ז'וזה ברונר
 | |
| ז'וזה ברונר | |
| ענף מדעי | משפטים, פילוסופיה, היסטוריה |
|---|---|
| מקום מגורים | ישראל |
ז'וזה ברונר (נולד ב-1954) הוא פרופסור אמריטוס בפקולטה למשפטים ומנהל המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
ז'וזה ברונר נולד וגדל בציריך שבשווייץ, שם סיים גימנסיה במגמה כלכלית. הוא הגיע לישראל ב-1973 ולמד בשנתו הראשונה בארץ בישיבת "בית מדרש לתורה" בירושלים. ב-1977 סיים את לימודי התואר הראשון במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן התקבל כדוקטורנט באוניברסיטת אוקספורד, ב-St. Antony’s College. את הדוקטורט כתב על תכניה הפוליטיים של תורת פרויד, תחת הנחייתו של הפילוסוף לשק קולקובסקי. ב-1983 התחיל ללמד במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית, וב-1984 עבר לחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. ב-1996 מונה למרצה בכיר בפקולטה למשפטים ובמכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות. בשנים 2005-2013 כיהן כראש מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית, ומאז 2010 הוא מנהל את תוכנית הלימודים הרב-תחומית למשפט ומדעי הרוח שהקים. ב-2011 ייסד[1] את הקליניקה המשפטית הראשונה לזכויות ניצולי השואה. ברונר הוא עמית סגל בכיר במרכז אדמונד ג' ספרא לאתיקה[2]. מסתיו 2015 הוא עומד בראש מכון כהן להיסטוריה ולפילוסופיה של המדעים והרעיונות. כמו כן הוא עומד בראש מכון אווה ומארק ביסן לחקר תודעה היסטורית.
ב-1991 כיהן ברונר כעמית אורח במשך שנה במרכז ללימודי אירופה באוניברסיטת הרווארד. בקיץ 1992 לימד כמרצה אורח באוניברסיטת נורת'ווסטרן. בשנת הלימודים 1994-1995 שהה כחוקר אורח במרכז פרויד של האוניברסיטה העברית וב-1998-1999 היהHannah Foundation Professor במחלקה ל-Social Studies of Medicine של אוניברסיטת McGill במונטריאול. בקיץ 2008 לימד כ-Distinguished Visiting Professor במרכז להיסטוריה של המאה העשרים של אוניברסיטת פרידריך שילר ביינה (גרמניה). בסתיו 2009 ברונר הוזמן לתת את הרצאות Adorno היוקרתיות באוניברסיטת יוהאן וולפגנג גתה בפרנקפורט, ולסתיו 2011 הוא הוזמן ללמד כפרופסור אורח בטכניון (ETH) של ציריך.
ברונר נמנה עם מקימי כתב העת תיאוריה וביקורת, ושירת כחבר במועצת המערכת של כתב העת עד 1998. בין 2001 ל-2008 הוא היה חבר מערכת כתב העת Hagar: International Social Science Review, שיוצא לאור באוניברסיטת בן-גוריון. מ-2001 הוא חבר בוועדה המדעית המייעצת של המכון למחקר חברתי (Institut für Sozialforschung) בפרנקפורט, ומ- 2003 הוא מכהן במערכת המייעצת של כתב העת Psychoanalysis and History המתפרסם בקיימברידג' (אנגליה). כראש מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית ברונר עורך מאז 2005 את השנתון להיסטוריה גרמנית של אוניברסיטת תל אביב (Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte) וסדרת ספרים על היסטוריה גרמנית שיוצאת לאור בהוצאת Wallstein בגטינגן (גרמניה). מאז 2007 ברונר משמש כחבר מערכת של טבור: כתב עת שנתי לענייני היסטוריה, חברה, תרבות והגות של מרכז אירופה שיוצא לאור מטעם מכון קבנר-מינרבה להיסטוריה גרמנית של האוניברסיטה העברית והוצאת רסלינג. כמו כן הוא עורך את כתב העת Memory & History.
