ולדיסלב השני, שליט ולאכיה

ולאדיסלב השני

ולדיסלב השני, (? - 20 באוגוסט 1456), היה וויווד (שליט) של ולאכיה. הוא מלך בין השנים 1448-1447, ושנית בין 1456-1448.

ולדיסלב השני היה נציג של משפחת דנשט (Dăneşti) מבני בית בסאראב, והיה בנו של השליט דן השני, שליט ולאכיה. היה במשך כמה שנים בן ברית נאמן של יאנוש הוניאדי במאבקו בהגמוניה העות'מאנית בבלקן.

עלייתו לשלטון ולאכיה ומלוכתו הראשונה 1448-1447

החלפתו של ולאד דראקול בראש נסיכות ולאכיה, לאחר שהגיע להסכם עם העות'מאנים, נראתה ככורח המציאות בעיני יאנוש הוניאדי, המצביא הטרנסילבני שבאותן שנים תכנן מתקפת נקם בעות'מאנים בעקבות התבוסה הנוראית בקרב וארנה בשנת 1444. יתרה מזו, הכרוניקן הפולני הידוע, יאן דלוגוש ייחס להוניאדי גם שאיפות להשתלט בעצמו "על כס המלכות של הבסאראבים".

ולדיסלב, שכונה אז בפי ההונגרים "לדיסלאוס ואלאכוס", הגיע עם פמלייתו לחצרו של יאנוש הוניאדי בקיץ 1437. הוא זכה בהמשך לתמיכת המנהיג הטרנסילבני במאמציו כטוען לכתר ולאכיה. התערבויותיו הבלתי אמצעיות של יאנוש הוניאדי בחילופי הנסיכים בוולאכיה עוררו מאוחר יותר את ביקורתו של המלך ההונגרי אולאסלו החמישי פוסטומוס שציין על הוניאדי המנוח במסמך מה-21 במרץ 1457:"הוא חיסל שליטים של ולאכיה ושל מולדובה, הנאמנים לממלכה, כדי להחליפם באנשי שלומו".

בנובמבר-דצמבר 1447, נכנס יאנוש הוניאדי עם צבאו לוולאכיה, לכד את ולאד דראקול והוציאו להורג, בכפר בלטן, על יד סנגוב (ככל הנראה חלק מהכפר פֶּריש, במחוז אילפוב של ימינו). בהזדמנות זו גם בנו של ולאד דראקול, מירצ'ה השני, שהצטיין במלחמות בטורקים, הוצא להורג באכזריות בעיר טרגובישטה ככל הנראה על ידי בויארים עוינים. לפי מקורות אחדים עיוורו אותו וקברו אותו חי.^{[דרוש מקור]}

ככל הנראה הנזיפות בדיעבד של המלך ההונגרי התייחסו גם לרציחתו זו של ולאד דראקול (ושל בנו הבכור, מירצ'ה) בדרך כלל סבורים כי השליט הוולאכי הוצא להורג בהוראתו של יאנוש הוניאדי, אם כי ישנם כמה היסטוריונים, כמו ניקולאיה יורגה (ב"תולדות הרומנים" כרך ד, ע' 90-91) שחשבו כי האשמה מוטלת על דן ("דן השלישי"), אחיו של ולדיסלב.

האירועים באותו סוף של שנת 1447 לא היו ברורים כלל ועיקר. הכרוניקנים דיברו בדרך כלל על הגעתו לשלטון של "הבן של דן", בטורקית "דן-אולו". ההיסטוריון פרנצ'יסק פאל סבר שמדובר ב"דן השלישי", אותו אח של ולדיסלב, אבל שמו לא נזכר אף פעם על ידי יאנוש הוניאדי, להבדיל משמו של ולדיסלב.

קרב קוסובו והאבדן הזמני של השלטון 1448

את מקומו של ולאד דראקול כשליט ולאכיה תפס קרוב לוודאי ולדיסלב השני, כבעל ברית מסור של יאנוש הוניאדי. בשנת 1448 יצא ולדיסלב את הארץ עם כוח צבאי רומני של כ-6,000 או 10,000 (לפי מקורות שונים, לפי מקור אחר - 3000 קשתים ולאכים ו כ-4000 פרשים מולדבים) ^{[דרוש מקור]} פרשים על מנת ללוות את ה"אביר הלבן", יאנוש הוניאדי, במסעו נגד העות'מאנים בסרביה. באוקטובר השתתף ולדיסלב השני בקרב קוסובו, 1448 בדרום סרביה שהסתיים באסון לנוצרים. בשדה הקרב התמודדו הרומנים עם כוחות הפאשה מאנטוליה ושל הביילרביי מרומליה ונחלו תבוסה קשה. בשובו מנוצח מן הקרב נלכד יאנוש הוניאדי על ידי הדספוט הסרבי ג'וראג' ברנקוביץ' ונכלא בסמדרבו עד דצמבר. בהיעדרו של ולדיסלב מן הארץ פלשו העות'מאנים לוולאכיה והעלו לכס המלכות את הנסיך הצעיר ולאד שיוודע כ"המשפד", בן ה-17. עם זאת, מלוכה ראשונה זו של ולאד המשפד לא האריכה יותר מחודשיים, עד שחזר ולדיסלב השני לוולאכיה, אולי עם סיוע של לוחמים מולדבים ^{[דרוש מקור]} והבריח אותו מן המדינה.

