חוב
חוב הוא תשלום שאדם (או מוסד) חייב לשלמו לגורם אחר, הנושה. חוב נוצר בדרכים שונות, ובהן קבלת הלוואה, רכישה באשראי, חיוב בפיצוי על נזק ועוד. בהשאלה משמש המושג חוב גם להתחייבות לא כספית, כגון חוב מוסרי.
סוגי חוב
חוב כלכלי נובע לרוב מהסכם בין החייב לנושה, בו מתחייב הנישום לשלם לנושה סכום כסף, או לתת לו נכס או שירות, בעל ערך כלכלי במועד עתידי מסוים. (לעיתים קרובות, בתמורה להלוואה כספית, סחורה או שירותים אחרים אשר התשלום עליהם לא נעשה באופן מיידי) חוב יכול לנבוע, בין השאר, מהסכם הלוואת כספים, קניית סחורות או אספקת שירותים.
מקרה נפוץ של חוב ניתן לראות באיגרת חוב - הבטחה של מדינה או חברה לשלם חוב למחזיק האיגרת בהתאם לתנאיה. חוב עשוי להתגבש מכוח חוק או פסק דין, למשל חוב מזונות או חוב למדינה או לרשות מקומית, כגון חובות מס ובהם, מס הכנסה, ארנונה ועוד. הטלת קנס כספי על אדם יוצרת חוב כלפי הרשות שהטילה את הקנס. בדיני חיובים נהוג להבחין בין חיובים רצוניים (חוזים, מתנה) וחיובים בלתי רצוניים (נזיקין, עשיית עושר). חוב אינו רק נחלת המגזר הפרטי. חוב ציבורי הוא חוב של המגזר הציבורי, שעשוי לנבוע מכוח חוק או הסכם. חוב חיצוני של המגזר הציבורי מוגדר כסך ההתחייבויות של הממשלה, הבנק המרכזי והמוסדות הלאומיים כלפי מי שאינם תושבי המדינה הן במטבע חוץ והן במטבע מקומי.
הבטחת חוב
מלווים עשויים לדרוש מהלווה בטוחה להבטחת פירעון החוב. הבטוחות הנפוצות הן ערבות, משכנתה ומשכון.
פירעון חוב
על החייב מוטלת חובה לפירעון חוב כלכלי. אי־פירעון החוב עלול לגרור נקיטת הליכים משפטיים והטלת סנקציות במישור האזרחי. במקרים רבים חייב שחב חובות כספיים לבנק או לכמה נושים חותם על הסדר חוב שלרוב כולל פריסת החוב לתשלומים.
פירעון לשיעורין
פירעון החוב יכול להיעשות בתשלום בודד, או לשיעורין. (כלומר, בחלקים לאורך תקופה)
בהחזר חוב לשיעורין עשוי לדרוש הנושה ריבית מהלווה, בתמורה לדחיית התשלום. דוגמה לתשלום חוב לשיעורין לתקופה ארוכה ניתן לראות בלוחות סילוקין למשכנתאות, ובתשלומי חלק מאיגרות החוב.
חוב שלא נפרע
לעיתים לחייב אין יכולת לפרוע את מלוא חובותיו. במצב זה החייב יכול להיות מוכרז כפושט רגל, וחברה חייבת עלולה להיכנס להליכים של כינוס נכסים או להליכי פירוק. מבחינת הנושה הוא יכול למחוק חובות ולהתייחס לחוב כחוב אבוד.
גביית חוב
חוב שנוצר מכוח פסק דין או שטר ניתן לגבות בהליכי הוצאה לפועל. רשויות המקומיות רבות בישראל נעזרות בשירותיהן של חברות גבייה או משרדי עורכי דין פרטיים, ללא כל הסמכה חוקית, ללא נוהלי עבודה מסודרים וללא פיקוח ראוי[1].
חובות חיצוניים
ערך מורחב – חוב חיצוני
החוב החיצוני הוא הסכום הכולל שחייבת מדינה כלשהי כלפיי בעלי חוב במדינות אחרות. הלכה למעשה מדובר בסכום הכולל שחייבים באופן קולקטיבי כלל אזרחי המדינה - בין בחוב פרטי או בחוב ציבורי - לממשלות זרות, אזרחים זרים, תאגידים זרים או מוסדות זרים[2].
חוב חיצוני נוצר כתוצאה מלקיחת הלוואת חיצונית במטבע חוץ, למשל, כדי לממן ייבוא[2].
על פי קרן המטבע הבינלאומית, סך החובות הממשלתיים - אחד החלקים המרכזיים בחוב החיצוני העולמי - הוא 65.7 טריליון דולר נכון לסוף שנת 2018[3].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מדריך לחייב באתר רשות האכיפה והגבייה
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ משה גורלי, אכיפת החוק בישראל: קבלנים מעקלים בתים, אין פיקוח על חברות גבייה, באתר כלכליסט, 28 באוקטובר 2013
- ^ 2.0 2.1 חוב חיצוני, באתר מעות
- ^ החוב הגלובלי שובר שיאים: יותר מ-250 טריליון דולר, באתר ביזנעס (ארכיון)
