חאטרה
 | |
| חורבות חאטרה | |
| מדינה |
 עיראק |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1985, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 6 | |
| הערות | בסיכון מאז 2015 |
חאטרה (ערבית الحضر; כיום אלחאדר) היא עיר עתיקה אשר חורבותיה שוכנות בלב נווה מדבר במחוז נינוה בצפון-מערב עיראק, כ-290 ק"מ צפונית-מערבית לבגדאד וכ-110 ק"מ דרומית-מזרחית למוסול. העיר נוסדה בתקופת הממלכה הסלאוקית והתקיימה משך כ-500 שנה עד שחרבה בידי הסאסאנים. בשנת 1985 הוכרזה העיר כאתר מורשת עולמית.
בתחילת מרץ 2015 נמסר על ידי הממשלה העיראקית כי כוחות של המדינה האסלאמית החלו בהריסת שרידיה הארכאולוגיים של העיר העתיקה.[1]
היסטוריה
העיר נוסדה בתקופה הסלאוקית במהלך המאה ה-3 לפנה"ס, ובמאה ה-2 לפנה"ס הייתה לחלק מהאימפריה הפרתית. היא הייתה לבירתה של ממלכת ערבה, אחת הממלכות הערביות המוקדמות, אשר התקיימה תחת חסותה של האימפריה הפרתית. בשל מיקומה האסטרטגי בגבולה המערבי של האימפריה הפרתית, הפכה חטארה לאזור חזית במאבקם של הפרתים עם הרומאים, ובמהלך המאה ה-2 הדפה העיר בהצלחה את התקפותיו של טראיאנוס בשנת 116, ומאוחר יותר של ספטימיוס סוורוס ב-195 וב-198. עם זאת, המצור הרומאי האחרון על העיר הסתיים בכריתת הסכם בין חאטרה לבין הרומאים ומאז שכן בעיר חיל מצב רומאי. בשנת 238 הצליחה העיר לעמוד בפני התקפותיו של ארדשיר מלך הסאסאנים, אך שלוש שנים לאחר מכן, בשנת 241 כבש את העיר שאפור הראשון, בנו של ארדשיר, והחריב אותה עד היסוד. ההיסטוריון הפרסי בן המאה ה-10 מוחמד אבן ג'ריר א-טברי איזכר בכתביו את האגדה הערבית לפיה נפלה העיר בשל בגידתה של בתו של מלך חאטרה, אשר מסרה את העיר לידיו של שאפור הראשון. זה הרג את מלך חאטרה ונשא את הנסיכה לאישה, אך לבסוף הרג גם אותה.
העיר
העיר נבנתה בצורת מעגל בדומה לערים פרתיות אחרות כמו ארביל וקטסיפון. במרכזה ניצב מתחם גדול לאליל השמש שהשתרע על שטח של 12,000 מ"ר והיה המבנה היחיד בעיר שנבנה מאבן. יתר המבנים בחאטרה נבנו מלבנים שהוכנו מתערובת של אדמה וקש ויובשו בשמש. מתחם אליל השמש כלל מספר מקדשים והיה מקום עלייה לרגל, והעיר התפתחה סביבו בכל הכיוונים. סביב העיר היו שתי חומות - החיצונית באורך של 8 ק"מ ובקוטר של 2 ק"מ הייתה עשויה לבנים והפנימית נבנתה מאבן ולאורכה נבנו 163 מגדלי הגנה שהמרחק ביניהם לא עלה על 35 מטר.
העיר נחקרה במהלך המאה ה-20, בעיקר על ידי משלחות איטלקיות, והמקדש שוחזר בתקופת שלטונו של סאדם חוסיין. רוב הממצאים שנמצאו בעיר שוכנו במוזיאונים במוסול ובבגדאד, אך חלקם נגנב מהאחרון בשנת 2003.
במרץ 2015 דווח כי אנשי המדינה האסלאמית השחיתו את שרידי העיר. ב-26 באפריל 2017 הודיעו כוחות ממשלת עיראק כי כבשו חזרה את חארטה מידי המדינה האסלאמית.[2]
תרבות
תושבי חאטרה דיברו, או לפחות כתבו, ארמית בכתב ייחודי לעיר. הם סגדו לאלילים רבים ואימצו את אליליהם של מספר תרבויות, בין היתר מהמיתולוגיה המסופוטמית והיוונית וכן אלילים סורים וערבים פרה-איסלמיים. הפנתאון של חאתרה כונה בארמית "בית אלהא", שם שהתייחס לעיתים לעיר עצמה, ובראשו עמד אליל השמש. עוד היו בעיר מקדשים לנגאל, הרמס והרקולס היווניים, אתרתה הסורי, אלאת ושמייה הערביים ואלילים רבים אחרים.
כלכלת העיר נשענה על נווה המדבר בו שכנה ועל חקלאות. העיר שכנה לאורך דרכי המסחר של מסופוטומיה, אם כי לא נמצאו בעיר תעודות בעניין זה כפי שנמצאו בתדמור ששוכנת על אותו ציר. כוחה הצבאי של חאתרה היה בעיקר בחומותיה שסיפקו לה הגנה טובה משך מאות שנים, ותושביה ייצרו תערובת נפיצה על בסיס נפט אשר זכתה לכינויי "אש חאטרה", ואותה השליכו באמצעות חיצים או קטפולטות לעבר הצרים על העיר (ראו לדוגמה אש יוונית).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Islamic State 'demolishes' ancient Hatra site in Iraq, באתר BBC, 7 במרץ 2015 (באנגלית)
- ^ IS conflict: Iraqi force 'retakes ancient city of Hatra'' באתר BBC, 26 באפריל 2017 (באנגלית)
  | |
|---|---|
|