בשנת 2008 שירת ברונר כיועץ מומחה בוועדה הממלכתית לבדיקת הסיוע לניצולי השואה, בראשות השופטת (בדימוס) דליה דורנר.
ז'וזה ברונר נשוי ואב לשלושה.
תחומי מחקר עיקריים ומבחר פרסומים
חלק ניכר ממחקריו של ברונר עוסקים בגישות ובתאוריות השונות שפותחו על ידי פילוסופים והוגים מתחום בריאות הנפש (פסיכולוגים, פסיכיאטרים ופסיכואנליטיקאים) כדי להמשיג ולהסביר את יחסי הגומלין בין העולם החיצוני הפוליטי לבין העולם הפנימי והבלתי נראה של נפש האדם. בניגוד לאנשי בריאות הנפש, ברונר מניח שגם המשגות תאורטיות אלו הן חלק מהשיח הפוליטי, שהן מושפעות באופן מכריע מההקשרים החברתיים וההיסטוריים בהן הן נכתבות, וגם משפיעות עליהם. ברונר עוסק ברבדים שונים של יחסי גומלין אלו, ופרסומיו בתחום זה יצאו לאור בעברית, אנגלית, גרמנית, יוונית, יפנית וספרדית.
הפוליטיקה והפילוסופיה של הפסיכואנליזה
ברונר מנתח את הרטוריקה של פרויד, בעיקר את המטפורות והאנלוגיות בהן הוא מרבה להשתמש כדי לשרטט את תמונת העולם הנפשי, כדי להראות שפרויד יצר את הנפש הפסיכואנליטית בצלמה של מדינה פרלמנטרית מודרנית, בה מתנהלים סכסוכים פנימיים בין כוחות שונים, הנאבקים על השלטון. בכך ברונר הופך את פרויד להוגה שאמנם עוסק בנפש האדם, אך עושה זאת במובהק בדרך פוליטית. ברונר מראה שגם כאשר פרויד עוסק בטיפול, הוא מתמקד ביחסי כוח ומרבה להשתמש בטרמינולוגיה צבאית. על פי ברונר, מטרתו של פרויד היא לפתח הגות ושיטת טיפול המשחררת את האדם כלפי חוץ, אך פרויד תופס חירות זו כמושתתת על שלטון פנימי יציב של התבונה.
• Freud and the Politics of Psychoanalysis, with a new introduction (New Brunswick, NJ: Transaction Publishers, 2001).
• Freud’s (de)construction of the conflictual mind. Thesis Eleven 71 (2002): 21-36.
• Wordly powers: A political reading of the Rat Man. American Imago 58 (2001): 501-524.
• מדוע התייחס פרויד לתאונות רכבת פעם אחת בלבד ולא יסף? בתוך: פרויד, תרבות ופסיכואנליזה: עיונים חדשים בתרבות בלא נחת. עורך: גבי שפלר. הוצאות דביר ומאגנס
גישות ותאוריות בפסיכולוגיה של הנאציזם
בכתיבתו בנושא זה, ברונר סוקר ניסיונות שונים לתת הסברים פסיכולוגים למעשיהם של מחוללי השואה. הוא מראה שההנחות הבסיסיות, כלי האבחון, ההיגיון הפנימי של הטענות השונות משתנים על פני השנים, לפי ההקשרים החברתיים ותפיסות המדע המשתנות, הבנת ההוגים השונים את הנאציזם כתופעה פוליטית, ותפקידם במערכות משפטיות שונות.
• Eichmann’s mind: Psychological, philosophical and legal perspectives. Theoretical Inquiries in Law 1 (2000): 429-464.
• ”Oh those crazy cards again:” A history of the debate on the Nazi Rorschachs, 1946-2001. Political Psychology 22 (2001): 233-261.
• Humanizing Hitler: Psychohistory and the making of a monster. Tel Aviv Yearbook for German History 32 (2004): 148-174.
