חדף בתים אסייתי
 חדף בתים אסייתי
| |
|---|---|
.jpg)
חדף בתים אסייתי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | אוכלי חרקים |
| משפחה: | חדפיים |
| סוג: | Suncus |
| מין: | חדף בתים אסייתי |
| תחום תפוצה | |
| |
חדף בתים אסייתי (שם מדעי: Suncus murinus) הוא מין של יונק קטן ממשפחת החדפיים המצוי בטבע בדרום אסיה ובדרום-מזרח אסיה, אך הוא הופץ בידי האדם לאזורים חדשים ברחבי אסיה ובמזרח אפריקה וכן לאי מדגסקר, שם הוא פוגע בפאונה המקומית. חדף זה נמצא במצב שימור "ללא חשש" בטבע.
ישנם 4 תת-מינים שלו:
- S. m. murinus
- S. m. nemorivagus.
- S. m. sindensis.
- S. m. viridescens
מאפיינים
חדף זה הוא קרוב משפחתו של החדף הזעיר, הקטן שביונקים. אולם חדף זה הוא הגדול שבכל מיני החדפיים. אורך גופו מגיע ל-15 ס"מ לרבות הזנב והוא שוקל 50–100 גרם בממוצע. החדף בעל אוזניים צנומות ורדרדות, אף מחודד בצבע ורוד ופרווה בצבע אפור כהה עד חום. החדף בעל זנב רחב יחסית, כפות רגליים עירומות בעלות חמש אצבעות קטנות והוא בעל בלוטות ריח המפרישות ריח מושק. ריח זה מיועד לעזור לזכרים למשוך נקבות.
כמו מרבית החדפים הוא פעיל בלילה לאחר שביום הוא מבלה מתחת לאדמה והוא אוכל בשר הכולל פרוקי-רגליים שונים, חלזונות ועוד רכיכות, זוחלים, דו-חיים ואף יונקים צעירים. חדפים החיים במגורי האדם יכולים להועיל בחיסול מזיקים כמו תיקנים וחגבים ואפילו עכברי בית. הם גם ידחקו רגלי חולדות, ובניגוד אליהם האוכלוסייה שלהם לא מתפרצת. עם זאת הם יכולים גם להרוג אפרוחי תרנגולות, ככל הנראה באמצעות נשיכה ארסית הנדירה אצל יונקים.
נקבת החדף ממליטה במשך כל השנה. היא ממליטה לאחר הריון של חודש 1–8 גורים, בדרך כלל בשגר של שלושה. הגורים נעים בצמוד לאמם כל הזמן עד לגדילתם ועצמאותם בגיל שנה.
בתרבות
חדף זה מוזכר בתרבות בספרו המפורסם של רודיארד קיפלינג, ספר הג'ונגל בו חדף בשם "chuchundra", מכונה "חולדת מושק". שם זה גורם לתושבי הודו לבלבול בינו לבין האונדטרה החיה באמריקה הצפונית.
גלריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
28329166חדף בתים אסייתי