חובות רשויות פלסטיניות לחברת החשמל לישראל
הרשות הפלסטינית היא הגוף המופקד על אספקת חשמל לאוכלוסייה הערבית שבשטחי יהודה ושומרון, ועד 2017 גם ברצועת עזה. משנת 2017, הועברה האחריות על אספקת החשמל לרצועה עזה מהרשות הפלסטינית לממשל החמאס.[1] חברת החשמל המזרח-ירושלמית מספקת חשמל למזרח ירושלים, בית לחם, יריחו ורמאללה. בפועל, החשמל נמכר לרשויות אלו על ידי חברת החשמל לישראל, המספקת כ-99%-95% מסך החשמל שנצרך להן.[2] שיעור הצריכה של הפלסטינים בשנים 2018–2019 היווה 11% מסך הייצור של חברת החשמל הישראלית.[3]
קיימת תופעה קבועה ותמידית של היווצרות חובות בסכומים גדולים של הרשויות הללו לחברת החשמל הישראלית. בין השנים 2013–2023, תועדו חובות על סך כמה מיליארדי ש"ח שחלקם שולמו, חלקם נמחקו וחלקם עדיין תלויים ועומדים. חובות נוספים שהיקפם אינו ברור הצטברו בתקופה שקדמה ל-2013. ביוני 2007 כתב שלום גולדשטיין, חבר הנהלת דירקטוריון חברת החשמל המזרח-ירושלמית, שהגורמים העיקריים לחובות הם אי-גביית תשלום על צריכת חשמל במחנות הפליטים, אי-גביית תשלום ממוסדות של הרש"פ ומבתיהם הפרטיים של עובדי הרשות, וגניבות בהיקף מרובה ללא אכיפה.[4] מקורות נוספים[1] מתארים גם תופעה של תשלומים שמשולמים לרש"פ על ידי הצרכנים, אך נשארים ברש"פ במקום לעבור לחברת החשמל לישראל, כסיבה נוספת להיווצרות חובות.
נכון ל-2023, סך החובות המוכרים והפעילים של הרשות וחברת החשמל המזרח-ירושלמית יחד עומד על כ-3.5 מיליארד ש"ח[5] והיקף החובות של חמאס אינו ברור.
חברות שפעלו עד שנת 2013
עד שנת 2013, פעלו בשטחי הרשות הפלסטינית מספר חברות הולכה של חשמל: חברת החשמל המזרח ירושלמית, חברת החשמל הדרומית, חברת החשמל של חברון, חברת החשמל הצפונית.[6] בדצמבר 2001, כתבה ורדה מור כי החוב של הרשות הפלסטינית לחברת החשמל בגין הספקת חשמל לרצועת עזה בלבד, הגיע ל-85 מיליון שקל, והוא גדל בכל חודש בכ-10–15 מיליון שקל נוספים.[7]
חובות חברת החשמל הפלסטינית
הקמת חברת החשמל הפלסטינית ב-2013 וצבירת החוב עד 2016
בשנת 2013 הוקמה חברת החשמל הפלסטינית (אנ'), הפועלת מטעם הרשות הפלסטינית. חברת החשמל הפלסטינית החליפה את החברות הקטנות; מלבד חברת החשמל המזרח ירושלמית.[8] במרץ 2015, שילם משרד האוצר הישראלי לחברת החשמל הישראלית 300 מיליון ש"ח שניגבו על ידי ישראל עבור הרשות הפלסטינית, על חשבון חובות הרשות הפלסטינית.[9]
בשנת 2016, עמד היקף החוב של הרשות הפלסטינית בגין החשמל על כמעט 2 מיליארד ש"ח.[10]
הרשות הפלסטינית טענה כי היא אינה אחראית לתשלומים על החשמל שהיא מעבירה למחנות הפליטים, משום שמחנות הפליטים מצויים רשמית תחת המנדט של האו"ם, וזאת למרות שהיא המשיכה לספק בפועל את החשמל למחנות הפליטים.[1]
2023-2016: הסדר חוב ותשלום חלקי, המשך צבירת חובות
בשנת 2016, נחתם הסכם עקרונות לפתרון חוב החשמל, ובמסגרתו ויתרה חברת החשמל הישראלית על 560 מיליון ש"ח מהחוב, משרד האוצר של מדינת ישראל התחייב לשאת בתשלום 160 מיליון ש"ח לחברת החשמל הישראלית, הרשות הפלסטינית שילמה 590 מיליון ש"ח, מדיניות המסייעות לפלסטינים התחייבו לשלם 100 מיליון ש"ח, וסוכם שאת יתרת החוב ישלמו ב-48 תשלומים.[11] במועד סיום הביקורת, נמצא כי למרות הסכומים הגדולים שהושתו על חברת החשמל ישראלית ומשרד האוצר, הפלסטינים לא עמדו בהתחייבותם, ולא שילמו את יתרת התשלומים.[12] נכון לשנת 2022, תואר המצב כך:
עד כמה שניתן להבין מהדוחות הכספיים, וכן מדוח מבקר המדינה, ההסכם המסחרי עדיין לא נחתם, כך שהתשלומים אינם מבוצעים, למעלה משש שנים לאחר החתימה על ההסכם.
