ז'אן מולינה

ז'אן מוֹלִינֵה (בצרפתית: Jean Molinet;‏ 1435 – 23 באוגוסט 1507) היה כרוניקן, משורר ומלחין בחצר שארל האמיץ, דוכס בורגונדיה.

נולד בעיר דוור (Desvres, כיום בצרפת) ולמד בפריז. בשנת 1463 היה למזכירו של כרוניקן החצר, ז'ורז' שסטלן. ב-1464 כתב את ספרו La complainte de Grèce (קינת יוון), המתאר את הפוליטיקה של זמנו מנקודת המבט של החצר הבורגונדית. עם מותו של שסטלן ב-1475 ירש את משרתו כהיסטוריון החצר. הכרוניקות שלו מכסות את התקופה שבין 1474 ו-1504, והן נערכו והודפסו לראשונה בעריכתו של ז'אן אלכסנדר בּוּשׁוֹן (Buchon) ב-1825. הכרוניקות שלו אינן מצטיינות בערכן ההיסטורי כמו אלו של שסטלן, והן כתובות בשפה מליצית וספרותית יותר.

כמשורר היה מולינה לאחד מראשי זרם ה"רטוריקנים הגדולים" (Grands Rhétoriqueurs), ששירתם הצטיינה במבנים פורמליים ובריבוי לשון נופל על לשון. הוא אחראי על עיבוד היצירה "רומן הוורד" לפרוזה מן המקור השירי.

מולינה היה גם מלחין, בן הדור השני-שלישי של האסכולה הפרנקו-פלמית. למרות שרק יצירה אחת, הרונדו Tart ara mon cueur sa plaisance היא שלו כמעט בוודאות, המלחין ז'וסקן דה פרה, שהיה תלמידו של המלחין יוהנס אוקכם, כתב קינה על מות אוקכם, נימפות היער, למילים מאת מולינה. הרונדו, שיר בארבעה קולות, היה פופולרי ביותר בתקופתו ועדות לכך היא מספר העותקים הרב מיצירה זו, כמו כן מוכר מוטט Salva Regina לחמישה קולות שניתן לייחס לו במידה גבוהה של ודאות^[1].

ב-1501 נבחר לכהן כקאנון (משרת כמורה) בכנסיית נוטרדם בעיר ואלנסיין. כמו כן כיהן כספרן של מרגרטה לבית הבסבורג.