רבי חגי איזירר
לידה |
1941 או 1942 ה'תש"ב |
---|---|
פטירה |
2 בפברואר 2020 ח' בשבט ה'תש"ף ירושלים |
תפקידים נוספים | אב בית הדין הרבני ברחובות, חבר בית הדין הרבני הגדול, ר"מ בישיבת הכותל |
רבותיו | הרב יוסף שלום אלישיב |
בת זוג | דבורה איזירר (בת הרב ברוך נאה) |
הרב חגי נפתלי איזירר (ה'תש"ב 1941 או 1942 - ח' שבט ה'תש"ף 2 בפברואר 2020) היה דיין ישראלי, שכיהן כחבר בית הדין הרבני הגדול בין השנים 2002–2011.
ביוגרפיה
למד בישיבת חברון כנסת ישראל בירושלים, בחברותא עם אברהם שרמן, לימים רב ודיין, וחברו לבית הדין הגדול. נישא לבתו של הרב ברוך נאה ונכדתו של הרב אברהם חיים נאה. גר ברחובות והיה מראשי כולל "יד ברודמן" להוראה ודיינות לבוגרי ישיבות הסדר ויוצאי צבא בעיר. שימש כר"מ בישיבת הכותל וגם עמד בראש הכולל ללימודי דיינות בישיבה. רבים מחידושיו התפרסמו בקובץ התורני "אבני משפט" שבהוצאת הכולל.
כיהן כדיין בבית הדין הרבני בחיפה, כאב בית הדין הרבני ברחובות, ובהמשך בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. בשנת 2002 התמנה כחבר בית הדין הרבני הגדול, משרה בה כיהן עד פרישתו לגמלאות ב-2011.
הרב איזירר היה מקורבו של הפוסק החרדי-ליטאי הרב יוסף שלום אלישיב ונחשב כמי שהוביל קו מחמיר בפסיקותיו בבית הדין הרבני הגדול. בעיקר התבטא הדבר בתחום הגרות, הרב איזירר נקט שאין להקל בשאלת קבלת מצוות כתנאי מעכב בקבלת הגרות, לדעתו אין להקל כדברי הפוסקים שקבלת מצוות חלקית מספיקה לשם כך, בפרט כשהגר אינו מקבל על עצמו שמירת שבת. במאמרו בנושא זה העיר גם נגד המצרפים שיקולים לאומיים לסוגיה הלכתית טהורה זו, כדבריו[1]. נאמן לעמדתו זו, עמד לצד הרב אברהם שרמן בעת פרשת הגיורים שבה קבעו בפסק דין בשנת 2008 כי יש לפסול את כל הגיורים שנעשו משנת 1999 על ידי הרב חיים דרוקמן, שעמד בראש מערך הגיור, בשל בעיית קבלת המצוות[2].
נפטר ב-2 בפברואר 2020.
קישורים חיצוניים
- יהונתן ליס, הרב איזירר מונה לדיין בביה"ד הרבני הגדול, באתר הארץ, 19 בנובמבר 2002
- פסקי דין של הרב חגי איזירר בבית הדין הרבני הגדול, באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ קובץ "אבני משפט", ג, טבת תשס"ד.
- ^ פסק הדין בעניין הגיורים
27191391חגי איזירר