אלכסנדר, נסיך הסן
.jpg) | |||||||||
| אלכסנדר, נסיך הסן | |||||||||
| לידה |
15 ביולי 1823 דרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
15 בדצמבר 1888 (בגיל 65) זיהיים, הקיסרות הגרמנית  | ||||||||
| שם מלא | אלכסנדר לודוויג גאורג פרידריך אמיל, נסיך הסן | ||||||||
| מדינה | גרמניה | ||||||||
| בת זוג | יוליה פון האוקה | ||||||||
| שושלת בית הסן | |||||||||
| |||||||||
אלכסנדר, נסיך הסן (בגרמנית: Alexander von Hessen und bei Rhein; 15 ביולי 1823 – 15 בדצמבר 1888), היה בנו של לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן ומקים בית באטנברג.
ביוגרפיה
אלכסנדר נולד ב-15 ביולי 1823 בדרמשטאדט שהשתייכה לרוזנות הסן-דרמשטדט, ללודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן, ולוילהלמינה, נסיכת באדן, בתם של קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן ואמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט. ייתכן שאביו הביולוגי של אלכסנדר היה ידידו של אמו - הברון אוגוסט לודוויג פון סנארקלן דה גראנסי, אך על מנת להימנע משערורייה הכיר בו לודוויג כבנו. בהיותו ברוסיה מונה אלכסנדר לקצין בצבא האימפריה הרוסית, ועל שמו נקרא רגימנט של נושאי רומח רכוב.
בשנת 1838 התחתנה אחותו מריה, נסיכת הסן עם אלכסנדר ניקולאייביץ', נסיך הכתר של רוסיה. אלכסנדר ליווה אותה לחתונתה, ולאחר מכן חזר להסן. במהלך נסיעה זו התיידד עם בת לווייתה של אחותו - יוליה פון האוקה, ואלו החליטו להתחתן, אך ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה אסר זאת עליהם. אלכסנדר נסע לבריטניה, אולם לבסוף חזר לרוסיה ולקח עמו את יוליה בניגוד לדעתו של ניקולאי הראשון, והשניים התחתנו בברסלאו בנישואים מורגנטים בשנת 1851. בעקבות בריחתם בניגוד לדעת הצאר, הורחק אלכסנדר מתפקידיו בצבא הרוסי.
לכבוד נישואיהם העניק אחיו של אלכסנדר - לודוויג השלישי, הדוכס הגדול של הסן, ליוליה את התואר "רוזנת באטנברג", ובשנת 1858 נתן לה את התואר "הנסיכה מבאטנברג"[1], וכעבור שישה חודשים מנישואיהם ילדה את בתה הבכורה. לודוויג השלישי סייע לאלכסנדר לחדש את הקריירה הצבאית שלו בצבא האוסטרי, וילדיו נולדו כל אחד בעיר אחרת ברחבי האימפריה האוסטרית, במקום שירותו של אלכסנדר. בשנת 1866 פיקד אלכסנדר על כוחות הדוכסות הגדולה של הסן במהלך מלחמת אוסטריה–פרוסיה, והשתתף עמם בקרב טאוברבישופסהיים, ולאחר ההפסד במלחמה פרש מהצבא.
אלכסנדר היה בקשרים טובים עם אחיו לודוויג השלישי, הדוכס הגדול של הסן ועם אחותו מריה, נסיכת הסן, מה שהעלה את היוקרה של משפחתו. ב-15 בדצמבר 1888 מת אלכסנדר באחוזתו שבזיהיים, ונקבר באחוזת המשפחה בדרמשטאדט.
משפחתו
בשנת 1851 התחתן אלכסנדר עם יוליה פון האוקה, בתם של הנס מוריץ האוקה וסופיה לפונטיין, שקיבלה את התואר "נסיכת בטנברג". לבני הזוג היו 5 ילדים:
- מריה, נסיכת בטנברג (1852–1923), התחתנה עם גוסטב, נסיך ארבאך-שנברג
- לודוויג פון באטנברג (1854–1923), התחתן עם ויקטוריה, נסיכת הסן, והיה אביהם של אליס, נסיכת באטנברג - אמו של פיליפ, דוכס אדינבורו, לואיז, נסיכת באטנברג - אשתו של גוסטב השישי אדולף, מלך שוודיה, ולואי מאונטבאטן
- אלכסנדר פון באטנברג (1857–1893), כיהן כנסיך בולגריה בין השנים 1879–1886
- היינריך פון באטנברג (1858–1896), התחתן עם ביאטריס, נסיכת הממלכה המאוחדת, והיה אביה של ויקטוריה אאוחניה, נסיכת בטנברג - אשתו של אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד
- פרנץ יוזף פון באטנברג (1861–1924)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ באטנברג הייתה עיירה קטנה בצפון הדוכסות, ועל פי דברי בתם, ביקרו שם הזוג רק פעם אחת
