משמר הדרגונים הסקוטי המלכותי
 | |
|
Nemo me impune lacessit 'איש אינו מתגרה בי מבלי להיענש' | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | 'הפרשים של סקוטלנד' |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| שיוך |
 הצבא הבריטי |
| סוג | חיל שריון |
| בסיס האם | אדינבורו, סקוטלנד |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 2 ביולי 1971 – הווה (53 שנים) |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם |
58 טנקי צ'לנג'ר 2 8 רק"מי סיור מסוג סימיטר רק"מי לוגיסטיקה ומפקדה. |
| פיקוד | |
| יחידת אם | חיל השריון המלכותי |
| מפקדים | המלכה אליזבת השנייה |
משמר הדרגונים הסקוטי המלכותי (קריבנרים ואפורים) (באנגלית: (The Royal Scots Dragoon Guards (Carabiniers and Greys או בר"ת: SCOTS DG) הוא רגימנט שריון בצבא הבריטי. הרגימנט נוסד ב-2 ביולי 1972 באדינבורו, סקוטלנד, על ידי איחוד שני רגימנטים קודמים; 'רגימנט הקרבינרים ה-3 (משמר הדרגונים של נסיך ויילס)' ו-'רגימנט הסקוטים אפורים המלכותי (הדרגונים ה-2)'.
הרגימנט כיום משרת כחלק מחטיבת השריון ה-7 אשר מוצבת בגרמניה כחלק מהכוחות הבריטים בגרמניה. בשנת 1998 הפך הרגימנט לראשון שקלט את טנקי הצ'אלנג'ר 2 החדשים והוא מוגדר כיום הרגימנט מסוג 58, כלומר הוא מכיל 58 טנקי צ'לנג'ר 2 בנוסף לרק"מי סיור, פיקוד, קשר ולוגיסטיקה.
מבנה ויעוד
כאמור הרגימנט מכיל סך הכל 58 טנקי צ'לנג'ר 2 ומחולק לאסקדרון מפקדה, שלושה אסקדרוני שריון ואסקדרון סיוע וסיור ממוכן. כל אסקדרון שריון מכיל שלוש מחלקות של ארבעה טנקים כל אחת ושני טנקים למ"פ וסגנו, כלומר 14 טנקים סך הכל באסקדרון. אסקדרון הסיוע והסיור נקרא באופן רשמי 'אסקדרון שריון בינוני', הוא אסקדרון B ברגימנט ומכיל מבנה דומה לאסקדרונים המשרוינים אך במקום טנקים הוא עושה שימוש ברק"מי סיור סימיטר.
היסטוריה
מאז הקמת הרגימנט בשנת 1971, שירת הרגימנט בשנים הראשונות להקמתו בעיקר בצפון אירלנד. בשנת 1991 נשלח הרגימנט להשתתף במלחמת המפרץ, בין השנים 1996-7 שירת הרגימנט בבוסניה ובשנים 2000-1 שירת פעמיים בקוסובו כחלק מכוח קוסובו. במהלך מלחמת עיראק בשנת 2003 שירתו יחידות הרגימנט בקרבות השונים בעיקר באזור העיר בסרה, בין היתר השמידו בקרב אחד 14 טנקי הרגימנט 14 טנקי אויב, מה שנודע בתור 'קרב ה-14-0'. בשנים 2006-7, 2008 ושוב בשנת 2010 נשלחו יחידות הרגימנט לשירות באפגניסטן.
כאמור, הוקם הרגימנט ב-2 ביולי 1971, על ידי איחוד שני רגימנטים קודמים:
רגימנט הקרבינרים ה-3 (משמר הדרגונים של נסיך ויילס)
'רגימנט הקרבינרים ה-3 (משמר הדרגונים של נסיך ויילס)' (באנגלית: (3rd Carabiniers (Prince of Wales's Dragoon Guards) הוקם בשנת 1922 על ידי איחוד שני הרגימנטים:
- משמר הדרגונים ה-3 (של נסיך ויילס): הריגמנט נוסד בשנת 1685 'בתור רגימנט הסוסים של הרוזן מפלימוט' ומוספר בתור רגימנט הפרשים ה-4. החל משנת 1746 מוספר הרגימנט ה-3 והחל משנת 1751 נקרא 'הרגימנט ה-3 של משמר הדרגונים'. משנת 1765 הפך הרגימנט להיות רגימנט דרגונים של נסיך ויילס, כך נשאר עד שנת 1922 כאשר פורק ואוחד לכדי 'רגימנט הקרבינים ה-3'.
