פלורליזם
פְּלוּרָלִיזְם (Pluralism; מלטינית Pluralis, מילולית: רב, מרובה, בעברית: רבגוניות) הוא מונח מתחום הפילוסופיה, מדע המדינה וסוציולוגיה. הגישה הפלורליסטית מכירה בכך כי למין האנושי ישנן דרכי חשיבה שונות, אשר אינן תמיד עולות בקנה אחד.
פלורליזם הוא אחד מערכי היסוד בדמוקרטיה הליברלית שכן הוא מכיר בזכויות המיעוט. על פי הפלורליזם, יש להעניק שוויון זכויות וחופש ביטוי לקבוצות שונות בחברה כך שתוכלנה לבטא את השונות ביניהן ולהתאגד במסגרות שונות. הפלורליזם מכבד את ריבוי הקולות האנושיים ואת ביטוייהם המגוונים. פלורליזם יכול לבוא לידי ביטוי בתחומים שונים: פלורליזם חינוכי, פלורליזם כלכלי, פלורליזם פוליטי ועוד.
חברה פלורליסטית
חברה מוכרת כ"חברה פלורליסטית" כאשר היא מתפקדת כחברה פתוחה בעלת ריבוי תרבויות אשר יש בה הכרה ולגיטימציה להבדלים ביניהן, תוך שימור מורשתן התרבותית, ואשר מאפשרת לקבוצות השונות לשמור על ייחודן, כבודן ומעמדן. חברה פלורליסטית נזקקת למערכת חברתית הדוגלת בערכי שוויון וסובלנות ובנכונות לחיות יחד מתוך כבוד הדדי, הכרה הדדית והסכמה בין הקבוצות השונות. כאשר הקיטוב גדל והחברה מתפלגת למספר מחנות הנמצאים ביחסי קונפליקט, החברה הופכת לחברה משוסעת.
משטר שאינו פלורליסטי ומדכא קבוצות שונות מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית מביא על פי רוב לתרעומת ואיבה, הן כלפי המשטר והן בין הקבוצות השונות בחברה. חברה דמוקרטית שאינה מעניקה לאזרחיה פלורליזם מכונה לעיתים "דמוקרטיה טוטליטרית".
במידה רבה, פלורליזם הוא מצב בו אומה או חברה מורכבות מקבוצות אוכלוסייה הנבדלות זו מזו מבחינת המוצא האתני, הרקע התרבותי, הדת וכדומה. מדינות הדוגלות בפלורליזם, כדוגמת ארצות הברית, מאפשרות שמירה על זהותן העצמית של קבוצות כאלה בתוך חברה או מדינה.
חברה פלורליסטית הדוגלת ברב תרבותיות, מנוגדת במידת מה לאידאולוגיית כור ההיתוך- השואפת לשלב ככל האפשר בין אזרחים בעלי רקע שונה, וכן מהגרים, במדינות השונות.
ערכים
מימוש הפלורליזם מתאפשר בזכות קיומם של שני ערכים חשובים:
- סובלנות - נכונות לקבל את השונה ולכבד את זכותו של הזולת, לשמור על שונותו ולתת לה ביטוי.
- הסכמיות - הסכמה בין כלל הקבוצות והפרטים במדינה על כללי משחק שיהוו את המסגרת בתוכה תוכל לפעול החברה. מסגרת שתאפשר חיים משותפים תוך שמירה על הייחודיות והשונות של כל פרט וקבוצה במדינה. ככל שיש יותר הסכמיות בנושאים מרכזים במדינה, כך גדלה היציבות השלטונית.
ראו גם
לקריאה נוספת
- פלורליזם בישראל: מכור היתוך ל"מעורב ירושלמי", ירושלים: המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2000.
- נסים קלדרון, פלורליסטים בעל כורחם על ריבוי התרבויות של הישראלים, חיפה, תש"ס.
- מיכאל וולצר, על סובלנות, תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1999.
- אליעזר שביד, "פלורליזם ואחדות בתרבות היהודית" בתוך מאזניים נ"ו, 1982/3, תשמ"ג.
- אליעזר שביד, פלורליזם כהסכמה חברתית וכהשקפת עולם אישית" בתוך גשר 133, תשנ"ו, 1996.
- יהודה באואר, "בזכות פלורליזם דתי ותרבותי" בתוך גשר 136, תשנ"ח 1997.
- מ' מאוטנר, א' שגיא ור' שמיר (עורכים), רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית, תל אביב: הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: פלורליזם |
 ספר לימוד בוויקיספר: אזרחות לבגרות/פלורליזם, סובלנות והסכמיות |
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "פלורליזם", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- נורית נוביס־דויטש, חשיבה פלורליסטית כעמדה וכיכולת באתר "חינוך לפלורליזם"
- הפלורליזם הגדרות ומיפויים באתר "חינוך לפלורליזם"
- סמי סמוחה, "לקראת חברה פלורליסטית בישראל", 1986.
- אברהם יוגב, גישות לחינוך ערכי בחברה פלורליסטית, בתוך י' עירם, ש' שקולניקוב, י' כהן וא' שכטר (עורכים), צומת: ערכים וחינוך בחברה הישראלית, ישראל: משרד החינוך, 2001.
- חינוך לפלורליזם
פלורליזם23391114