חביב שרבף
|
חביב שרבף (1930-2022) היה ראש מועצה אזורית מרחבים, בשנים 1965-1984.
ביוגרפיה
שרבף נולד בכורדיסטן בפרס ועלה לישראל עם כל תושבי כפרו בשנת 1950. הוא שהה במשך חמישה חודשים במחנה עולים בית ליד[1].
היה ממקימי מושב פטיש. את הימים הראשונים במושב הוא תיאר:
כשבאנו למקום מצאנו רק אוהלים מעטים, כך שנאלצנו לגור שלוש, ארבע משפחות באוהל אחד. התנאים הסניטריים היו גרועים מאוד. ברז אחד שימש את המחנה כולו. בשעות הבוקר הצטופפו לידו לא פחות מ-500 נפשות. לעיתים מזומנות, במקום לתת מים, השמיע הברז חירחור יבש. לא אחת אפשר היה לראות בשעות הבוקר או בצהרים, או לפנות ערב עשרות נשים וילדים עומדים עם כדים בתור ליד הברז, כדי לזכות במעט מים לבישול ולרחצה מינימאלית. כבר בערב הראשון הסבירו לנו כי ישובינו הוא ישוב ספר, ועלינו להקפיד על השמירה למען ביטחוננו ולמען ביטחון ילדינו. למזלנו, היו בתוכנו אחדים ששירתו כחיילים בצבא הפרסי, וידעו להשתמש ברובה. הם קיבלו רובים ויצאו לשמירה. כעבור שבוע הגיעו אלינו חיילי צה"ל ואימנו אותנו בנשק, וכך יכולנו לחלק את השמירה שווה בשווה בין כל המתיישבים.
בשנים 1953-1964 היה שרבף מזכיר המושב[2][3], למרות ניסיונות של הסוכנות לסכל את מינויו לתפקיד[4]. בעיות החינוך הטרידו אותו ובסוף 1959 הוא היה חבר בועדה לענייני חינוך של מזכירי מושבים בנגב[5]. בנוסף הוא פעל להעלות את המודעות לקשיים הכלכליים ולבעיות בניהול המושבים בנגב[6]. כדי לייעל את אספקת המים הוא הקים ועמד בראש אגודת מים של מושבי האזור[1]. הוא גם היה נציג צרכני המים במועצת המים הארצית[7]. לאורך השנים הוא נאבק נגד העלאת מחירי המים לחקלאי הנגב[8] ודרש מחירי מים אחידים בכל מדינת ישראל[9].
בינואר 1965 נבחר שרבף לראשות מועצה אזורית מרחבים[1]. הוא דחף להקמת פארק הבשור[10] ובתקופת ההמתנה הוא ניצח על הפעילות לשעת חירום במועצה[11].
בשנת 1969 יצא שרבף למאבק נגד שליחת ילדי המושבים לבית הספר החקלאי אשל הנשיא שהיה ברמה נמוכה. הוא דרש בית ספר מקיף שיהיו בו מגוון של מגמות מקצועיות ולא רק חקלאות ואגרומכאניקה, וכן בגרות עיונית למעוניינים[12]. בשנת 1975 מונה לחבר במועצת החינוך הממלכתי דתי[13].
שרבף היה פעיל במפלגת העבודה, נכלל ברשימת המערך לבחירות לועידת ההסתדרות[14] והיה חבר מועצת ההסתדרות[15]. בשנת 1972 הוא יצא בחריפות נגד ההצעה לקיים נישואים אזרחיים בישראל[16].
במקביל להיותו ראש מועצה, היה גם יו"ר ועד המושב והיה לו משק במושב אותו ניהלה אשתו. הוא האמין בפיתוח המשק ושאין צורך להתייחס בדקדקנות למכסות של משרד החקלאות אלא לרוץ קדימה והמכסות יולבנו אחר כך. הצלחתו הביאה עליו ביקורת מצד מתנגדיו[17]. בתחילת פברואר 1977 דרשה ועדת הכלכלה של הכנסת שיתפטר מאחד משני התפקידים שבהם כיהן[18], ובעקבות זאת התפטר שרבף מתפקיד יו"ר ועד המושב[19].
שרבף יזם עם אחרים שדרוג של הבתים במושב פטיש בסיוע המדינה ובביצוע המועצה האזורית. בעקבות מלחמת יום הכיפורים התייקרו עלויות הבנייה ונוצר גרעון בתקציב המועצה, דבר שגרר ביקורת מצד משרד הפנים[20].