• ביקורת הבנאליות הטהורה: על הדה-הומניזציה של אייכמן אצל ארנדט. בתוך: חנה ארנדט: חצי מאה של פולמוס. עורכים: עדית זרטל ומשה צוקרמן. קו אדום, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004, עמ' 81-106.
הפוליטיקה של הטראומה
ברונר דן במושג הטראומה הנפשית כמושג השייך לא רק לעולם הקליני של בריאות הנפש, אלא מבטא גם תפיסות מוסריות, משפטיות ופוליטיות לגבי משמעותה של הפגיעות הנפשית של הפרט בחברה המודרנית, ולגבי אחריותה של החברה למנוע סבל נפשי או לפחות לפצות עליו. מתוך זווית זו ברונר בוחן את תפיסת האדם העומדת ביסוד מושגי הטראומה השונים, את התביעה המוסרית הגלומה בטענה של טראומטיזציה, את האינטרסים השונים שניתן לקדם על ידי טענת טראומה, והדרכים השונות בהן הזדהותם או התנגדותם של אנשי בריאות הנפש לסדר החברתי הקיים משפיעות על תאוריות הטראומה שלהם.
• Will, desire and experience: Etiology and ideology in the German and Austrian medical discourse on war neuroses, 1914-1922. Transcultural Psychiatry 37 (2000): 295-320.
• Identifications, suspicions, and the history of traumatic disorders. Harvard Review of Psychiatry 10 (2002): 179-184.
• Die Politik des Traumas. Frankfurter Adorno Vorlesungen (Frankfurt/Main: Suhrkamp Verlag, forthcoming spring 2011).
טראומה ומשפט
הפרעות טראומטיות מובחנות מהפרעות נפשיות אחרות על ידי כך שהן נובעות מאירוע ספציפי בעולם החיצוני, לרוב מעוול הנגרם על ידי סוכן חברתי (אדם, מוסד) שהפעיל אלימות רבה באופן פתאומי ומבהיל, והפך בדרך זו אי סדר חברתי לאי סדר נפשי אצל הקורבן. לכן, קורבנות טראומה מוצאים את דרכם לעיתים קרובות לבית המשפט, כדי לתבוע פיצויים על סבלם או את ענישתו של מחולל הטראומה. בפרסומיו השונים העוסקים בהתייחסות המשפטית לטראומה נפשית, ברונר בוחן את תפקיד מערכות המשפט בהכרה או אי-הכרה בטראומות שונות וביחסי הגומלין בין המשפט לרפואת הנפש, החל מהדיונים הראשונים בטראומה בעקבות תאונות רכבות בסוף המאה ה-19 באנגליה, דרך תאונות עבודה בגרמניה, ועד לשימוש המושג בוועדת האמת והפיוס בדרום אפריקה ובכתיבה ההיסטורית העכשווית על העדויות במשפט אייכמן.
• Trauma and justice: The moral grammar of trauma discourse from Wilhelmine Germany to post-Apartheid South Africa. In Trauma and Memory: Reading, Healing and Making Law, Austin Sarat, Michal Alberstein and Nadav Davidovich, eds. (Stanford: Stanford University Press, 2007), 98-118.
• הלם אנגלי, בתוך: טכנולוגיות של צדק, עורך: שי לביא, תל אביב, רמות אוניברסיטת תל אביב, 2003, עם' 89-122.
• Trauma in court: Medico-legal dialectics in the late 19th century German discourse on mental injuries. Theoretical Inquiries in Law 4 (2003): 713-743
.
שואה וטראומה
השואה גרמה לסבל קיצוני לקורבנותיה, ורבים מאלה ששרדו את רדיפתם נושאים את צלקותיה בנפשם לאורך זמן. ברונר מנסה לברר כיצד המשיגו אנשי בריאות הנפש בישראל ובמקומות אחרים את סבלם של הניצולים במושגים של בריאות הנפש, מהם ההקשרים בהם התהוו המשגות אלו, כיצד השתנו ההגדרות הרלוונטיות על פני השנים, ואיך מתבוננים אנשי בריאות הנפש של היום בתפקודם בעבר מול ניצולי השואה.
