ויקרס ולנטיה
מאפיינים כלליים | |
---|---|
סוג | מטוס תובלה והפצצה |
ארץ ייצור | בריטניה |
יצרן | ויקרס |
טיסת בכורה | 1934 |
תקופת שירות | 1934–1944 (כ־10 שנים) |
צוות | 2 |
נוסעים | 22 |
יחידות שיוצרו | 82 |
משתמש ראשי | |
משתמשים משניים | דרום אפריקה |
הולנטיה (באנגלית: Valentia) היה מטוס תובלה דו-כנפי בריטי, שנבנה בידי חברת ויקרס (סומן בחברה כ-Type 264) עבור חיל האוויר המלכותי. מרבית היחידות שיוצרו היו למעשה גרסה משודרגת של מטוס הויקטוריה שקדם לו.
תכנון ופיתוח
הויקרס ויקטוריה בעל מנועי הנאפייר-ליאון (Napier Lion) שירת בהצלחה בחיל האוויר המלכותי כמטוס תובלה והפצצה. עם התיישנותם של המנועים ב-1932 התעורר הצורך לשדרג את המטוס עם מנועים חזקים יותר. המנוע שנבחר היה הבריסטול פגסוס (Bristol Pegasus) והוחלט בחברה על שדרוג בשני שלבים: בשלב הראשון שנקרא ויקטוריה סימן IV נשמרה השלדה המקורית, דבר שהגביל את כושר הנשיאה המרבי של המטוס. בשלב השני נעשה שימוש בשלדה מחוזקת שניצלה באופן טוב יותר את ביצועיו המשופרים של המנוע. גרסה זו נקראה ויקרס ולנטיה וטיסת הבכורה בוצעה ב-1934[1]. הולנטיה היה זהה חיצונית לויקטוריה סימן IV, אך התאפיין בגלגל נחיתה בקצה זנבו בעוד בויקטוריה נשמר מחליק הזנב (Tailskid)[2]. חיל האוויר המלכותי הזמין 28 מטוסי ולנטיה חדשים ו-54 נוספים הוסבו ממטוסי ויקטוריה קיימים (סומנו בחברה כ-Type 278)[3]. אספקת המטוס החלה במאי 1934 והייצור נמשך עד 1936[2].
היסטוריה מבצעית
הולנטיה נכנס לראשונה לשירות בטייסת מס' 70 בבסיס חיל האוויר המלכותי בהינאהידי (Hinaidi), עיראק ב-1934. לאחר מכן צוידו בולנטיה טייסות נוספות שהוצבו בהודו[4] ובעיראק[5]. בדומה למטוסים מסוגו ששירתו לפניו, כגון הויקרס ורנון והויקטוריה, גם בולנטיה נעשה שימוש נרחב למבצעי הטסת מטען וחיילים ברחבי המזרח התיכון ולמשימות הפצצה באמצעות מתלים תחת הכנפיים. כמו כן, במספר מטוסים הורכבו רמקולים לצורכי ניסוי בלוחמה פסיכולוגית כדי למסור הודעות לאוכלוסייה מן האוויר (למשל, במבצעי שיטור כנגד שבטים מורדים)[6]. בולנטיה גם נעשה שימוש בניסויי תדלוק אווירי[1].
במלחמת העולם השנייה השתתף הולנטיה במשימות הפצצה ליליות מעל המדבר המערבי, במסגרת השלבים הראשונים של המערכה בצפון אפריקה ב-1940. מעט לפני פרוץ המלחמה האנגלו-עיראקית השתתפו שבעה מטוסי ולנטיה ברכבת האווירית האסטרטגית הראשונה שהפעילו בעלות הברית במלחמה, כאשר סייעו בהובלת לוחמים מקראצ'י שבהודו הבריטית אל בסיס חיל האוויר המלכותי שועייבה הסמוך לבצרה[7]. הולנטיה גם לקח חלק בפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ב-25 באוגוסט 1941, כאשר שישה מטוסים העבירו כוחות לתפיסת שדה הנפט בהאפט קל (Haft Kel). שני מטוסים התרסקו בנחיתה ללא אבידות בנפש[8]. הולנטיה נשאר בשירות כמטוס קישור בעיראק ואיראן עד לשנת 1944[3].
גרסאות
- ולנטיה סימן I: מטוס לתובלה צבאית עבור חיל האוויר המלכותי.
שירות
הולנטיה היה בשירות המדינות הבאות:
מפרט טכני
מאפיינים כלליים
- צוות: 2
- נוסעים: 22 חיילים
- אורך: 18.14 מטר
- מוטת כנפיים: 26.63 מטר
- גובה: 5.41 מטר
- שטח כנפיים: 202.4 מ"ר
- משקל ריק: 4,975 ק"ג
- משקל מקסימלי: 8,864 ק"ג
- מנוע: כוכבי, 2 X בריסטול פגסוס (Bristol Pegasus) סימן II L3 או M3, 650 כ"ס כל אחד
ביצועים
- מהירות מקסימלית: 209 קמ"ש בגובה 1,524 מטר
- מהירות שיוט: 188 קמ"ש
- טווח: 1,288 ק"מ
- סייג רום: 4,950 מטר
- מהירות טיפוס: 3.56 מטר/שנייה
- עומס כנף: 43.8 ק"ג/מ"ר
- כוח/מסה: 0.11 קילוואט/ק"ג
חימוש
- פצצות: עד 997 ק"ג במתלים תחת הכנפיים.
לקריאה נוספת
- Omissi, David E. Air Power and Colonial Control: The Royal Air Force, 1919-1939. Manchester University Press ND, 1990. מסת"ב 0719029600
קישורים חיצוניים
- תמונות נוספות של הולנטיה באתר "פליקר"
- ויקרס ולנטיה באתר Virtual Aircraft Museum
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Andrews, C.F. Vickers Aircraft since 1908. Putnam; First U.S. Edition, First printing edition, 1969. מסת"ב 0370000056. עמודים 163-171
- ^ 2.0 2.1 Thetford, Owen. Aircraft of the Royal Air Force, 1918-57. Putnam, 1957. עמודים 430-431
- ^ 3.0 3.1 Sharpe, Michael. Sharpe, Mike. Biplanes, Triplanes and Seaplanes: 300 of the World's Greatest Aircraft. Friedman/Fairfax, 2001. מסת"ב 1586633007. עמוד 296
- ^ Niehorster, Royal Air Force in India, Middle East Command, Royal Air Force, 3 September 1939
- ^ Niehorster, British Forces in Iraq and Air Headquarters Iraq, Middle East Command, Royal Air Force, 3 September 1939
- ^ Pascoe, David. Aircraft. Reaktion Books, 2004. מסת"ב 1861894686
- ^ Joseph, Frank. The Axis Air Forces: Flying in Support of the German Luftwaffe. ABC-CLIO, 2011 מסת"ב 031339590X. עמוד 196
- ^ Crawford, Alex."'X' Flight RAF." web.archive.org