- משמר הדרגונים ה-6 (קרבינרים): הרגימנט התחיל את דרכו בשנת 1685 בתור 'רגימנט הסוסים ה-9'. בשנת 1691 לאחר שהרגימנט הוכיח את עצמו בקרב במערכה באירלנד, שונה שמו ל-'רגימנט הקרבינרים של המלך', עד שהחל משנת 1788 נקרא הרגימנט 'משמר הדרגונים ה-6 (קרבינרים)' שם אשר נשאר במשך 133 שנים עד לפירוקו.
רגימנט הסקוטים אפורים המלכותי (הדרגונים ה-2)
'רגימנט הסקוטים אפורים המלכותי' (באנגלית: 'Royal Scots Greys') הרגימנט נוסד בשנת 1678 עם הקמת שלוש יחידות דרגונים סקוטים אשר בשנת 1681 הפכו ל-'רגימנט הדרגונים הסקוטי המלכותי' אשר קיבל את המספר 'הדרגונים ה-4' ב-1694, בשלב זה סוסי הרגימנט היו אפורים והוא כבר החל להיות ידוע בתור "הדרגונים האפורים".
בשנותיו הראשונות, הרגימנט עסק בעיקר במשימות שיטור פנימיות ברחבי סקוטלנד. בשנת 1688 ישב הרגימנט בלונדון בזמן תחילתה של המהפכה המהוללת, כאשר הרגימנט הצהיר את נאמנותו לויליאם השלישי ונשלח להמשך הלחימה בסקוטלנד. על שירות הרגימנט בשנים סוערות אלו, הוא קיבל את התואר 'מלכותי' ומוספר בתור רגימנט הדרגונים ה-4 בצבא המלך החדש. בשנת 1693 בהצגת הרגימנט בלונדון לפני המלך, כל סוסי הרגימנט היו אפורים מסיבות לא ברורות, מרגע זה הרגימנט החל להיות מוכר בתור 'הדרגונים האפורים' או 'הרגימנט הסקוטי של דרגונים אפורים'. באירוע זה קיבלו חיילי הרגימנט גם את המעילים האדומים שהגדירו אותם כחיילי המלך.
בשנת 1694 יחד עם שני רגימנטי דרגון נוספים, הועבר הרגימנט להולנד שם שירת במהלך מלחמת תשע השנים, כאשר במהלך כשלוש שנים עסק הרגימנט בעיקר בסיור ואבטחה ולא השתתף בקרבות רבים אל מול האויב. לאחר פסק זמן של חמש שנים בסקוטלנד, נשלח הרגימנט פעם שנייה לשרת בהולנד בשנת 1702 כחלק מצבאו של ג'ון צ'רצ'יל במהלך מלחמת הירושה הספרדית שם נלחם הרגימנט במספר מערכות וקרבות ברחבי מערב אירופה. שנה לאחר המלחמה, הרגימנט הוצב בסקוטלנד והשתתף בדיכוי התקוממות היעקוביטים מה שערך כארבע שנים והסתיים בשנת 1719. לאחר המרד, הרגימנט חזר למשימות שיטור ברחבי סקוטלנד למשך ה-23 שנים הקרובות.
בשנת 1742 נשלח הרגימנט חזרה לאירופה להשתתף עם הצבא הבריטי במלחמת הירושה האוסטרית, בחודשים הראשונים הוצב הרגימנט במשימות שמירה ושיטור ובהמשך הצטרף ללחימה. ב-27 ביוני 1743 הרגימנט השתתף בקרב דטינגן, שם ככל הנראה הוצב בשורה הקידמית של הצבא ולחם כנגד יחידות הפרשים הצרפתיות. נאמר על הרגימנט לאחר מכן שלחם בגבורה כאשר הסתער באופן פזיז כנגד האויב אך ספג מעט מאוד נפגעים, בקרב זה הרגימנט אף הצליח לחזור דגל היחידה הצרפתית (מה שנחשב הישג מהמעלה הראשונה ובושה ליחידה המובסת).