• Holocaust und Trauma: Kritische Perspektiven zur Entstehung und Wirkung eines Paradigmas. Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte/Tel Aviv Yearbook for German History 39. Co-edited with Nathalie Zajde (Göttingen: Wallstein Verlag, forthcoming spring 2011).
• Trauma, Ideologie und Erinnerung im jüdischen Staat: Zur Politik der Verletzbarkeit in der israelischen Fachliteratur. Psyche: Zeitschrift für Psychoanalyse und ihre Anwendungen, 59 (Beiheft 2005): 91-105
.
• זיכרון המומחים: ממדים ביקורתיים ואידאולוגיים בכתיבת אנשי בריאות הנפש על היחס המקצועי לניצולי השואה בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. בתוך: טראומה, זיכרון והחברה הישראלית. עורכים: נדב דוידוביץ', מיכל אלברשטיין, רקפת זלשיק. הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2011.
המשגת התודעה ההיסטורית
העבר של עם הופך בצורה זו או אחרת למרכיב בתודעה ההיסטורית שלו. תודעה זו באה לידי ביטוי בין היתר בדיונים ציבוריים אודות אירועי העבר, כתיבה ההיסטורית, ובעדויות פומביות על ידי אלה שחוו את אירועי העבר על בשרם. ברונר חוקר את ההמשגות הפסיכולוגיות של התהליכים המעורבים בהיזכרות ובייצוג העבר ברשות הרבים, כאשר הוא מתמקד בעיקר בהמשגה הפסיכואנליטית ובשימושים השונים שנעשו בהמשגות אלו.
• Pride and memory: Nationalism, narcissism and the historians' debates in Germany and Israel. History and Memory 9 (1997/98): 256-300.
• משפט אייכמן בין היסטוריה לגנאלוגיה, זמנים—רבעון להיסטוריה, גיליון 98, (2007), עמ' 70-81.
• From religious fantasies of omnipotence to scientific myths of emancipation: Freud and the dialectics of psychohistory. In Dark Traces of the Past: Psychoanalysis and Historical Thinking, Jörn Rüsen and Jürgen Straub (eds.) (Oxford: Berghahn, forthcoming September 2010).
• Geschichte als Kriminalroman. Historische Fragen nach Freud und Hitler. Jena Center Geschichte des 20. Jahrhunderts, Vorträge und Kolloquien 4 (Göttingen: Wallstein Verlag, forthcoming spring 2011).
• Medikalisierte Zeugenschaft. Trauma, Transzendenz, Nachträglichkeit. Martin Sabrow und Norbert Frei (eds.), Die Geburt des Zeitzeugen nach 1945 (Göttingen, Wallstein Verlag, forthcoming fall 2011).
פיצויים אישיים עבור ניצולי השואה בישראל וגרמניה
מאז 2004 ברונר זכה בשלוש מלגות מחקר תחרותיות עבור פרויקטים שעוסקים בהענקת פיצויים אישיים לניצולי שואה בישראל וגרמניה. שתיים ממלגות אלו הוענקו לו יחד עם שותפים גרמנים על ידי הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח (GIF), השלישית הוענקה לו כחוקר ראשי יחיד על ידי קרן Fritz Thyssen. כמו כן, מאז 2008 הוא שותף בכיר בניהול של בפרויקט מחקר בינלאומי רחב היקף, העוסק בתולדות הפיצויים לעובדי כפייה. תוצאות המחקרים האלו התחילו לצאת לאור בשנים האחרונות וצפויות לראות אור בכרכים ומאמרים נוספים בגרמנית ובעברית.
• Die Praxis der Wiedergutmachung: Geschichte, Erfahrung und Wirkung in Deutschland und Israel. Co-edited with Norbert Frei and Constantin Goschler (Göttingen: Wallstein Verlag, 2009).
