חאן חילו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חצר החאן: מבט לעבר האגף המזרחי
חזית המבנה הדרומית: בקומה הראשונה נראים פתחי שבעת החדרונים ושער הכניסה אל החצר הפנימית (שלישי מימין). מעל הקומה הראשונה נראים חדרי הקומה השנייה שהשתמרו
הקשת והוו למנורת השמן מעל שער הכניסה בחזית הדרומית
בית מלאכה ובית בד מצפון לחאן

חאן חילו או חאל אל-חילו הוא מבנה חאן השוכן בעיר העתיקה בלוד, מצפון למסגד אל-עומרי ולכנסיית גאורגיוס ה"קדוש" קוטל הדרקון. החאן הוקם בתקופה העות'מאנית והיה גם בשימוש בימי המנדט הבריטי; כיום במבנה מבוצעת חפירה קהילתית במסגרת מיזם "בראשית".

היסטוריה

ראשיתו של מבנה החאן הייתה ככל הנראה בתקופה הממלוכית, והוא ניצב לצד דרך הדואר, מדרום לגשר לוד. בתקופת העות'מאנית פעל במקום שוק עירוני שנערך פעמיים בשבוע: באחד משני הימים נערך יריד לתוצרת חקלאית ולמוצרי צריכה, וביום האחר פעל בו שוק בהמות, שהועבר בשנות ה-20 של המאה ה-20 אל מחוץ לשטח העיר הבנוי. סביב האתר פעלו חמאם, תחנת משמר, באר מים, ובסוף המאה ה-19 הוקמו בסביבתו מרפאה ובית חולים. עוד שכנו בסביבת החאן בתי מלאכה לעיבוד תוצרת חקלאית, בתי בד, טחנות קמח, בתי אריגה לייצור יריעות לאוהלים, ובתי חרושת לעיבוד מוצרי ברזל.

בימי המנדט הבריטי חכרה משפחת חאלתה את המבנה, השכירה את חדריו והעניקה שירותים בתשלום לבאי המקום. בני המשפחה עשו שימוש באחד מחדרי החאן להשריית גרעיני תורמוס מתוק (תורמוס חילו), וברבות הימים דבק השם במבנה ובמשפחה[1].

ממצאים בחצר הפנימית

שטח החצר הפנימית נחקר בשנת 2007 בידי אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם משרד התיירות, החברה הממשלתית לתיירות ועיריית לוד, וכן בידי בית הספר לארכאולוגיה מקראית על שם נלסון גליק של ההיברו יוניון קולג'. חפירות אלה חשפו שרידי ריצוף וכלי חרס, בעיקר מן התקופה העות'מאנית. בנוסף נמצאו חרסים מהתקופה הממלוכית, מהתקופה הערבית המוקדמת ואולי אף קודם לה, אך נראה כי אלה הובאו ממקומות אחרים לשם מילוי אדמת החצר. ממצאים נוספים כוללים מספר מקטרות חרס מהמאות ה-18 וה-19 ומטבע זהב עות'מאני מהמחצית הראשונה של המאה ה-19.

המבנה

החאן בנוי בתוכנית רבועה, ועשוי משלושה אגפים המקיפים חצר פנימית פתוחה בצידה המערבי. בצידה המערבי של החצר קם בתקופה העות'מאנית מבנה שסגר עליה מצד זה אך לא היה קשות אל החאן, והוא נהרס בשלב האחרון של השימוש במבנה[2]. במרכז החצר שכן בור מים וסביבה קבועים ווים שנועדו לקשירת בהמות. שער הכניסה אל החצר הפנימית ניצב באגף הדרומי והוא עוצב בסגנון ממלוכי ומשני צדדיו נקבעו ספסלי ישיבה לשומרים. מעל השער קשת מעוטרת שבראשה ניכר עדיין הוו שממנו תלתה מנורת השמן שהאירה את הכניסה. שלושת אגפי המבנה:

  • אורכו של האגף הצפוני הוא 24 מטרים, רוחבו 7.5 מטרים ובו אולם בודד גדול שתקרתו עשויה מקמרונות צולבים.
  • האגף המזרחי עשוי משורת חדרים קטנים ומשני חדרים גדולים בקצותיו הצפוני והדרומי. אורכו של האגף הוא 33.5 מטרים ורוחבו 12 מטרים.
  • האגף הדרומי מחולק לשני חלקים שונים באמצעות קיר אורך בעובי של כמטר. חלקו הצפוני באורך של 23 מטרים וברוחב של 5.5 מטרים פונה צפונה אל החצר הפנימית ובו מספר חדרים; ואילו בחלקו הדרומי שורה של שבעה חדרונים הפונים אל צידו החיצוני של המבנה, ומעליהם קומה שנייה. חלקו המערבי של האגף הדרומי הרוס.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חאן חילו בוויקישיתוף

הערות שוליים


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28612964חאן חילו