בפברואר 2017, כתב אבי בר אלי הערכה ולפיה החוב גדל ב–90 מיליון שקל מדי חודש.[11]
באוגוסט 2019, פסק בית המשפט המחוזי בירושלים שעל הרשות לשלם לחברת החשמל הישראלית סכום של כ-180 מיליון ש"ח, בגין חובות חשמל שנצברו עד חודש אוקטובר 2013.[13]
מספטמבר 2016 ועד ינואר 2020 הצטבר חוב נוסף, ובינואר 2020 שולמו 740 מיליון ש"ח מתוך החוב הזה.[14]
בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2020 נכתב:
לאורך השנים, לא העבירו חמ"י והרשות הפלסטינית לחברת חשמל לישראל את מלוא התשלומים עבור צריכת החשמל שלהן, וצברו חובות גדולים [...] סוגיית החוב של הרשות הפלסטינית לחברת חשמל לישראל מהווה אחד מהסיכונים להמשך השיפור במצבה הפיננסי של החברה [=הישראלית], באם ייווצר חוב חדש שלא יטופל.
— דוח מבקר המדינה תשפ"ב-2021, שם, עמ' 1259
ב-30.9.22 פורסם שיתרת החוב של הפלסטינים עמדה על של 1.666 מיליארד ש"ח, אולם חברת החשמל העריכה כי ניתן יהיה לגבות רק 548 מיליון ש"ח ממנו.[15]
חובות חברת החשמל המזרח ירושלמית
בשנת 2014, כתב דני רובינשטיין שחובה של חברת החשמל המזרח-ירושלמית עומד על כמעט מיליארד ש"ח.[16]
בשנת 2019, עמד חובה של חברת החשמל המזרח-ירושלמית לחברת החשמל הישראלית על סך מיליארד ו-650 מיליון ש"ח, וחוב זה היווה עילה להתדיינות בבג"ץ על מדיניות ניתוקי חשמל כנגד החוב.[17]
בקיץ 2023, הודיע שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ', שנמצאה הדרך להטיל על הרשות הפלסטינית את האחריות על חובותיה של חברת השמל המזרח-ירושלמית, העומדים על קרוב לשני מיליארד ש"ח. לדבריו, אי-היכולת לגבות את החוב בעבר נבעה מהתנערות הרשות הפלסטינית מחובותיה של חברת החשמל המזרח-ירושלמית. זאת, באמצעות בחינת הרכב הבעלות של חמ"י, ובניית קונסטרוקציה משפטית שמאפשרת לייחס את החוב לרשות הפלסטינית (הצורכת את החשמל בפועל), וממילא לגבות את החוב מכספי המיסים שהיא גובה.[18]
רצועת עזה
ערך מורחב – משבר החשמל ברצועת עזה
ברצועת עזה קיים משבר חשמל מתמשך, הנובע משילוב שני גורמים עיקריים: חובות כספיים מחד, ופעילות טרור הגורמת לעצירת החשמל מישראל מאידך. פעילות הטרור גברה מאז עליית ארגון הטרור חמאס לשלטון על רצועה עזה, בשנת 2007.
בשנת 2017, החלה ישראל להגביל את כמות החשמל שהיא מספקת, בעקבות בקשת הרשות הפלסטינית, שטענה שחמאס אינו מעביר לה תשלומי מיסים שנועדו לעבור על ידיה לישראל ולשמש לצריכת חשמל.[1] גובה התשלומים הללו עמד על 400 מיליון ש"ח בחודש,[19] ולא ברור כמה מתוכם שולמו בפועל על ידי חמאס. באותה שנה, הועברו סכומי כסף גדולים על ידי טורקיה וקטר לצורך הפעלת תחנת הכוח בעזה, אך הם הספיקו לשלושה חודשים בלבד.[20] בקיץ 2023, התקיימה בעזה הפגנה נגד שלטון חמאס, בטענה שבגלל מדיניותו, אספקת החשמל מצומצמת ל-4–8 שעות ביממה בלבד (מגבלת שעות שאינה קיימת ביהודה ושומרון). ההפגנה דוכאה באלימות קשה על ידי חמאס.[21]
ניתוקי חשמל בעקבות חובות
במהלך השנים, ביקשה חברת החשמל הישראלית לנתק את הצרכנים הפלסטינים מהחשמל בגין אי-תשלום. בעקבות עתירה של חברת החשמל המזרח-ירושלמית, בקשה זו הוגבלה על ידי בג"ץ, שדרש מחברת החשמל הישראלית עמידה בהליך יידוע מראש של האוכלוסייה שעתידה להתנתק, אף המליץ להתנות ניתוקים באישור מראש של ראש הממשלה ושר האנרגיה.[22] החל מ-2017, מצומצמת אספקת החשמל לרצועת עזה.
