ז'יל פרסון דה רוברוואל
 | |
| דיוקן של ז'יל פרסון דה רוברוואל בטקס הקמת האקדמיה הצרפתית למדעים ב-1666 | |
| לידה | 10 באוגוסט 1602 |
|---|---|
| פטירה | 27 באוקטובר 1675 (בגיל 73) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | צרפת |
ז'יל פֶּרְסוֹן דה רובּרוואל (בצרפתית: Gilles Personne de Roberval; 10 באוגוסט 1602 – 27 באוקטובר 1675) היה מתמטיקאי צרפתי שחקר בעיות באנליזה. ממציא מאזני רוברוואל (אנ').
רוברוואל קרוי על-שם הקומונה רוברוואל שבאואז, שבה נולד.
ב-1627 השתתף במצור על לה רושל (אנ'). באותה שנה יצא לפריז, ושם מונה למושב לפילוסופיה של קולג' Gervais ב-1631 ולמושב למתמטיקה של הקולז' דה פראנס ב-1633. על מחזיק המושב היה להציע בעיות מתמטיות, ולוותר עליו לטובת מי שיפתור אותן טוב ממנו; רוברוואל עמד במשימה, והחזיק במושב עד יום מותו.
במחקריו המתמטיים עסק בעיקר בבעיות באנליזה. הוא פיתח שיטה לחישוב השטח של משטחים והנפח של גופים תלת-ממדיים, וקרא לה "שיטת ה-Indivisibles". השיטה (לחישוב שטח) מבוססת על חלוקה לצורות כמעט מלבניות, שאותן אפשר להסיע זו לצד זו עד לקבלת צורה מוכרת. בונאוונטורה קאוואליירי פיתח שיטה דומה (עקרון קאוואליירי) באופן בלתי-תלוי, אך הגישה כולה, שדרשה מיומנות גאומטרית וכושר המצאה לטיפול בכל מקרה ומקרה, התייתרה לחלוטין בתוך כמה עשרות שנים, כאשר המציאו ניוטון ולייבניץ את החשבון האינפיניטסימלי. רוברוואל גילה דרך כללית לציור משיקים לעקומה, כשהוא מפרק את העקומה לסכום של כמה תנועות פשוטות. במסגרת מחקריו על השטח מצא שיטה לקבל עקום אחד מרעהו, תוך שמירה על השטח בין העקום לאסימפטוטה שלו. לשיטה הזו קרא טוריצ'לי "קווי רוברוואל". רנה דקארט ביקר את השיטות של רוברוואל ושל פייר דה פרמה כלא מספקות, והעוינות שנוצרה בין השניים הביאה את רוברוואל לבקר את השיטות האנליטיות שהכניס באותה עת דקרט לחקר הגאומטריה.
רוברוואל תמך במודל ההליוצנטרי של קופרניקוס, והאמין שכל שני חלקיקי חומר ביקום מושכים זה את זה. רוברוואל היה אחד מן המתמטיקאים שהשפיעו יותר מכל על אייזק בארו, שהיה לימים מורו של אייזיק ניוטון, שהביא עקרון זה למיצוי במסגרת חוק הכבידה האוניברסלי.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של ז'יל פרסון דה רוברוואל, באתר MacTutor (באנגלית)