מלוכתו השנייה 1456-1448

הסכם עם הטורקים

בחזרה לשלטון שמר בהתחלה ולדיסלב, שנודע בכרוניקות הזרות כ illustris Radozla Waywoda Transalpinus ("ראדוזלא, השליט הנכבד של ולאכיה") על יחסים טובים עם יאנקו הוניאדי. המצביא ההונגרי שוחרר בינתיים מצפורניו של ברנקוביץ וחזר לרסני ההנהגה בהונגריה. אולם כשראה ולדיסלב את עוצמת המתקפות הטורקיות שעמדו להביא לבסוף לכיבוש קונסטנטינופול ואת תבוסותיו של הוניאדי, בדומה לשליטים ולאכים קודמים, הגיע בשנת 1451, אחרי מות הסולטאן מוראט השני, להסכם עם העות'מאנים. החוזה נחתם באדירנה עם היורש מהמט השני. ולדיסלב השני הכיר עצמו כבן חסות של הסולטאן, התחייב לא לבנות שוב מבצרים חדשים לאורך הדנובה, ^{[דרוש מקור]} ולשלם לטורקים את המיסים הנדרשים. בו זמנית עדיין ראה עצמו גם כבן חסות של הכתר ההונגרי. ולדיסלב ניסה להבטיח לעצמו את המשך מלוכתו בעזרת השגת איזון בין שתי הממלכות השכנות - הונגריה והאימפריה העות'מאנית. סעיף אחד בהסכם הבטיח שלא יוחלף לפני שתעבורנה שלוש שנים מחתימתו. כמו כן השיג הבטחה שבמות השליט, לא יועלה על כס ולאכיה אלא מישהו שנבחר על ידי אספת הבויארים המקומיים.

מדיניות פנימית

בזמנו של ולדיסלב השני הוטבעו בוולאכיה מטבעות משלה - שלושה סוגים של דוקאטים בעלי משקל משתנה, בין 0.41-0.80 גרם, ולפחות סוג אחד של באן במשקל 0.3 גרם. הדוקאט של ולדיסלב שימש כדגם לדוקאטים של ולאד המשפד ולמטבע ה"גרוס" של שטפן הגדול במולדובה השליט קבע קורס רשמי מאולץ לגבי ערכם האמיתי בהשוואה לאספר (אקצ'ה) העות'אמני שיחד עם הפלורין ההונגרי היה המטבע הנפוץ בנסיכות.

לפי דרישתו, תורגמו לראשונה בוולאכיה, לשפה הסלבונית הכנסייתית, כמה קובצי חוקים ביזנטיים, תחת הכותרת "זאקוניק או הפראבילה של טרגובישטה". התרגום נערך ב-1451 על ידי מלומד ("גרמטיק") בשם דרגומיר.

הרעת היחסים עם יאנוש הוניאדי

למרות שהוא עצמו הגיע באותה תקופה להסכם עם העות'מאנים, זעם הוניאדי על ולדיסלב והחליט להענישו ולנשלו בשנים 1452-1453 מאחיזותיו בדרום טרנסילבניה - חבלי פגראש ואמלש. באוקטובר 1452 אחרי הנהגת הדינר החדש בהונגריה, אסר יאנוש הוניאדי לקבל בטרנסילבניה את המטבעות העות'מאנים והוולאכים.

לאחר כיבוש קונסטנטינופול ב-29 במאי 1453 על ידי הטורקים, היה יאנוש הוניאדי עוד יותר נחוש להשפיע על ניהול שתי הנסיכויות הרומניות השכנות מולדובה וולאכיה. גם האפיפיור פיוס השני נכח לדעת במרירות כי "הוולאכים נאלצו להיכנע לטורקי". ראשי העיר סיביו (הרמנשטאט) ה"סקסונים", היו מודאגים מאיומים מפורשים של הטורקים לכבוש את עירם. באוגוסט 1453 או 1454 ^{[דרוש מקור]} ניסה יאנוש הוניאדי ללא הצלחה להדיח את ולדיסלב מכס המלכות. כתגובת נקם תקף ולדיסלב השני את העיר סיביו ושדד אותה. בהמשך, הגיע לפשרה עם הוניאדי תוך הבטחה כי יפצה את תושבי סיביו על הנזקים שגרם להם.^{[דרוש מקור]}.

