ועדת גרוניס
| ייסוד הוועדה | 20 בפברואר 2022 |
|---|---|
| יו"ר | אשר גרוניס |
| תחומי שיפוט | חקירת רכש הצוללות וכלי השיט |
| חברים | |
ועדת גרוניס (בשמה הרשמי ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט) היא ועדת חקירה ממלכתית לחקירת הליכי רכש הצוללות וכלי השיט על ידי מדינת ישראל בשנים 2009–2017. בראש הוועדה עומד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס. על הקמתה החליטה ממשלת ישראל השלושים ושש ב-24 בינואר 2022.
הוועדה קמה לאחר שנים של לחץ וצעקה ציבורית שלא נענו. היא הוסמכה לעסוק רק בהיבטים הציבוריים של הפרשה, ולא הוסמכה לעסוק בהיבטים פליליים[1] כגון העברת כספים לא כדין.
רקע
פרשת הצוללות
ערך מורחב – פרשת הצוללות
במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6, ובשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו.
בעקבות חומרים שהתקבלו וחשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש - נפתחה בדיקה, שמאוחר יותר הפכה לחקירה פלילית - בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בנוגע לעסקאות אלו.[2][3]
בעקבות ממצאי החקירה הוגשו כתבי אישום פליליים באשמת קבלת שוחד, תיווך לשוחד, מתן שוחד ועבירות נוספות כנגד מיקי גנור, אבריאל בר יוסף, דוד שרן, אליעזר זנדברג, שי ברוש, רמי טייב ויצחק ליבר. לפי כתבי האישום – האישים הללו שימשו כעובדי ציבור, עובדי מערכת הביטחון ואנשי עסקים והם דרשו וקיבלו שוחד כדי לקדם את העסקאות בין התאגיד הגרמני למדינת ישראל. בנוגע לאישומים כנגד אליעזר (צ'ייני) מרום ודוד שמרון – המשטרה המליצה על העמדה לדין, אולם בפרקליטות הוחלט שלא להגיש נגדם כתב אישום פלילי.[4][5]
ועדת בדיקה ממשלתית
- ערך מורחב – ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט
ביום 22 בנובמבר 2020 הורה שר הביטחון, בני גנץ, על הקמתה של ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות".[6] הוועדה כללה את השופט בדימוס אמנון סטרשנוב (יושב ראש), מפקד חיל הים לשעבר אברהם בן-שושן ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה ומנהלת היחידה הכלכלית של מנהל הרכש במשרד הביטחון.[7] כעבור כחודש התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה ועל סמכויותיה.
ניסיונות קודמים להקמת הוועדה
ב-5 באוגוסט 2020 דחתה מליאת הכנסת את הצעת החוק של יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד להקמת ועדת חקירה ממלכתית לרכש כלי השיט והצוללות לחיל הים.[8]
ביולי 2021 בית המשפט העליון דחה עתירות שבהן התבקש להורות על הקמת ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בפרשה. העתירות נדחו בשל חוסר סמכות משפטית להתערב בסוגיית ההחלטה על הקמת ועדת חקירה, סמכות הנתונה על פי החוק לממשלה. יחד עם זאת השופטים ציינו בפסק הדין כי יש שורה של תמיהות שלא ניתנה להן תשובה. "התמונה הנוגעת לתהליך קבלת ההחלטות מדאיגה, ראוי שלספקות יינתן מענה ציבורי", כתבו.[9]
הקמת הוועדה
ב-31 באוקטובר 2021 הגיש שר הביטחון בני גנץ למזכירות הממשלה, הצעת החלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט.[10]
ב-23 בינואר 2022 אושרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין רכש הצוללות וכלי השיט על ידי ממשלת ישראל ה-36.[11] עשרים ושישה שרים הצביעו בעד ההחלטה, ראש הממשלה נפתלי בנט נמנע, ושרת הפנים איילת שקד התנגדה.[12] נקבע שהוועדה לא תחקור את התנהלות הנאשמים בהליך הפלילי אלא נושאים אחרים כמו התנהלות הדרג המדיני.[13]