בשנים הבאות שירת הרגימנט במספר מוקדים מסביב לבריטניה בלי אירועים חריגים למעט ההוספה של פלוגה קלה לרגימנט בשנת 1755. אם תחילתה של מלחמת שבע השנים, נשלחה הפלוגה הקלה וסופחה זמנית לפלוגות פרשים קלות נוספות בנחיתה בצרפת, שאר הרגימנט הגיע עם הצבא ב-1758 לגרמניה. ב-13 באפריל 1759 השתתף הרגימנט בקרב ברגן אותו הפסידו צבאות בריטניה, בראונשווייג והנובר, כאשר הרגימנט שימש להגנת הנסיגה יחד עם יחידות פרשים נוספות. במשך שנות המלחמה עד 1763, נלחם הרגימנט לצד יחידות הפרשים האחרות בשלל קרבות ומערכות המלחמה.
לאחר המלחמה בשנת 1764 ועד למערכת הסיום של המלחמות הנפוליאוניות בשנת 1815, מלבד השתתפות במערכה בארצות השפלה (1793-4) הרגימנט לא נשלח להשתתף במספר המערכות של התקופה והוא נותר באיים הבריטים. במהלך השנים האלו בדומה ליחידות דרגון נוספות, עבר הרגימנט שינוי מחיל רגלים רכוב לרגימנט פרשים מלא.
אחד מנקודות השיא במורשת הגדוד והקרב שהקנה לרגינמט את סמלו הייחודי, היה קרב ווטרלו בשנת 1815. אם חזרתו של נפוליאון לצרפת וחידוש הקרבות, הורחב הרגימנט כהכנה להשתתפות במערכה. הרגימנט היה גדול מכפי שהיה אי פעם עם 946 חיילים וקצינים אשר התחלקו לעשר מחלקות, שש מהם נשלחו לארצות השפלה כדי להשתתף בקרבות הבלימה כנגד הכוחות הצרפתיים בראשות נפוליאון. כוחות הרגימנט הושמו תחת פיקוד 'חטיבת האיחוד' (Union Brigade) שכלל גם את רגימנט האינסקילינג (הדרגונים ה-6) ורגימנט הדרגונים המלכותי (הדרגונים ה-1), החטיבה פספסה את קרב קאטר ברה והגיע לאזור רק לאחריו. יומיים לאחר מכן בבוקר ה-18 ביוני, הוצב הרגימנט בקו השלישי באגף השמאלי של הצבא הבריטי, שם הוחזק ובשלב הראשון לא נשלח קדימה. כאשר היה חשש שחיל הרגלים הצרפתי ישבור את הקו הבריטי במרכזו, נשלחו שתי חטיבות הפרשים לכיוון המרכז כנגד התור הצרפתי כאשר תחילה הרגימנט נותר בעתודה.
בסיבות השעה 13:30, רגימנט ההילנדרים ה-92 החל להשבר במרכז והסקוטים אפורים נשלחו לסייע, הם רכבו בהסתערות לא מהירה מידי משום האדמה השבורה והצליחו בכך לשבור את ההתקדמות הצרפתית ולהציל את הקו הבריטי מקריסה. במהלך התקפת הרגימנט את התור הצרפתי, סמל מהרגימנט ראה את 'העיט הנפוליאוני' של התור הצרפתי והצליח להלחם בצרפתים שהגנו עליו ולקחת אותו. בשלב זה הרגימנט היה מפוזר והמשיך לתקוף תור צרפתי נוסף ובהמשך מצאו עצמם כוחות הרגימנט מול הקו הצרפתי הראשי. לאחר שספגו אבידות קשות, הרגימנט ושאר יחידות החטיבה ניסו להתארגן ליד הוגנוט במרכז שדה הקרב כאשר ניתקלו בהתקפת נגד של קירסירים צרפתים, לבסוף הצליח הרגימנט להגיע אחורה לקו הבריטי ותמך בהמשך הקרב באגפו השמאלי. בסוף יום הקרב איבד הרגימנט 104 חיילים עם 97 פצועים וכחצי מהסוסים, הוא נותר בארצות השפלה כחלק מהסכמי השלום עד 1816.
