חוק סרבנס-אוקסלי
.svg) | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
חוֹק סֶרְבֶּנְס-אוֹקְסְלִי (באנגלית: Sarbanes–Oxley Act, תעתיק מדויק: סארביינז-אוקסלי; בקיצור: SOX) הוא חוק פדרלי של ארצות הברית שנחקק בשנת 2002 הנקרא על שם שני מחוקקים אמריקאים, פול סארביינז ומייק אוקסלי (אנ'). החוק נחקק בעקבות מספר מקרים בהם חברות עסקיות ציבוריות קרסו במפתיע בשל אי-סדרים או מעילות שהובילו לדיווחים כספיים מטעים. החוק מחייב בעלי תפקידים בחברות עסקיות להצהיר על קיום בקרות נאותות בארגון שיבטיחו דיווח כספי מדויק וימנעו מקרים של אי-סדרים או טעויות בהצגת מצב עסקי החברה כפי שמשתקף בדוחות הכספיים.
היסטוריה ורקע
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 קרו מספר מקרים בהם חברות ענק עסקיות פשטו רגל במפתיע אחרי שנתגלו בהם אי סדרים כספיים. הדוגמה הבולטת לכך היא אנרון, קבוצת מסחר באנרגיה, השביעית בגודלה בארצות הברית באותה תקופה שקרסה בזמן קצר מאוד בשנת 2001. התגלה כי החברה דיווחה מאזנים שקריים לאורך זמן באופן שיטתי ומונחה מלמעלה, יצרה תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת תוך מצג שווא של חברה בעלת איתנות פיננסית גבוהה הרבה יותר מכפי שהייתה באמת ומאז הפכה לשם נרדף לשערורייה פיננסית. כתוצאה מהמעילה נפתחה חקירה של הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) SEC במסגרתה נחקרו שורה של נושאי משרה בכירים בחברה ולבסוף הוגשו כתבי אישום כנגד בכירים שהוכח כי היו מעורבים בתרמיות. במסגרת זו נחקרו גם רואי החשבון שביקרו את החברה מטעם חברת רואי החשבון ארתור אנדרסן ונמצא כי רואי החשבון התרשלו בתפקידם. כתוצאה מכך נגרם נזק בלתי הפיך למוניטין של חברת רואי החשבון שהייתה חלק מחמשת המשרדים הגדולים בעולם לראיית חשבון דבר שהביא לקריסתה ולכך שחטיבת פעילות הייעוץ שלה התמזגה עם רשת ארנסט יאנג העולמית. מאז המיזוג נהוג להשתמש בביטוי ביג 4 כביטוי לארבעת משרדי ראיית החשבון הגדולים בעולם. חברות נוספות בהן גרמו אי סדרים כספיים או תפעוליים לפשיטת רגל הן Worldcom, Peregrine systems, Tnyco ועוד.
שערוריות אלה, שגרמו הפסדים של עשרות מיליארדי דולרים לציבור המשקיעים, סוקרו בהרחבה במדיה התקשורתית ופגעו באופן קשה באמון שרוכש הציבור לאמינות ונכונות הנתונים החשבונאיים המדווחים על ידי החברות בבורסה והניעו את המחוקק האמריקאי לנסח חוק שיגביר את הפיקוח והבקרה הפנימיים על הדיווח הכספי. יזמי החוק היו הסנטור פול סרבנס ונציג בית הנבחרים מייק אוקסלי והוא עבר ברוב גדול בסנאט ובבית הנבחרים. החוק אומץ ושמו השתרש תחת קיצור שמות יוזמי החוק SOX.
תחולה
החוק חל על חברות ציבוריות הכפופות לתקנות רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) וככזה אינו חל על חברות פרטיות. החוק מכיל 11 פרקים ומתייחס בין השאר לאחריות מוגברת של ההנהלה על הבקרות הפנימיות, הערכה של הבקרות הפנימיות, אי תלות המבקר החיצוני, ממשל תאגידי ועונשים על מפירי החוק.
- תמצית הפרקים
- הפרק הראשון דן בהקמה והסמכה של מועצה לפיקוח על הביקורת בחברות ציבוריות (PCAOB – Public Company Accounting Oversight Board); מועצה זו מפקחת באופן בלתי תלוי על הביקורת בחברות ציבוריות.