בשנת 1984 הוחלף על ידי עובדיה מורד בראשות המועצה. הוא פתח משרד לייעוץ בענייני הנהלת חשבונות, ביטוח ומיסים בבאר שבע[21].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 משולם עד, מהר הכורדים לראשות המועצה האזורית םדחבים, דבר, 15 בינואר 1965
- ↑ פטיש, דבר, 13 באפריל 1958
- ↑ יגאל יששכרוב, מושב פטיש מציין 70 שנה להקמתו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 בינואר 2021
- ↑ דבורה הכהן, היוצר בידי החומר: צמיחתה של מנהיגות פוליטית חדשה בשנות החמישים, ישראל 2, 2002, עמוד 74
- ↑ ועדה מיוחדת לחינוך במושבי הנגב, דבר, 9 בדצמבר 1959
- ↑ משולם עד, מושבי הנגב דורשים "מחירים צמודים", דבר, 12 במרץ 1962
חביב שרבף, מה נחוץ לאנשי המושבים בנגב, דבר, 15 באפריל 1964 - ↑ יאיר קוטלר, בזבוז משווע במים, הארץ, 3 בנובמבר 1967
- ↑ שלמה גבעון, "האגורה הגורלית" ממוטטת את תחשיבי החקלאים בנגב, מעריב, 16 בספטמבר 1970
חקלאי הנגב מאיימים בצעדים נגד העלאת תעריפי המים, על המשמר, 25 באפריל 1972
משולם עד, החקלאות ירדה מסדר העדיפויות, דבר, 4 במרץ 1980 - ↑ מרדכי ארציאלי, המושבים בנגב מחיר המים-מעשה חלם?, הארץ, 30 בספטמבר 1970
- ↑ מרדכי ארציאלי, ימים ולילות בנגב הוחל בהקמת פרק הבשור, הארץ, 18 באפריל 1967
- ↑ צבי מגן, כוננות ופעילות משקית במשקי הדרום והנגב, למרחב, 2 ביוני 1967
- ↑ אנשי מושב תאשור החליטו לשלוח ילדיהם לבה"ס בעומר, דבר, 2 ביוני 1969
שלמה גבעון, ילדינו אינם "תוצרת חקלאית'" - הם צריכים חינוך גבוה", מעריב, 20 ביולי 1969
משולם עד, מאיימים להשבית בתה"ס באיזור מרחבים־שלחים, דבר, 26 במרץ 1970 - ↑ מועצה חדשה לחינור הממלכתי־דתי, דבר, 28 באוקטובר 1975
- ↑ אמת המערך מפלגת העבודה הישראלית – מפלגת הפועלים המאוחדת ובלתי מפלגתיים, הארץ, 22 באוגוסט 1969
רשימת מועמדי ה"מערך" – מפלגת העבודה הישראלית, מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) ובלתי מפלגתיים לועידה ה-12 של ההסתדרות, על המשמר, 10 בספטמבר 1973 - ↑ חברי מועצת ההסתדרות, דבר, 18 במרץ 1974
- ↑ דניאל דגן, גולדה הציעה במרכז "העבודה": מישאל במפלגה על דת ומדינה, מעריב, 21 באפריל 1972
מה רוצה מפלגת לא עלינו?, מעריב, 21 ביוני 1972 - ↑ ישראל הראל, בפטיש הכל ישק על פיו של הגביר, מעריב, 30 ביוני 1976
- ↑ ועדת הכלכלה של הכנסת, על המשמר, 2 בפברואר 1977
- ↑ כהונה כפולה - במושב פטיש ובמועצה האיזורית גרמה לסיבוכים, דבר, 28 באפריל 1977
- ↑ יוסף וקסמן, דו"ח חמור על מועצת מרחבים ששקעה בגרעון 7 מיליון ל"י, מעריב, 11 בינואר 1977
משולם עד, מועצת "מרחבים" סיבסדה הקמת בתים בפטיש ע"י תשלומי ריבית והפרשי הצמדה, דבר, 12 בינואר 1977
שלמה גבעון, לא גרעון אלא "פער מימון" ולא 7 אלא 5.5 מיליון ל"י, מעריב, 13 בינואר 1977
שלמה גבעון, משרד־הפנים סיים הבדיקה ב"מרחבים", מעריב, 24 בינואר 1977
שלמה גבעון, יו"ר מועצת מרחבים דוחה טענות קוברסקי, מעריב, 15 במרץ 1977 - ↑ לוח באר שבע, מעריב, 24 ביוני 1986
ראשי מועצה אזורית מרחבים 
| ||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|