בין השנים 1816 עד 1854, נותר הרגימנט באיים הבריטים במשימות שונות עד לפרוץ מלחמת קרים, שעם תחילתה נשלח הרגימנט להילחם יחד עם 'החטיבה הכבדה'. לאחר שנתיים של לחימה בחצי האי קרים חזר הרגימנט לבריטניה שם נותר עד שנת 1899 ומלבד כמה יחידות שנשלחו למערכות ברחבי העולם הרגימנט נותר רובו ככולו באיים הבריטים עד לפרוץ מלחמת הבורים. במהלך המלחמה שירת הרגימנט תחת דיוויזיית הפרשים בקרבות השונים ברחבי דרום אפריקה עד סיומה בשנת 1902, הרגימנט נותר באזור עוד שלוש שנים לשמירה על השקט והביטחון.
מורשת ומסורת
- סמל הרגימנט: סמל הרגימנט מכיל בתוכו אלמנטים משני הרגימנטים אשר אוחדו לתוכו. 'העיט הנפוליאוני' היה סמלו של 'רגימנט הסקוטים אפורים המלכותי' לזכר העיט הנפוליאוני אשר חיילי הרגימנטי לקחו מרגימנט צרפתי בקרב ווטרלו, אירוע שנחשב גאווה גדולה לרגימנט ובושה לרגימנט הצרפתי שכן מדובר בדגל הרגימנט המעוטר בפסלון עיט אשר בורך על ידי נפוליאון בעצמו. לרקע העיט מוצבים שני קרבינים מוצלבים, מה שהיה סמלו של 'רגימנט הקרבינרים ה-3'.
- מדים: מלבד המדים התיקניים מהרמות השונות הנהוגים בכלל הצבא הבריטי, לרגימנט ישנם מספר אלמנטים ייחודיים שהגיעו מהרגימנטים הקודמים והפכו למסורת ברגימנט החדש. ראשית, חיילי הרגימנט מורשים לענוד את סמל נוצות נסיך ויילס מתחת לכתף שמאל על מדים יצוגיים, זאת מסורת שהגיעה מרגימנט הקרבינרים בהיותם רגימנט של נסיך ויילס. עקב היותו רגימנט 'מלכותי', ראשיים חייליו ללבוש את החצאית הסקוטית עם דפוס הסטיוארט המלכותי (אשר אכן נלבש על ידי תזמורת הרגימנט) וקציני הרגימנט ראשיים ללבוש חצאיות עם דפוס הסטיוארט השחור, כל זאת במדים יצוגיים. לכומתה הנהוגה ברגימנט צבע אפור לזכר הסוסים האפורים של רגימנט הסקוטים האפורים. במדים מס' 1 ומס' 2, חיילי הרגימנט חובשים כובע בדומה ליחידות הפרשים האחרות אשר מעוטר בסמל הרגימנט, בנוסף מעוטר הכובע בשרוך עם פס צהוב בזיג-זג על רקע כחול כהה, מה שייחודי לרגימנט.
- כובע הברסקין: מלבד יחידות המשמר המלוכתי וקצינים ביחידות פוסילירים, רגימנט הדרגונים הסקוטי המלכותי הוא היחיד אשר חייליו חובשים כובע ברסקין במדים היצוגיים. חיילי הרגימנט לובשים ברסקין שחור בעל נוצת מצנפת בצבע לבן, באופן ייחודי המתופפים על תוף הבס שבתזמורת הרגימנט לובשים ברסקין בצבע לבן עם נוצת מצנפת בצבע אדום. הברסקין הלבן הוענק לרגימנט על ידי הצאר ניקולאי השני בשנת 1894 כאשר הוא הפך למפקד הסמלי של הרגימנט, מסורת שנשמרת עד היום לזכרו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משמר הדרגונים הסקוטי המלכותי |
| הקודם: משמר הדרגונים הראשון של המלכה |
סדר בכירות חיל פרשים (שריון) מקום 4 |
הבא: משמר הדרגונים המלכותי |