זריזין מקדימין למצוות
זריזין מקדימין למצוות (או "זריזין מקדימין") הוא כלל הלכתי בהקשר לקיום מצוות עשה. עיקרו של הכלל הוא כי אדם צריך להזדרז בקיום המצוות, ולעשותן מיד כשמגיע זמנן, ולא להתמהמה בעשייתן.
כלל זה נדון בספרי האחרונים בעיקר בהקשר של מצוות ברית מילה.
מקור הכלל וגדרו
כלל זה נזכר בתלמוד לראשונה[1] בסוגיית בדיקת חמץ, ומקורו מהספרא[2]:
תניא כל היום כולו כשר למילה אלא שזריזין מקדימים למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר[3]
בתלמוד מבואר שאף שמצד מעלת 'זריזים' די היה להקדים את מצות בדיקת חמץ מתחילת יום י"ד בניסן, אך מטעמים אחרים הקדימו מצווה זו ל'ליל י"ד'.
יש שכתבו שמעלה זו היא מדאורייתא[4]. ויש שכתבו שמעלה זו היא מדרבנן, והלימוד מהפסוק שנאמר באברהם הוא אסמכתא[5]. אך אחרים דקדקו מדברי הראשונים שאין מעלה זו חובה, ואין למדים מהכתוב אצל אברהם אבינו ("וישכם אברהם בבוקר") מאחר שאין למדים מדברים שנאמרו קודם מתן תורה[6].
טעם הכלל
בראשונים נאמרו שני טעמים למעלת 'זריזין':
יש שכתבו שהוא מטעם שלא יראה שמתרשל בקיום המצווה, וכך כתב המאירי: ”ראוי לזריזים להקדים בה בשחרית שלא יראה כמתרשל בה מצד חמלתו על הבן ולאחוז בדרכי האבות” (מאירי יומא כח ב).
טעם אחר כתב הרמח"ל בספרו מסילת ישרים: ”קודם התחלת המעשה הוא שלא יחמיץ האדם את המצווה, אלא בהגיע זמנה או בהזדמנה לפניו או בעלותה במחשבתו, ימהר יחיש מעשהו לאחוז בה ולעשות אותה ולא יניח זמן לזמן שיתרבה בינתים. כי אין סכנה כסכנתו, אשר הנה כל רגע שמתחדש, יוכל להתחדש איזה עכוב למעשה הטוב… על כן הזהירו זכרונם לברכה 'ושמרתם את המצות', 'מצווה הבאה לידך אל תחמיצנה'… ואמרו 'זריזים מקדימים למצוות'.” (מסילת ישרים שער הזריזות).
דחיית מעלת הזריזין
בפוסקים דנו במעלת ה'זריזים' לעומת מעלות אחרות כאשר אי אפשר לקיים שניהם איזה מהם עדיף:
- "זריזין" מול "מצווה מן המובחר" (הידור מצווה) - לדעת התרומת הדשן מעלת הידור עדיפה אם אין חשש שהמצוה תתבטל[7]. אך לדעת הגר"א מעלת זריזין עדיפה[8].
- מעלת 'זריזין' מול מצווה בו יותר מבשלוחו - בערוך לנר נכתב שקיום מצווה על ידי האדם עצמו שלא בהידור עדיפה על קיומה בידי שליח בהידור[9]. שאלת 'זריזין' מול מצווה בו יותר מבשלוחו נדונה בעוד אחרונים (עי' פמ"ג או"ח ריש סי' תרכה א"א).
- בשדי חמד נידונות שאלות נוספות כגון מעלת 'זריזין' מול מעלת 'ברוב עם', וכן זריזין מול תדיר ושאינו תדיר[10].
כללים דומים
בתלמוד הוזכרו כללים דומים לכלל זה של 'זריזים מקדימין', ובפוסקים ביארו מה התחדש בכל אחד מכללים אלו:
שיהוי מצווה לא משהינן
בפוסקים כתבו, שגדר הדין של 'שיהוי מצווה לא משהינן' אינו משום חביבות כמעלת 'זריזין', אלא משום חשש שלא יוכל לקיים את המצווה לאחר מכן, כגון לעניין חליצה, שאין מחכים לאח הגדול עד שיבוא או לקטן עד שיגדיל, משום שאפשר שיקרה משהו שיגרום לביטול המצווה[11].
חביבה מצווה בשעתה
באחרונים ביארו ש'חביבה מצווה בשעתה', הוא שכאשר ישנו זמן עיקרי למצווה וזמן נוסף שאפשר לקיים המצווה (כעין תשלומין) יש לקיים לכתחילה המצווה בעיקר זמנה דווקא, וקיומה בזמן זה דוחה איסורים אחרים[12].
אין מעבירין על המצוות
ערך מורחב – אין מעבירין על המצוות
'אין מעבירין על המצוות', הוא במקרה וכבר הזדמנה לידו של האדם המצווה, אין לו להניחה מידו על מנת לקיים מצווה אחרת, ועיקר דין זה הוא משום 'ביזוי המצווה' הראשונה.
קישורים חיצוניים
- הערך "מיקרופדיה תלמודית:זריזין מקדימין למצות", באתר ויקישיבה
- בגדר 'זריזין מקדימין למצוות' - באתר פורטל הדף היומי
- זריזין מקדימין למצוות, אין מעבירין על המצוות - שיעור של הרב אשר וייס
- זריזין מקדימין למצוות - שיעור של הרב אשר וייס
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ד' עמוד א'.
- ^ ספרא ריש פרשת תזריע: "וביום - מלמד שכל היום כשר למילה אלא שהזריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו"
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ב, פסוק ג'.
- ^ עיין ספר שדי חמד מערכת יום הכיפורים בשם אחרונים.
- ^ דעת הטורי אבן ראש השנה ד עמוד ב ד"ה ורבנן וההוא לעשה.
- ^ כך דקדקו מדברי המאירי ביומא כח ב.
- ^ סימן לה, לענין קידוש לבנה, שעדיף להמתין ולברך במוצאי שבת בלבוש מהודר.
- ^ הובא בביאור הלכה סימן תכו ב.
- ^ ערוך לנר יבמות עא ב, על רש"י ד"ה חבושין.
- ^ ספר שדי חמד חלק ב מערכת ז כלל א, ועוד אחרונים.
- ^ באחרונים כתבו טעמים שונים, מדוע לא נאמר בזה דין 'זריזין', עיין ספר מנחת אשר בראשית סימן כב ג.
- ^ עיין תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ע"ב עמוד א' וכן תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ח עמוד ב'.
31354204זריזין מקדימין למצוות