חגב נודד
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חגב נודד | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | פרוקי רגליים |
מחלקה: | חרקים |
סדרה: | חגבאים |
משפחה: | חגביים |
סוג: | חגב נודד |
מין: | חגב נודד |
שם מדעי | |
Locusta migratoria ליניאוס, 1758 |
חגב נודד (שם מדעי: Locusta migratoria) הוא חרק, מין יחיד בסוגו ממשפחת החגביים.
חגב בוגר יכול להגיע לאורך של 60 מילימטר. הוא בעל חיים צמחוני ובעל תפוצה עולמית רחבה פרט לאזורי הקוטב הקרים. מנגנון ההתפתחות שלו הוא גלגול חסר. בהטלה אחת מטיל כ- 10-15 ביצים.
תת-מינים
- Locusta migratoria migratoria (מערב ומרכז אסיה ומזרח אירופה)
- Locusta migratoria migratorioides (מרכז אפריקה)
- Locusta migratoria capito (מדגסקר)
- Locusta migratoria manilensis (מזרח אסיה)
מופעים בטבע
אפשר למצוא אותו בטבע בשני מופעים:
- מופע בודד (מצוי יותר) – גדל בצפיפות נמוכה ומסוגל לפתח מגוון צבעים בהתאם ללחות. בלחות גבוהה החגב יפתח צבע ירוק ובנמוכה צבע המתאים לסביבתו, מצהוב בהיר דרך אדמדם, חום, אפור ועד שחור.
- להקה (נדיר יותר) – מופע המוני בו תחת תנאי אקלים מסוימים מאות מיליוני פרטים מתלהקים יחד ומכסים שטחים גדולים. בעברית מכונה תופעה זו בשם ארבה. בצורת הארבה חלים בחגבים שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים: הם מפתחים תבנית צבע אחידה: שחור עם כתמים אדמדמים, שאינה תלויה בתנאי הסביבה. כמות הביצים שמטילה נקבת הארבה גדול יותר מזו שמטילה נקבה של הצורה הבודדת. להקות עצומות של חגבים נודדות יחדיו כדי למצוא מקורות מזון חדשים. נדידתם מתקיימת בשעות הבוקר המאוחרות ובשעות הערב המוקדמות. הארבה גורם לנזקים עצומים בשטחי חקלאות ולצמחיה הטבעית.
מזון
חגבים הינם החרקים היחידים בעולם שמוגדרים ככשרים ליהודים וחלל למוסלמים. חגבים, חרגולים וארבה מוזכרים בספר ויקרא ככשרים וקיימת מסורת ארוכת שנים של אכילה שלהם בקרב קהילות יהודיות ומוסלמיות במזרח התיכון ובאפריקה. עד לעת האחרונה מקור החגבים היחידי היה איסוף בטבע תוך ניצול תכונת ההתלהקות לאיסוף כמויות גדולות. בשנים האחרונות, עם התפתחות ענף חקלאות חדש לגידול חרקים כמקור מזון, הופיעו מספר מיזמים לגידול מתועש של חגבים ברחבי העולם כמו חברת "חרגול פודטק" הישראלית.
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חגב נודד |