ג'אנג ג'ינג-חווי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף זאנג ג'ינגהואי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'אנג ג'ינג-חווי
張景惠
לידה 1871
באג'יאוטאי, שושלת צ'ינג
פטירה 1 בנובמבר 1959 (בגיל 88 בערך)
פושון, הרפובליקה העממית של סין
מדינה שושלת צ'ינגשושלת צ'ינג שושלת צ'ינג
הרפובליקה הסינית (1912–1928)הרפובליקה הסינית (1912–1928) הרפובליקה הסינית
מנצ'וקוומנצ'וקוו מנצ'וקוו
עיסוק פוליטיקאי, מצביא
ראש ממשלת מנצ'וקוו ה־2
21 במאי 193520 באוגוסט 1945
(10 שנים)
תחת הקיסר קאנגדה
אין, התפקיד בוטל ←

גַ'אנְג גִּ'ינְגּ-חְװֵימנדרינית: 張景惠, בפין-יין: Zhāng Jǐnghuì;‏ 18711 בנובמבר 1959) היה פוליטיקאי וגנרל סיני בתקופת המצביאים ששיתף פעולה עם האימפריה היפנית וכיהן כראש ממשלת הבובות היפנית במנצ'וקוו בין 1935 ל-1945. ג'ינג-חווי פעל בבחינה רשמית תחת קאנגדה, קיסר מנצ'וקוו, אך בפועל פעל בחסות הממשלה היפנית בטוקיו עד לנפילתה של מנצ'וקוו במהלך מבצע סערת אוגוסט עת נכבשה בידי הצבא האדום של ברית המועצות.

ביוגרפיה

ג'אנג ג'ינג-חווי נולד למשפחה ענייה בבאג'יאוטאי שבמחוז טאיאן, כיום בליאונינג, הקיסרות הסינית, מדרום מערב למוקדן (ידועה במנדרינית בשם שן-יאנג). במהלך ילדותו, הוא עזר לאביו למכור טופו כדי להתפרנס. במהלך מלחמת סין-יפן הראשונה בין השנים 18941895, ארגן מיליצית מתנדבים בקרב אזרחי באג'יאוטאי כדי להגן על הכפר מפני התקפות יפניות אפשריות. מנהיג השודדים (שלימים היה לגנרל) ג'אנג דזוו-לין, הותקף על ידי קבוצת שודדים יריבה, ונמלט דרך באג'יאוטאי מתוך כוונה להצטרף לצבא הסיני עם כוחותיו ששרדו. מתוך התרשמותו במיליציה המקומית, בחר ג'אנג דזוו-לין להישאר, וג'אנג ג'ינג-חווי ויתר על תפקיד ההנהגה שלו לג'אנג דזוו-לין. השניים נשבעו שבועת אחווה ביניהם. בשנת 1900 צירף ג'אנג דזוו-לין את המיליציה לצבאה של הקיסרות ובכך הביא את ג'אנג ג'ינג-חווי לשירות צבאי רשמי. במהלך מלחמת רוסיה–יפן בין 1904 ל-1905, נלחם ג'אנג ג'ינג-חווי בצד של היפנים כשכיר חרב.

בשנת 1910 למד ג'אנג ג'ינג-חווי במכללת המלחמה של צבא קליקת פנגטיאן. בשנת 1911 מהפכת שינהאי הובילה להחלפת הקיסרות ברפובליקה הסינית; וג'אנג מצידו הצטרף לשורות הרפובליקה. הוא פיקד על רגימנט של הדיוויזיה ה-27 של הרפובליקה הסינית (שמפקדה היה ג'אנג דזוו-לין). במהלך תקופת המצביאים התחלקה סין בין קליקות שנאבקו לשליטה, וג'אנג המשיך בשירותו עבור קליקת פנגטיאן. בשנת 1917 הועלה לדרגת מפקד הרגימנט ה-53 בדיוויזיה ה-27. בפברואר 1918 הוביל את הרגימנט שבפיקודו למתקפה על שיירת תחבורה של קליקת ג'י היריבה על הנהגת הרפובליקה הסינית, וחטף אספקת נשק נאה שג'י רכשה זה עתה מיפן, מה שאפשר לסיעת פנגטיאן בראשות דזוו-לין לחמש שבע בריגדות חדשות. על הצלחתו, תוגמל ג'אנג בפיקוד זמני על הדיוויזיה הראשונה של פנגטיאן לפני שקודם לסגנו של דזוו-לין. במשרת תפקיד זה, הוא התגורר במושב ממשלת בייאנג בבייג'ינג כנציג פנגטיאן. בספטמבר 1920 הועלה ג'אנג לתפקיד המפקד הראשי של מחוז צ'האר עם פיקוד ישיר על הדיוויזיה ה-16 של בייאנג.

ג'אנג ג'ינג-חווי ב-1935.

