חוק איסור התערבות גנטית
 | |
| תאריך לועזי | 1999 |
|---|---|
| מס' תיקונים | 4 (2004, 2009, 2016, 2020) |
חוק איסור התערבות גנטית אוסר, לשבט אדם או להתערב בגנים שלו לצורכי רבייה, לאור היבטיים מוסרים, חברתיים ומשפטיים.
החוק נחקק בשנת 1999 התשנ"ט ותוקן לאורך השנים (2004, 2009, 2016, 2020). את החוק יזם חבר הכנסת חגי מירום, ממפלגת העבודה. הוועדה הראשונה שעוררה שיח בעניין, הייתה ועדת הלסינקי, שמונתה לפי תקנות בריאות העם, בשנת 1980.[1]
היסטוריה
לראשונה בישראל, החוק נחקק בשנת 1999 התשנ"ט לאחר דיונים מעמיקים בנושא הצעת החוק התקבלה בקריאה שלישית ברוב קולות.
העונש בגין העברה על החוק הוא מאסר ארבע שנים או קנס.
הועדה הראשונה בעולם שדנה בנושא הייתה ועדת הלסינקי הבינלאומית, אשר אחראית לכך שהניסויים יתבצעו בצורה אתית בהתאם למשפט לאומי ובינלאומי.
בישראל, ועדת הלסינקי הציעה לכנסת ולמשרד הבריאות לחוקק את החוק. מטרת החוק הייתה לתת "תקופת ניסיון" של חמש שנים בהם לא תתבצע התערבות גנטית כלל במדינה, כדי לאפשר דיונים בקרב הציבור על סוגיית חוק התערבות הגנטית בהיבטים שונים.
לקראת מועד פקיעת החוק המקורי, בחודש ינואר 2004 קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה דיונים לבחינת הצורך בהארכת תוקף החוק ובתיקונו, לפי החלטת הוועדה, הוארך תוקף החוק לחמש שנים נוספות והוכנסו בו מספר שינויים.
הדעות לגבי החוק חלוקות, ולאורך השנים עוררו סערה. בשנת 2004, לאחר שפגה הארכת החוק, יו"ר ועדת המדע, ח"כ מלי פולישוק-בלוך, אישרה את החוק לצמיתות. מאחר שהיא היחידה שנכחה בזמן קבלת ההחלטה, היא קיבלה את החלטה בעצמה ללא הצבעה/סקר, אף על פי שרוב משתתפי ועדת המדע התנגדו לחוק ואמרו שאין להפוך אותו לקבוע. ח"כ ד"ר לאה נס, ביוכימאית העוסקת בתחום הפוריות, אשר מתנגדת לשיבוט בני אדם לרבייה, טענה שיש לקבוע איסור זמני בלבד לחמש שנים, מאחר שהמדע והחקר הרפואי מתקדם במהלך השנים-והחוק אכן הוגבל ל-5 שנים.[2]
תיקונים בחוק
בשנת 2009 הוחלט כי ניתן להעמיד אדם לדין אם ביצע התערבות גנטית.
בשנת 2016 הוחלט לתקן את החוק לשבע שנים ולא לחמש כפי שהיה עד כה.[3]
בשנת 2020 הובהר בחוק כי אין להגביל את חופש החקר והמדע אך עם זאת, יש לערוך פיקוח.[4] הוועדה המייעצת תעקוב אחר התפתחות הרפואה, המדע והביוטכנולוגיה בתחום הניסויים הגנטיים בבני אדם, תגיש על כך לשר דין וחשבון מדי שנה ותייעץ לשר בעניינים אלה.
עיקרי החוק
מטרת החוק לקבוע תקופה קצובה של חמש שנים, שבה לא יתבצעו סוגים של התערבות גנטית בבני אדם, לשם בחינת ההיבטים המוסריים, המשפטיים, החברתיים והמדעיים של סוגי התערבות אלה והשלכותיהם על כבוד האדם.
החוק אוסר לשבט אדם או להתערב בגנים שלו לצורכי רבייה תוך כדי התחשבות בחופש החקר המדעי למען צורכי רפואה וכדומה-במקרים מסוימים, אם השר יראה זאת לנכון, ברשותו להתיר שימוש בתאי רבייה שעברו שינוי גנטי מכוון קבוע במטרה לגרום ליצירת אדם.[5] העונש על העובר על החוק הוא מאסר ארבע שנים או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ה'תשל"ז-1977, לפיו, הקנס הוא 226,000 ש"ח.[6]
קישורים חיצוניים
היסטוריית החקיקה של חוק איסור התערבות גנטית, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
חוק איסור התערבות גנטית, בספר החוקים הפתוח
הערות שוליים
- ^ חוק איסור התערבות גנטית
- ^ ynet, חוק איסור התערבות גנטית יוחזר לדיון בוועדת המדע
- ^ הכנסת-מרכז המחקר והמידע, חוק איסור התערבות גנטית
- ^ הממשלה, הצעות חוק (2020)
- ^ חוק איסור התערבות גנטית (1999)
- ^ הכנסת-ועדת המדע והטכנולוגיה, חוק איסור התערבות גנטית(2004)
31870268חוק איסור התערבות גנטית