ולטר קונצה
 | |
| גנרל ולטר קונצה (מימין) עם גנרל-פלדמרשל וילהלם ליסט (משמאל) | |
| לידה |
23 בפברואר 1883 פריצרבה, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
1 באפריל 1960 (בגיל 77) דטמולד, גרמניה המערבית  |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית |
| תקופת הפעילות | 1902–1945 (כ־43 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל ההנדסה (ורמאכט) |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-6 מפקד הקורפוס ה-24 מפקד הקורפוס ה-42 מפקד הארמייה ה-12 | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
| |
גנרל ולטר קונצה (בגרמנית Walter Kuntze; 23 בפברואר 1883 - 1 באפריל 1960) היה מפקד בכיר בורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
קריירה מוקדמת
קונצה נולד ב-23 בפברואר 1883, בפריצרבה שהשתייכה לאימפריה הגרמנית. בשנת 1902 התגייס לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לגדוד ההנדסה ה-5 (שלזיה התחתית). בשנת 1910 הועבר קונצה לגדוד ההנדסה ה-9 (שלזוויג-הולשטיין), ובשנת 1910 הועבר קונצה לגדוד ההנדסה ה-26 (המזורי), עמו לחם בתחילת מלחמת העולם הראשונה. קונצה נפצע קשה בקרבות הקשים של 1914, וב-8 בנובמבר 1914 הועלה לדרגת האופטמן. לאחר החלמתו שירת במטה הכללי עד סוף המלחמה. על פעולותיו בקרבות קיבל את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, צלב האבירים של מסדר בית הוהנצולרן עם חרבות, אות הפציעה בשחור, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.
לאחר המלחמה הצטרף קונצה לרייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 באפריל 1923 הועלה קונצה לדרגת מיור, וב-1 בנובמבר 1923 מונה לקצין מטה בקבוצת הארמייה הראשונה. ב-1 במאי 1928 מונה למפקד גדוד ההנדסה ה-1 (הפרוסי) וב-1 בפברואר 1929 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט. ב-1 במרץ 1930 מונה לקצין מטה במשרד המלחמה, וב-1 באוקטובר 1931 הועלה לדרגת אוברסט. ב-1 בספטמבר 1934 הועלה לדרגת גנרל מיור, ובאמצע מאי 1935 מונה למפקד פיקוד הרגלים ה-6, שהפך ב-15 באוקטובר 1935 לדיוויזיה ה-6. ב-1 באוגוסט 1936 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, ובמהלך פרשת בלומברג-פריטש מונה למפקד הכוחות בקו זיגפריד. ב-1 בפברואר 1938 הועלה קונצה לדרגת גנרל חיל ההנדסה, וב-1 באוקטובר 1938 מונה למפקד מפקדת הכוחות בסאר-פפלץ.
מלחמת העולם השנייה
עם פרוץ המלחמה היה קונצה מפקד מפקדת הכוחות בסאר-פפלץ, שהפכה באמצע ספטמבר 1939 לקורפוס ה-24, והייתה חלק מהארמייה הראשונה במסגרת קבוצת ארמיות C בחזית המערבית. ב-15 בפברואר 1940 מונה קונצה למפקד הקורפוס ה-42, ולחם עמו במהלך המערכה על צרפת כחלק מהארמייה התשיעית, ובשלב השני כחלק מהארמייה ה-16 במסגרת קבוצת ארמיות A. במהלך מבצע ברברוסה לחם קונצה עם הקורפוס שבפיקודו בתחילה כעתודת קבוצת ארמיות מרכז, ולאחר מכן כחלק מהארמייה התשיעית. באמצע יולי הועבר הקורפוס לקבוצת ארמיות צפון, כחלק מהארמייה ה-16 ולאחר מכן כחלק מהארמייה ה-18. ב-10 באוקטובר 1941 פרש קונצה מתפקידו, וב-18 באוקטובר 1941 קיבל על פעולותיו את עיטור צלב האבירים של צלב הברזל. ב-29 באוקטובר 1941 מונה קונצה למפקד הארמייה ה-12 שפעלה בבלקן, וב-2 ביולי 1942 פרש מתפקידו והועבר לעתודת המילואים. באמצע ספטמבר 1942 מונה קונצה לראש מחלקת החימוש בOKH, וב-3 בדצמבר 1943 קיבל את עיטור הצלב הגרמני בכסף. באמצע מרץ 1945 מונה למפקד המחוז הצבאי ה-3, ובתחילת מאי 1945 נפל בידי בעלות הברית.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה נשפט קונצה במשפט בני הערובה על פשעי מלחמה ביוגוסלביה, ובשנת 1947 נדון למאסר עולם, אך עקב מצבו הרפואי שוחרר קונצה בשנת 1953. לאחר שחרורו התגורר קונצה בדטמולד, וב-7 באפריל 1960 מת, והוא בן 77 שנים.
קישורים חיצוניים
- ולטר קונצה באתר lexikon-der-wehrmacht בגרמנית
