זיזף כותפות

זיזף כותפות
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
מחלקה:	יונקים
סדרה:	עטלפים
תת־סדרה:	דמויי נשפון
משפחה:	זיזפיים
סוג:	זיזף כותפות
מינים
	25
שם מדעי
	Sturnira

זיזף כותפות או זיזף צהוב-כתף (שם מדעי: Sturnira) הוא סוג של עטלף במשפחת הזיזפיים, הכולל 25 מינים החיים ביבשת אמריקה כולל יער האמזונאס. הסוג הוקם בשנת 1842 על ידי הזואולוג הבריטי ג'ון אדוארד גריי, ושמו המדעי ניתן לו על שם ספינת המחקר אה״מ סטרלינג הבריטית שחקרה את חופי ברזיל בשנת 1836 ובה הובאה הדגימה הראשונה של הסוג.

זיזף הכותפות הוא הסוג בעל מספר המינים הגדול ביותר במשפחת הזיזפיים. כרבע מהמינים בסוג נתגלו או תוארו לראשונה רק בעשור הראשון והשני של המאה ה-21; בשל כך, בטקסונומיות רבות חלק מהמינים החדשים אינם מופיעים ומצב שימורם טרם הוערך על ידי הרשימה האדומה של IUCN.

תיאור

לזיזף הכותפות גולגולת קצרה, רחבה ומעוגלת, גוף חביתי ואוזניים קצרות ומשולשות עם צפירים קטנטנים. עיטור העלה האפי פשוט למדי ומורכב מזיז זקוף שמעוצב כחנית, ונפיחויות סביב הנחיריים. הלוע קצר ורחב, ועל השפתיים התחתונות יש שלוש רפידות בשרניות שמוקפות בשורת יבלות קטנות המסודרות בחצי עיגול. בשל התזונה הצמחונית, האקולוקציה של הסוג אינה מפותחת כל כך, והוא מסתמך גם בחוש הראייה כדי לאתר את מזונו בלילה.

אורך הראש והגוף של זיזפי הכותפות 10.1-5.3 ס״מ, אורך הזרוע 3–6 ס״מ ומשקל הגוף 15–67 גרם. הזכר גדול במקצת מן הנקבה. הסוג נטול זנב, ובין הרגליים יש לו קרום תעופה קצר ושעיר.

הפרווה של הזיזף המכותף צפופה, רכה וקטיפתית. צבעה משתנה בהתאם למין, לגיל, לעונה ולגאוגרפיה, עם ויריאציות מנוגדות לחלוטין אפילו באותו מין. בין הצבעים הנפוצים ניתן למנות צהוב-זהב, כתום אפרסק חיוור, כתום תפוז עז, כתום אדמוני-אשכולית, ערמון, חום אדמדם כהה, חום שחרחר וחום אפרורי. הגחון והבטן בהירים יותר משאר הגוף ונוטים לצבע קרם-צהבהב, ולעומת זאת סביב העיניים יש לעיתים כתם שחרחר כהה. סימן ההיכר של הסוג שהעניק לו את שמו, הוא צמד הכתמים הכהים בכתפיים שמקורם בהפרשות מבלוטות ריח מיוחדות ומזכירים צמד כותפות צבאיות; ההפרשות צובעות את אזור הכתף בצבע עז יותר משאר הגוף, כשהצבעים הנפוצים הם צהוב, זהוב, אדמדם או שחור. הכנפיים שחורות-סגלגלות, והאוזניים והעיטור האפי בצבע ורוד חיוור עד שחור-סגלגל.

ביולוגיה

זיזפי הכותפות מצויים באמריקה הדרומית והמרכזית. בית הגידול שלהם מורכב מיערות גשם, יערות הרריים, סוואנות טרופיות, ביצות ורצועות מנשק בין יער לסוואנה. הם נחים במהלך היום בחללי עצים, מערות ובמבנים נטושים ויוצאים לפעילות בלילה לסירוגין. התזונה שלהם מורכבת בעיקר מפירות וקצת צוף והם תרים אחר מזונם בקרקעית היער, בחופה הגבוהה ובשטח הפתוח. לאחר אכילת פרי, הם עוצרים לנוח כדי לזרז את עיכול המזון, ובחלוף 20 דקות בלבד תהליך העיכול מסתיים ומופרשת צואה. הרגלי האכילה של הסוג, הופכים את הזיזפים המכותפים למפיצי זרעים חשובים ביערות הגשם של דרום אמריקה.

חלק מהמינים עשויים לנדוד לאזור חם יותר במהלך החורף בגלל מחסור במאגרי שומן שלא מאפשר תרדמת חורף ארוכה. זיזפי הכותפות חיים בבדידות או בקבוצות קטנות של עד 10 פרטים. עונת הרבייה משתנה בהתאם למין ולאזור, ויש מינים שמתרבים פעמיים בשנה. במהלך עונת הרבייה, בלוטות הריח שבכתף הזכר מפרישות ריח חזק שמושך בנות זוג. הזיזפית ממליטה צאצא יחיד לאחר היריון של 4–7 חודשים והוא נגמל לאחר 5–20 שבועות; עם זאת, אצל הסוג נפוץ מאוד שהזיזפונים הצעירים הופכים לעצמאיים כבר בגיל חודש. תוחלת החיים של המינים בסוג עד 20 שנה.