ב-20 בפברואר 2022 קבעה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, את הרכב הוועדה.[14] בראש הוועדה יעמוד נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, ולצידו יכהנו בוועדה שופט בית המשפט העליון בדימוס צבי זילברטל, נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, מפקד חיל הים לשעבר האלוף (מיל') אברהם בן-שושן וראש להק הציוד לשעבר, תא"ל (מיל') פרופ' יעקב בורטמן.[15] ביוני 2022 הודיע בן-שושן על פרישתו מהוועדה "מטעמים אישיים", לאחר שיצא לאור שהוא מצוי בניגוד עניינים ולכן לא יכול לשמש כחבר בוועדה.[16] הוא הוחלף בגדעון פרנק, יו"ר הוועד המנהל של הטכניון וראש הוועדה לאנרגיה אטומית לשעבר.[17]
בהחלטת הממשלה הוטל איפול מלא על ועדת החקירה. בהמשך, ועדת החוץ והביטחון קבעה שדיוני ועדת החקירה יהיו פומביים.[18]
ועדת החוץ והביטחון צמצמה את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים כך שגרוניס יקבע אילו פרוטוקולים ניתן יהיה לפרסם לציבור. בנוסף נקבע כי כל המידע שקשור ליכולות ולהיבטים המבצעיים של הצוללות יישאר מסווג.[19]
דיונים
הדיונים בוועדה החלו ביולי 2022. עוד דווח כי בחקירה, שנערכת במתקן ביטחוני במרכז הארץ, הראשונים להעיד יהיו מנכ"לי ממשלה ומנכ"לי משרד ביטחון רלוונטיים.[20] הדיונים היו בשלב איסוף העובדות, לכן העדויות בדלתיים סגורות. הם ייקראו שוב, בדלתיים פתוחות.
עד ל-1 במאי 2023 הוועדה דיווחה ששמעה כמאה עדויות וראיונות. זאת, לצד המשך איסוף מסמכים ולמידתם. בשל ענייני סודיות ההליכים עדיין מתקיימים בדלתיים סגורות.[21]
בין העדים היו הרמטכ”ל לשעבר גבי אשכנזי, ראש המוסד לשעבר וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, מנכ”ל משרד ראש הממשלה לשעבר איל גבאי וממלא מקום ראש המטה לביטחון לאומי יעקב נגל. בין המרואיינים היו היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, מפקדי חיל הים לשעבר ידידיה יערי, דוד בן בעש”ט ואליהו שרביט, מפקדי חיל האוויר לשעבר אמיר אשל ועידו נחושתן, השר לשעבר דן מרידור והנשיא לשעבר ראובן ריבלין.[22]
בסוף פברואר 2024, פורסם כי הוועדה הייתה לקראת סיום שלב שמיעת העדויות.[23]
על פי פרסום החלטת הביניים של הוועדה ביוני 2024 לשליחת מכתבי אזהרה שמעה הוועדה 41 עדים ו-122 מרואיינים שחלקם זומנו גם לעדות. בין העדים: ראשי ממשלה, שרי ביטחון, רמטכ"לים, מנכ"לי משרד הביטחון, ראשי מל"ל, מזכירים צבאיים של ראש הממשלה, מפקדי חיל הים, בכירים במערכת הביטחון ואנשי שירות החוץ הרלוונטיים. הוועדה בחנה, בין היתר, החלטות ותמלילי דיוני קבינט, הסכמים מדיניים, מסמכים של צה"ל וסיכומי דיונים מקצועיים. בנוסף קיבלה הוועדה לידיה מאות הודעות שנגבו במשטרה במסגרת חקירת ההיבטים הפליליים של רכש כלי השיט.[24]
בהחלטת הוועדה, הציגה את הנושאים שהוטל עליה לחקור על פי החלטת הממשלה: א. רכש ספינות סער 6 תוך שינוי מאפייני הספינות וייעודן על ידי חיל הים ועל ידי המל"ל שהוביל לעלייה במחיר הספינות ולעיכוב באספקתן. ב. עיוות תהליך רכש הצוללות על ידי הדרג המדיני והמל"ל באופן שגרם למדינת ישראל נזק של מיליארדי ש"ח. ג. ניסיון שנבלם של ראש הממשלה והמל"ל לקדם רכש ספינות נגד צוללות ללא תיאום עם צה"ל ומערכת הביטחון. ד. ניסיון של המל"ל ללא בחינה סדורה של הנושא וללא דרישה ממערכת הביטחון לקדם הפרטת מספנות חיל הים במעורבות של טיסנקרופ. ה. הסכמה למכר צוללות גרמניות לצד שלישי שטופלה על ידי הדרג המדיני ומל"ל באופן לא מסודר בערוצים סותרים ותוך הסתרת מידע שיצרה סיכון לביטחון המדינה ופגעה ביחסי החוץ שלה.[24]