ביום 15.1.20, דחה בג"ץ עתירה של חברת החשמל המזרח-ירושלמית כנגד מדיניות הניתוקים של חברת החשמל הישראלית, ואף הטיל עליה חיוב בהוצאות משפט.[22] ביום 3 בנובמבר 2021 החלה חברת החשמל הישראלית בביצוע סבבי ניתוק אספקה בנקודות חיבור של חברת החשמל המזרח-ירושלמית שבהן נצברו חובות, לאחר מתן הודעה מראש.[15] לדעת פרופ' אבי בל,[23] וכן אל"ם ד"ר לירון ליברמן,[24] ישראל מחויבת לאפשר אספקת חשמל לרצועה עזה, אך לא לממן אותו. לעומת זאת, לדעת פרופ' יובל שני,[24] ישראל מחויבת לספק חשמל על חשבונה, גם ללא קבלת תמורה כלשהי, שכן הסיבה לאי-התשלום היא סכסוך בין חמאס לרשות הפלסטינית, ולא על החלטת התושבים, כך שאין באי-התשלום כדי להצדיק הימנעות של ישראל מלספק חשמל, ועליה לשאת בתשלום בעצמה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 נורית גל ואחרים,אנרגיה מתחדשת – שיתוף פעולה אזורי בבקעת הירדן: להפוך את טרילמת האנרגיה להזדמנות, באתר סביבה, אקלים וביטחון לאומי: חזית חדשה לישראל עמ' 182-167
- ^ היוזמה לצמצום הסכסוך: הסדרת משק החשמל והסרת חסמים בסקטור האנרגיה הפלסטיני, עמ' 2.
- ^ דו"ח מבקר המדינה תשפ"ב-2021 - ניהול החוב בחברת החשמל לישראל בע"מ, עמ' 1459.
- ^ ארכיון המדינה, חמ"י חברת חשמל מזרח ירושלמית (כאן). לפי מסמכים נוספים שם, היקף החובות עמד אז, על כ-100 מיליון ש"ח.
- ^ ראו להלן: חוב הרש"פ 1.66 מיליארד, וחוב חמ"י כ-2 מיליארד.
- ^ מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תקציב הרשות הפלסטינית וחובותיה לישראל, י"א בתמוז תשע"ד, עמ' 6
- ^ ורדה מור, תיתרת החוב של הרשות הפלשתינאית לחברת החשמל: 85 מיליון שקל, הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ בר רפפורט, אנרגיה ככלי לקידום שלום ישראלי-פלסטיני, מכון מיתווים, מרץ 2022
- ^ דוח מבקר המדינה תשפ"ב-2021, שם, עמ' 1460.
- ^ סוניה גורודיסקי, היסטוריה: החוב הפלסטיני לחברת החשמל הוסדר, באתר גלובס, 1 במאי 2018
- ^ 11.0 11.1 אבי בר-אלי, כך קטן חוב החשמל הפלסטיני: תספורת של 560 מיליון שקל - ומתנה מישראל, באתר TheMarker, 14 בפברואר 2017
- ^ דוח מבקר המדינה תשפ"ב-2021, שם, הערה 51.
- ^ ארז רביב, לא מחוברת: חברת החשמל במזרח ירושלים תחזיר חוב של 180 מליון ש"ח לישראלית, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 באוגוסט 2019
- ^ דוח מבקר המדינה תשפ"ב-2021, שם, הערה 52.
- ^ 15.0 15.1 האם הפלסטינים משלמים על החשמל שהם מקבלים מאיתנו?, באתר fundamentals.co.il
- ^ דני רובינשטיין, נתניהו יגבה את חוב החשמל?, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2014
- ^ שרכת כהרבא מחפטית אל קדס אל מסאהמה אל מחדודה (חברת החשמל מחוז ירושלים בעמ) - רשות החשמל, מדינת ישראל – שר הביטחון, מדינת ישראל – שר האנרגיה ואח', באתר datacheck.co.il
- ^ בצלאל סמוטריץ', סמוטריץ' על הקשר בין החוב הפלסטיני לרפורמה המשפטית, באתר כיכר השבת, 8 בספטמבר 2023
- ^ NEWS, וואלה! (2017-06-12). "הקבינט החליט לצמצם את אספקת החשמל לעזה". Globes. נבדק ב-2023-10-29.
- ^ גדעון ברומברג ואחרים, משבר המים והחשמל בעזה: תמונת מצב 2017, בתוך: משבר רצועת עזה - מענה לאתר, עמ' 71-65
- ^ ב. ניסני, שובו של האביב העזתי? מחאות המוניות נגד שלטון חמאס, באתר כיכר השבת, 30 ביולי 2023
- ^ 22.0 22.1 ליאור גוטמן, בג"ץ אסר לנתק חשמל לפלסטינים עד סוף השנה, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2019
- ^ אבי בל, ישראל רשאית לנתק את רצועת עזה ממים וחשמל - חוות דעת משפטית, פורום קהלת, 24 ביוני 2014.
- ^ 24.0 24.1 זכות לחשמל? על משבר החשמל ברצועת עזה, באתר www.idi.org.il, 2017