- הפרק השני עוסק בסטנדרטים נדרשים של עצמאיות המבקר החיצוני.
- הפרק השלישי דן באחריות ההנהלה על הדיווחים הכספיים ומטיל אחריות בלעדית ואישית לכל אחד מהמנהלים הבכירים בפירמה לדיווחים הכספיים. הפרק מכיל בין השאר את סעיף 302 (ראו להלן).
- הפרק הרביעי עוסק בדרישות גילוי רחב ומפורט יותר בדוחות הכספיים הכולל פירוטים על דיווחים חוץ מאזניים, פירוט פעילות בניירות ערך של מנהלי החברה ודוחות פרו-פורמה(אנ'), דוחות עתידיים). בנוסף מתייחס הפרק לבקרות פנימיות הדרושות לאימות נכונות הנתונים לדוחות הכספיים ומניעת טעויות ואי סדרים. הפרק מכיל בין השאר את סעיף 404 (ראו להלן).
- הפרק החמישי עוסק בשיקום האמון של ציבור המשקיעים באנליסטים של ניירות ערך וקובע סטנדרטים לגילוי נאות מצד אנליסטים.
- הפרק השישי עוסק באנליסטים, ברוקרים ודילרים, ועוסק בהגבלות שרשאית רשות ניירות הערך האמריקאית להטיל עליהם.
- הפרק השביעי מטיל חובה על החשב הכללי האמריקאי ורשות ניירות הערך האמריקאית לבצע מחקרים ומעקב שוטף אחר טעויות והטעיות שונות בדיווח כספי של פירמות.
- הפרק השמיני דן באחריות הפלילית ומטיל עונשים קבועים על כל מי שמוסר מידע כספי מוטעה או שגוי.
- הפרק התשיעי דן באחריות הפלילית ועונשים קבועים על עבירות צווארון לבן.
- הפרק העשירי מנחה את מנכ"ל החברה לחתום על דוח המס של החברה.
- הפרק האחד עשר עוסק באחריות הבלעדית והאישית של ההנהלה בדיווח וגילוי הונאות בדיווחים הכספיים ומטיל עונשים קבועים.
השלכות
החוק מחד נועד להגביר את הבקרות הפנימיות של הארגון על הדיווח הכספי. מאידך, הועלתה ביקורת על החוק הקשורה בעלויות הקשורות ביישומו – משאבי כוח אדם, העסקת יועצים חיצוניים, השקעת משאבים פנימיים רבים בארגון לצורך עמידה ביישום החוק וכיוצא בזה. ביקורת זו רלוונטית בעיקר לגבי חברות קטנות יותר, להן עלויות היישום מהותיות יותר ביחס לגודלן ולמחזור הכספי שלהן. כמו כן, יישום החוק הביא לעליית הביקוש ולשגשוג יחסי בפירמות רואי החשבון וחברות ייעוץ חיצוניות שהועסקו ביישומו.
יישום החוק בפרקטיקה
בחוק שני מקטעים עיקריים הנוגעים ליישומו בחברות:
- סעיף 302 – עוסק בהצהרת ההנהלה על קיום ואפקטיביות הבקרות הפנימיות במהלך הכנת הדוח הכספי. בהיבט הפרקטי, חוק זה מחייב את ההנהלה ליישם בקרות פנימיות מתאימות לאיתור ומניעת טעויות ואי סדרים בתהליך הפקת הדוחות הכספיים
- סעיף 404 – עוסק בהצהרת ההנהלה על קיום ואפקטיביות הבקרות הפנימיות בכלל הארגון, על כל התהליכים העסקיים המשפיעים על הדוחות הכספיים. מבחינה פרקטית, סעיף זה הוא המורכב והיקר יותר ליישום, שכן הוא מצריך ניתוח פיקוח ובקרה אחר כלל התהליכים העסקיים המהותיים לדיווח הכספי בארגון.
יישום טיפוסי של פרויקט SOX מתחילתו כולל שישה שלבים:
- מיפוי התהליכים העסקיים המהותיים המשפיעים על הדוחות הכספיים.
- תיעוד התהליכים הרלוונטיים האמורים לעיל.
- מיפוי בקרות קיימות ומומלצות לאיתור ומניעת טעויות ואי סדרים בהתליכים האמורים.