באפריל 1922, היריבות בין סיעות הג'י לפנגטיאן הסלימה למלחמה, וסיעת הפנג הובסה במאי; ג'אנג דזוו-לין נסוג חזרה לצפון-מזרח, וג'אנג ג'ינג-חווי, שהוביל חיילים במהלך המלחמה, פרש מהקליקה לבייג'ינג. הוא הועסק לזמן קצר בממשלת בייאנג, שהייתה באותה העת נתונה להשפעת סיעת ג'י, כפקיד הפיקוח על פרויקט גדול לשיפוץ כבישים ברחבי הארץ. העסקה זאת נתפסה על ידי ג'אנג דזוו-לין כמעשה בגידה לכאורה. בחורף 1925 נפטרה אמו של ג'אנג ג'ינג'-חווי בעיר הולדתו. באמצעות קצינים אחרים, ביקש ג'אנג ג'ינג'חווי את רשותו של ג'אנג דזוו-לין לחזור למחוז פנגטיאן עבור ההלוויה, ובדרך התנצל באופן אישי בפני אחיו לשבועת האחווה על סיועו לסיעת ג'י, התנצלות שהתקבלה. כעת, כחבר שב בסיעת פנגטיאן, נסע לעיתים קרובות בין בייג'ינג למחוז פנגטיאן. בין מאי 1926 ליוני 1927, סיעת הפנגטיאן יצאה כמנצחת מהמלחמה השנייה בג'י. לאחר שסיעת הפנגטיאן זכתה להשפעה בממשלת בייאנג, שימש ג'אנג כשר המלחמה של הרפובליקה הסינית בין מאי 1926 ליוני 1927 ושר העסקים בין יוני 1927 ליוני 1928. ב-4 ביוני 1928, בדרכו למחוז פנגטיאן ברכבת עם ג'אנג דזוו-לין, התרחשה תקרית חוואנגגוטון, במהלכה התנקשו קצינים ריאקציונרים בצבא היפני, שפעלו על דעת עצמם, בג'אנג דזוו-לין. בהתנקשות נפגע גל ג'אנג ג'ינג-חווי אך לא באופן קטלני. הוא התאושש מאוחר יותר באותה שנה, כיהן תחת בנו של ג'אנג דזוו-לין, ג'אנג צ'ואליאנג כמושל המחוז המיוחד של הרכבת המזרחית עם מטה בעיר חרבין, מחוז חיילונגג'יאנג. עם סיום המשלחת הצפונית עבר לשרת את ממשלת הקוומינטנג בנאנג'ינג.

ועידת מזרח אסיה רבתי ב-1943; משתתפי הוועידה משמאל לימין: בא מאו, ג'אנג ג'ינג-חווי, ואנג ג'ינג-ויי, הידקי טוג'ו (ראש ממשלת יפן), ואן ואית'איאקון, חוזה לורל, סובהאז צ'נדרה בוסה.

בספטמבר 1931 ביימו קצינים ריאקציונרים יפנים בצבא קוואנטונג את תקרית מוקדן כתירוץ לפלוש לצפון-מזרח סין; בתגובה, ג'אנג ניצל את ההזדמנות להיפרד מסין, והכריז על עצמאות חבל מנצ'וריה בינואר 1932 עם תמיכה יפנית. הוא מונה להיות מושל המחוז של חיילונגג'יאנג במדינת הבובות היפנית החדשה; מנצ'וקוו.עם כניעת הגנרל הסיני מא ג'האן-שאן בפברואר 1932 ליפנים, ניתן לו להחליף את ג'אנג' במושלות. בין השנים 1932–1935 כיהן ג'אנג כראש המועצה המלכותית, שר הביטחון ומושל הרובע המיוחד של הרכבת המזרחית. במאי 1935, הוא מונה לראש ממשלת מנצ'וקוו, זאת לאחר שקודמו נפל מחסדם של היפנים. בין מאי ליולי 1937, הוא לקח על עצמו באופן אישי את הנהלת משרד החוץ (במקומו של טדקאזו אושאשי) ואת המשרד האחראי על ענייני מונגוליה (שבוטל ביולי 1937). לאורכה של מלחמת סין–יפן השנייה היה ג'אנג לעושה דברו של הממשל היפני במנצ'וקוו, והיה מעורב בפשעי מלחמה שביצעו היפנים באוכלוסייה המקומית. ג'אנג, בבחינה רשמית בלבד, פעל תחת קאנגדה, קיסר מנצ'וקוו. הוא שמר על תפקידו הרשמי כראש הממשלה עד סוף המלחמה. ג'אנג ג'ינג-חווי נעצר על ידי כוחות הצבא האדום בבירת מנצ'וקוו שבצ'ינג'ינג (כיום צ'אנגצ'ון, מחוז ג'ילין, סין) באוגוסט 1945 באמצע מבצע סערת אוגוסט. הוא הוסגר לידי הקומוניסטים הסינים באוגוסט 1950. נכלא במרכז ניהול פושעי המלחמה בפושון במחוז ליאונינג לצורך חינוך פוליטי מחודש. ג'אנג נפטר בכלא כתוצאה מאי ספיקת לב בינואר 1959.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'אנג ג'ינג-חווי בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32074068ג'אנג ג'ינג-חווי