• Die Globalisierung der Wiedergutmachung. Co-edited with Norbert Frei and Constantin Goschler (Göttingen: Wallstein Verlag, forthcoming fall 2011).
• ערכה של תרבות: על החקיקה הגרמנית והפרקטיקה הישראלית לבדיקת גרמניותם של ניצולי השואה (עם איריס נחום). משפט ועסקים, כרך י, 2009, עמ' 279-303.
הגות מדינית ומנעד הרגשות האנושיים
ברונר עוסק בהגות מדינית מודרנית ובת זמננו בדרך ייחודית, המקשרת בין תאוריות של זכויות, מבנים שלטוניים ותהליכים חברתיים מחד גיסא, לבין האופנים בהם הוגים מדיניים בולטים תופסים את היכולות הנפשיות ואת הרגשות, כגון חרדות, קנאה, גאווה, אושר וכבוד עצמי, מאידך גיסא.
• Rawls on respect and self-respect: An Israeli perspective. Political Studies 44 (1996): 287-302. )With Yoav Peled(.
• על אוטונומיה, יכולות ודמוקרטיה: ביקורת הרב – תרבותיות הליברלית (יחד עם יואב פלד). בתוך: רב-תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית: ספר הזיכרון לאריאל רוזן-צבי ז"ל. עורכים: מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן שמיר. תל אביב: רמות אוניברסיטת תל אביב, 1998, עמ' 131-107.
• Modern times: Law, temporality and happiness in Hobbes, Locke and Bentham. Theoretical Inquiries in Law, 8 (2007): 105-138
• Politische Leidenschaften: Zur Verknüpfung von Macht, Gefühl und Vernunft in Deutschland. Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte/Tel Aviv Yearbook for German History 38 (Göttingen: Wallstein Verlag, 2010).
מאמרים נבחרים
- Eichmann’s mind: Psychological, philosophical and legal perspectives. Theoretical Inquiries in Law 1 (2000): 429-464.
- Wordly powers: A political reading of the Rat Man. American Imago 58 (2001): 501-524.
- Trauma in court: Medico-legal dialectics in the late 19th century German discourse on mental injuries. Theoretical Inquiries in Law 4 (2003): 713-743
- Freud and the Politics of Psychoanalysis. Bulletin of the History of Medicine 71.1 (1997) 169-170
- Psychiatry, psychoanalysis, and politics during the First World War(הקישור אינו פעיל). Journal of the History of the Behavioral Sciences 27 (1991): 323-336
- Rawls on respect and self-respect: An Israeli perspective(הקישור אינו פעיל). Political Studies 44 (1996): 287-302. Co-authored with Yoav Peled
- Pride and memory: Nationalism, narcissism and the historians’ debates in Germany and Israel(הקישור אינו פעיל) History and Memory 9 (1997/98): 256-300. Reprinted in: Passing into History: Nazism and the Holocaust Beyond Memory. G. Ne’eman Arad (ed.), Bloomington: Indiana University Press, 1997, pp. 256-300
קישורים חיצוניים
- פרופ' ז'וזה ברונר - באתר הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
- פרופ' ז'וזה ברונר - באתר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
- המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן - באתר המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן, אוניברסיטת תל אביב
- מכון מינרבה להיסטוריה גרמנית - באתר הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
- שנתון להיסטוריה גרמנית של אוניברסיטת תל אביב - באתר הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל אביב
- פרופ' ז'וזה ברונר(הקישור אינו פעיל) - באתר של מרכז יינה להיסטוריה של המאה העשרים
- תקציר גרמני של הרצאות Adorno בפרנקפורט, סתיו 2009 - באתר Institut für Sozialforschung
הערות שוליים
- ^ יחד עם עו"ד יוסי חיות.
- ^ פרופ' ז'וזה ברונר באתר מרכז אדמונד ספרא לאתיקה.
ז'וזה ברונר32231953Q12407174