מסקנות הוועדה
מכתבי אזהרה
בחודש יוני 2024 שלחה הוועדה מכתבי אזהרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולארבעה אישים נוספים שהיו מעורבים ברכש הצוללות וכלי השיט – משה (בוגי) יעלון, שכיהן כשר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2009–2013 וכשר הביטחון בשנים 2013–2016, יוסי כהן ששימש כראש המל"ל בשנים 2013–2015, רם רוטברג, ששירת כמפקד חיל הים בשנים 2011–2016, ולאבנר שמחוני, ששימש כעובד מל"ל בשנים 2010–2016. ממצאיה היו מבוססים על תמונת המצב כפי שהיא הצטיירה בפני הוועדה בשלב זה, על יסוד החומר שבפניה.[25]
לאישים המוזהרים עומדת זכות להעיד פעם נוספת בפני הוועדה, וכן להסתייע בעורך דין, ולהביא עדים מטעמם או ראיות חדשות באישור הוועדה. הדו"ח הסופי של הוועדה עלול לכלול המלצות אישיות ביחס למוזהרים.[26]
ביחס לראש הממשלה נתניהו, נכתב בהודעת הוועדה: "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה, כי בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".[27] עוד נכתב בהודעה כי "התנהלותו של מר נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות".[28]
ביחס לשר לשעבר יעלון, נכתב בהודעת הוועדה: כי יעלון פעל בניגוד להחלטת הממשלה בכך שהורה על פרסום מכרז בינלאומי ללא אישור ראש הממשלה ושר האוצר, ומבלי שיידע את ועדת השרים להצטיידות. מלבד זאת, הוא אישר רכש של ספינות שונות מאלה שאישרה הממשלה במאות מיליוני שקלים – בכך עיכב את הקמת מערך ההגנה על מתקני הגז.[27]
ביחס ליוסי כהן נכתב בהודעת הוועדה: "התנהלותו של מר כהן בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".[29]
ביחס לאלוף רם רוטברג, סיכמה הוועדה כי "התנהלותו של מר רוטברג בנושאים הנחקרים משקפת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות מפקד בצה"ל, והובילה לפגיעה בתהליכי עבודה ובניין הכוח. בכך יצר אפשרות לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
באשר לעובד המל"ל אבנר שמחוני נכתב: "התנהלותו של מר שמחוני בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה נעשתה בניגוד לסדרי מינהל תקין ולסדרי עבודה מקובלים בשירות המדינה. התנהלותו פגעה בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות מרכזיות לביטחון המדינה, ליחסי החוץ ולאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".[29]
קישורים חיצוניים
- טל שניידר, פארסת ועדת החקירה לצוללות היא הקדימון לחקירת מחדל אוקטובר, באתר "זמן ישראל", 21 בינואר 2024
- ביני אשכנזי, פרשת הצוללות: מכתבי האזהרה, ועדת החקירה והעונשים הצפויים, באתר וואלה!, 24 ביוני 2024
- ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, באתר ממשל זמין
הערות שוליים
- ^ ועדת החקירה לפרשת הצוללות נמצאת בידיים טובות, באתר ynet, 20 בפברואר 2022
- ^ יאיר אלטמן, היועמ"ש: אין חשד לפלילים ברכישת הצוללות, באתר ישראל היום, 20 בנובמבר 2016
- ^
נטעאל בנדל, הפרטים המלאים: מסקנות המשטרה בתיק 3000, בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2018
שרון פולבר וגילי כהן, פרשת הצוללות: פרקליט המדינה הורה לפתוח בחקירה פלילית, נתניהו אינו חשוד, באתר הארץ, 27 בפברואר 2017 - ^ שנתיים וחצי אחרי האישום, שלב העדויות בתיק הצוללות עוד לא החל - חן מענית באתר הארץ, 15 בפברואר 2024
פרשת הצוללות: המדינה תפרסם את נימוקיה לסגירת התיקים נגד שמרון ומרום - חן מענית באתר הארץ, 10 באוקטובר 2021 - ^ סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל
- ^ כתב מינוי לוועדת בדיקה להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות, 22 בנובמבר 2020
- ^ מורן אזולאי, יואב זיתון, שר הביטחון גנץ הקים ועדת בדיקה לרכש הצוללות, באתר ynet, 22 בנובמבר 2020
- ^ נדחה בטרומית במליאה: הקמת ועדת חקירה בפרשת הצוללות, באתר הכנסת
- ^ בג"ץ 3921/20 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, ניתן ב־22 ביולי 2021;
גלעד מורג, בג"ץ דחה עתירה לחקירת פרשת הצוללות - אך הדגיש: נראית התנהלות לא תקינה, באתר ynet, 22 ביולי 2021 - ^ דני זקן, פרשת הצוללות: גנץ הגיש את הצעת ההחלטה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, באתר גלובס, 31 באוקטובר 2021;
טל לב רם, פרשת רכש הצוללות: גנץ הניח את הצעת ההחלטה לפתיחת ועדת חקירה ממלכתית, באתר מעריב אונליין, 31 באוקטובר 2021 - ^ יהונתן ליס, הממשלה אישרה הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשת הצוללות; בנט נמנע, באתר הארץ, 23 בינואר 2022
- ^ איתמר אייכנר, בנט נמנע, שקד התנגדה - ואלקין הפתיע והסכים: הממשלה אישרה את הקמת ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ynet, 23 בינואר 2022
- ^ יובל אראל, הסמכויות והמגבלות: ועדת החקירה לפרשת הצוללות יוצאת לדרך - כך זה יעבוד, באתר מאקו, 23 בינואר 2022
- ^ כתב המינוי של הוועדה
- ^ יובל אראל, נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אשר גרוניס, יעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לצוללות, באתר מאקו, 20 בפברואר 2022
- ^ תמיר מורג, מפקד חיל הים לשעבר פרש מוועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ישראל היום, 12 ביוני 2022;
אמנון אברמוביץ', הסיבה האמיתית לפרישה שמעכבת את ועדת החקירה לצוללות, באתר מאקו, 13 ביוני 2022 - ^ גדעון פרנק מונה לחבר בוועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר ערוץ 7, 21 ביוני 2022
- ^ אריק בנדר, פרשת הצוללות: הכנסת קבעה כי ועדת החקירה תהיה גלויה לציבור, באתר מעריב אונליין, 15 במרץ 2022
- ^ צומצם החיסיון על דיוני ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר "זמן ישראל", 15 במרץ 2022
- ^ בן כספית, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר העיד בפני ועדת החקירה לפרשת הצוללות, באתר וואלה!, 28 ביולי 2022
- ^ הוועדה שמעה עד כה כמאה עדויות וראיונות, באתר הועדה, 1 במאי 2023
- ^ ועדת החקירה לפרשת הצוללות פרסמה את רשימת העדים שהעידו בפניה, באתר "זמן ישראל", 2 ביולי 2023
- ^ תמר אלמוג, ועדת החקירה לעניין הצוללות צפויה לסיים בקרוב את שמיעת העדויות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 בפברואר 2024
- ^ 24.0 24.1 חברי הועדה בראשות אשר גרוניס, מסקנות ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט. החלטות ביניים.
- ^ חן מענית, ועדת החקירה לפרשת הצוללות: רה"מ סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי חוץ, באתר TheMarker, 24 ביוני 2024
- ^ יובל אראל, הודעות האזהרה נשלחו - מה השלב הבא?, באתר מאקו, 30 באוגוסט 2022
- ^ 27.0 27.1 טובה צימוקי, ועדת הצוללות שלחה מכתבי אזהרה - גם לנתניהו: "סיכן את ביטחון המדינה ואת יחסי החוץ", באתר ynet, 24 ביוני 2024
- ^ טל שלו, כלום לא השתנה בין 2014 ו-2024: כדאי שהציבור יקרא כל מילה במכתב האזהרה לנתניהו, באתר וואלה!, 24 ביוני 2024
- ^ 29.0 29.1 ביני אשכנזי, ועדת החקירה לפרשת הצוללות: נתניהו סיכן את ביטחון המדינה, באתר וואלה!, 24 ביוני 2024
39945588ועדת גרוניס