וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'

וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'
Wilhelmine von Preußen
לידה	7 באוגוסט 1751; ברלין, ממלכת פרוסיה
פטירה	9 ביוני 1820 (בגיל 68); הט לו, הממלכה המאוחדת של ארצות השפלה
שם מלא	וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז'
מדינה	פרוסיה, הולנד
בן זוג	וילם החמישי, נסיך אורנז'
שושלת בית הוהנצולרן
תואר	נסיכת אורנז'
אב	אוגוסט וילהלם, נסיך פרוסיה
אם	לואיזה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל
צאצאים	ראו בהמשך

וילהלמינה מפרוסיה, נסיכת אורנז' (בגרמנית: Wilhelmine von Preußen; 7 באוגוסט 1751 - 12 באוקטובר 1837), הייתה אשתו של וילם החמישי, נסיך אורנז'.

ביוגרפיה

וילהלמינה נולדה ב-7 באוגוסט 1751 בברלין לאוגוסט וילהלם, נסיך פרוסיה וללואיזה, דוכסית בראונשווייג-וולפנביטל, בתם של פרדיננד אלברכט השני, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל ואנטוניטה, נסיכת בראונשווייג-לינבורג.

ב-4 באוקטובר 1767 התחתנה וילהלמינה בברלין עם וילם החמישי, נסיך אורנז', הסטאדהאודר האחרון של הרפובליקה ההולנדית.

בסוף המאה ה-18 הורגשה תסיסה הולכת וגוברת בהולנד. התפתח סכסוך בין שתי סיעות: האורנז'יסטים, שפעלו למען הגדלת סמכויותיו של וילם החמישי, נסיך אורנז', והפטריוטים, שקיוו להשיג צורת משטר דמוקרטית יותר, בהשראת מלחמת העצמאות של ארצות הברית. ניתן לראות את "יריית הפתיחה" של המהפכה הכושלת המכונה "המהפכה הבטאווית" במניפסט שפרסם יואן ון דר קָפֶּלֶן טוֹט דֶר פּוֹל, מייסד "הפטריוטים", בשנת 1781: Aan het Volk van Nederland, "אל העם ההולנדי".

לאחר שהולנד הייתה למדינה השנייה בעולם שהכירה בעצמאות ארצות הברית, הכריזו הבריטים מלחמה עליה. מלחמת אנגליה-הולנד הרביעית (1780–1784) הייתה הרת אסון עבור הולנד, בעיקר מבחינה כלכלית. ההיסטוריון פרנאן ברודל תיאר את חוזה השלום בתום המלחמה כ"צלצול הפעמון המבשר את מותה של הולנד כמעצמה".^[1]

ב-1785 התקוממו "הפטריוטים" במרד חמוש של מיליציות מקומיות הנחושות להגן על זכויותיהן של כמה ערים הולנדיות. "באופן כללי ניתן לראות מהפכה זו כסדרה של אירועים מבולבלים ואלימים, תאונות, נאומים, שמועות, איבה מרה בין אנשים והתעמתויות חמושות," אומר ברודל, שראה בה מבשרת המהפכה הצרפתית, על הסיסמה המפורסמת vrijheid ("חירות") המזכירה את סיסמת המהפכה הצרפתית "חירות, שוויון, אחווה". אבל וילם ווילהלמינה, בתמיכת הבריטים, קראו לעזרתם את הפרוסים, קרובי משפחתם, שישלחו צבא כדי לדכא את המרידה. תגובתם של האורנז'יסטים הייתה קשה: איש לא העז להיראות בציבור ללא סרטי-עיטור בצבע כתום (צבע בית אורנז'), נעשו מעשי לינץ' וכל ראשי הערים הוחלפו בעושי דברם של האורנז'יסטים. צבא פרוסי קטן הוצב בהולנד, ומאחר שהם לא קיבלו משכורות הם התפרנסו ממעשי ביזה וסחטנות. "פטריוטים" רבים נמלטו לבראבנט ולצרפת.

בשנת 1795 פלשו הצרפתים לרפובליקה ההולנדית, ווילהלמינה ומשפחתה יצאו לגלות. בתחילה שהו בני המשפחה בבריטניה, ובשנת 1802 עברו וילהלמינה ובעלה לגרמניה, שם התגוררו בדוכסות נסאו ובדוכסות בראונשווייג. בשנת 1806 מת בעלה וילם החמישי, נסיך אורנז', ווילהלמינה ובתה לואיזה, נסיכת אורנז'-נסאו עברו להתגורר במקומות שונים בקונפדרציה של הריין.

בתחילת 1814 חזרה וילהלמינה ובתה להאג, ובשנת 1815 קיבלה בהארלם את אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה.

ב-9 ביוני 1820 מתה וילהלמינה בהט לו, והיא בת 69 שנים.