בשנת 1455 הגבירו העות'מאנים את הלחצים הצבאיים על הנסיכויות הרומניות על ידי שליחת צי חזק אל הדנובה ועל ידי מסע שוד במולדובה. שוב שקל יאנוש הוניאדי להדיח את שני השליטים - במולדובה ובוולאכיה אבל בסתיו אותה שנה היחסים שבו למסלולם. בחורף שוב עלתה המתיחות כשוולדיסלב שלח כוח צבאי להטיל מצור על אחד המבצרים של ההונגרים ("סאם"?,, אולי בראן או אדה קאלה) ולכובשו ^{[דרוש מקור]}.

באביב 1456 ולדיסלב השני, שכעס על אובדן שטחיו בדרום טרנסילבניה, תמך במרידות של רומנים טרנסילבנים נגד מדיניות הקתוליזציה הכפויה מצד ממלכת הונגריה, תקף את המבצר פגראש והצית כמה כפרים סקסוניים בקרבתו. ב-6 באפריל הורה מלך הונגריה אולאסלו פוסטומוס לתושבי סיביו לצאת לקרב נגד ולדיסלב. האחרון חתם על איגרתו הידועה האחרונה בתאריך 15 באפריל 1456..

בסופו של דבר, המסע הצבאי של ולאד המשפד ולוחמיו לוולאכיה, אורגן בתמיכת ההונגרים והסקסונים ובשיתוף פעולה עם פלג מקרב הבויארים הוולאכים. ולדיסלב השני נוצח, נלכד וככל הנראה הוצא להורג על ידי עריפת ראשו, ביישוב טרגשור, על יד פלוישט. ולאד צפש לקח את מקומו כשליט ולאכיה וכך התחיל את מלוכתו שנייה והמפורסמת.

ולדיסלב השני נקבר בכנסיית המנזר דיאלול בעיר טרגובישטה. על קברו הונחה מצבה בימי מלוכתו של ניאגויה בסאראב.

אשתו וצאצאיו

• אשתו הייתה הגבירה (דואמנה) ניאקשה.
• בנו - דן ולדיסלב, קרוב לוודאי אביו של ולדיסלב השלישי.

קישורים חיצוניים ומקורות

מדיה וקבצים בנושא ולדיסלב השני, שליט ולאכיה בוויקישיתוף

• Constantin C.Giurescu & Dinu C.Giurescu Istoria Românilor vol.II (1352-1606), Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică Bucureşti ,1976 (ברומנית)

(קונסטנטין ק. ג'ורסקו ודינו ק. ג'ורסקו - תולדות הרומנים, כרך ב, 1352-1606,) (ברומנית)

• adevăr istoric, שטפאן אנדרייסקו - ולד המשפד- דרקולה, בין האגדה ובין האמת ההיסטורית, ההוצאה האנציקלופדית, בוקרשט,1998

Ştefan Andreescu Vlad Ţepeş între legendă şi adevăr istoric. Editura enciclopedică, Bucureşti, 1998

• Aurel Decei - Istoria Imperiului Otoman, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti, 1978 ,(אורל דצ'יי - היסטוריה של האימפריה העות'מאנית, ההוצאה המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1978) (ברומנית)
• בוגדן קוסטין - סדרת מטבעות לא ידועה של ולאכיה מהמאה ה-15, המיוחסת לשליט ולדיסלב השני

Bogdan Costin - O serie monetară necunoscută a Ţării Româneşti din secolul al XV-lea, atribuită voievodului Vladislav al II-lea Cercetări numismatice 12-13, 2006-2007

• דינו ג'ורסקו - ולאכיה במאות 14-15
• פלורין צ'ולאבו - תנועת המטבעות ומערכת מונטרית בימי ולדיסלב השני, שליט ולאכיה, ביטאון החוגים המדעים של הסטוסדנטים בהיסטוריה, אוניברסיטת אלבה יוליה

Florin Ciulavu - Circulaţie monetară şi sistemul monetar în vremea lui Vladislav al II-lea al Ţârii Româneşti B.C.Ş.S, Universitatea Alba Iulia 2010.

• הופעתם ותכנם של קובצי החוקים הכנסייתיים

Apariţia şi conţinutul pravilelor bisericeşti

ראו גם

• ולאד השלישי (המשפד)
• יאנוש הוניאדי
• ולאד דראקול

לקריאה נוספת

• Nicolae Iorga Istoria românilor vol IV
• Francisc Pall Intervenția lui Iancu de Hunedoara în Țara Românească și Moldova în anii 1447 - 1448“ în „Studii“, XVI, nr.5, 1963

(פרנצ'יסק פאל - התערבותו של יאנקו דה הונדוארה בוולאכיה ומולדובה בשנים 1447-1448)

• Nicolae Stoicescu „Vlad Țepeș“, București, 1976

(ניקולאיה סטויצ'סקו - ולאד צפש, בוקרשט 1976)

הערות שוליים

הקודם: ולאד דראקול

שליט ולאכיה 1447-1448

הבא: ולאד השלישי (המשפד)

הקודם: ולאד השלישי (המשפד)

שליט ולאכיה 1448-1456

הבא: ולאד השלישי (המשפד)

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29017976ולדיסלב השני, שליט ולאכיה