- תיקון ליקויים בבקרות הקיימות והשלמת בקרות נדרשות.
- ביצוע מבדקים – בדיקה שנתית בפועל של הבקרות שמופו.
- הצהרת ההנהלה על קיום ואימות הבקרות בדוח הכספי.
- בדרך כלל, מבוצע פרויקט SOX בחברות בליווי מחלקות הייעוץ של פירמות ראיית החשבון או משרדי ייעוץ אחרים.
- בתהליך הביקורת השנתית של רואי החשבון המבקרים של הארגון, נבדקות ומאומתות הבקרות הפנימיות שיושמו על ידי הארגון.
ביקורת על החוק
במהלך הזמן עלו מספר טענות וביקורות לחוק ויישומו. עיקר הביקורת עלתה בהקשר לעלויות הרבות הנדרשות ליישומו אצל החברות הציבוריות:
- העלויות הגבוהות לפירמות ליישום החוק מקשות בעיקר על חברות קטנות ובינוניות משום שהן מהוות מעמסה משמעותית על משאבי הארגון והן בעלות עלויות גבוהות.
- החוק מקשה על התחרותיות הגלובאלית של חברות אמריקאיות, להן נוספה מגבלה ומעמסה רגולטורית וכספית יחסית לחברות גלובאליות אחרות שאינן כפופות ליישום החוק.
- בשל המעמסה הרגולטורית והכספית, החוק "מרחיק" חברות חדשות להנפיק עצמן בבורסות ארצות הברית ובכך למעשה מחטיא את המטרה ומביא לפגיעה ביעילות שוק ההון.
- טענה נוספת שעלתה היא שלמרות היקפו לא מצליח החוק ויישומו למנוע מעילות מכוונות שכן לא ניתן למנוע בנהלים אלו מעילות שמקורן בקנונייה פנימית בארגונים.
יישום החוק בישראל
חוק סרבנס אוקסלי חל במקורו על חברות הנתונות לפיקוח של רשות ניירות הערך האמריקאית. במרוצת השנים יותר ויותר חברות וגופי רגולציה אימצו את תכולתו על מנת לאכוף מדיניות בקרה פנימית טובה יותר, או כהכנה אפשרית להנפקה בבורסות בארצות הברית.
חוק SOX אומץ בתחילה על ידי גופי הרגולציה של המוסדות הפיננסיים כתקנה מחייבת לגופים הכפופים להם – כשכבת בקרה נוספת לגופים אלה, שפשיטת רגל של אחד מהם עלולה לערער את יציבות המשק.
- בתחילה על ידי המפקח על הבנקים, שחייב את הבנקים לכלול יישום של החוק החל משנת 2005.[1]
- לאחר מכן על ידי המפקח על הביטוח ושוק ההון שחייב את הגופים המוסדיים ליישם את הוראות החוק החל משנת 2006.[2]
- בשנת 2009, בעקבות המלצות ועדת גושן – לבחינת הממשל התאגידי בישראל, שבראשה עמד זוהר גושן, החליטה הרשות לניירות ערך בישראל להחיל גרסה מתומצתת של החוק על כלל החברות הציבוריות הישראליות הנסחרות בבורסה בישראל החל משנת 2010.[3] על פי ההחלטה החברות הציבוריות בישראל יישמו את ה-SOX בדומה לדרך שמיישמות אותו החברות הקטנות והבינוניות בארצות הברית.
חברות ישראליות הנסחרות בבורסה בארצות הברית מחויבות גם הן ליישם את החוק, כחלק מכפיפותן להוראות רשות ניירות ערך האמריקאית.
קישורים חיצוניים
- נוסח החוק, באתר רשות ניירות הערך האמריקאית
- מועצת פיקוח אמריקאית על הביקורת בחברות ציבוריות PCAOB
- הוראת הרשות לניירות ערך
- הודעה לעיתונות של המפקח על הבנקים בדבר החלת החוק
- חוזר המפקח על הבנקים בנוגע ליישום SOX
- חוזר המפקח על הביטוח בנוגע ליישום SOX
- קרט אייכנוולד, עלייתה ונפילתה של אנרון, באתר הארץ, 12 בינואר 2002
הערות שוליים
34424964חוק סרבנס-אוקסלי