וילהלם בורגדורף
 | |
| הגנרל וילהלם בורגדורף | |
| לידה |
14 בפברואר 1895 פישטנואלדה, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1945 (בגיל 50) ברלין, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 |
| תקופת הפעילות | 1914–1945 (כ־31 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
| ראש אגף כוח אדם בוורמאכט | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
וילהלם בורגדורף (בגרמנית: Wilhelm Burgdorf , 14 בפברואר 1895 - 2 במאי 1945), היה שלישו הצבאי של אדולף היטלר. התאבד בסיום מלחמת העולם השנייה.
במלחמת העולם הראשונה השתתף כקצין בצבא הקיסרות הגרמנית ועוטר בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה. לאחר המלחמה המשיך בשירות קבע ברייכסווהר. ב-1935 שימש כמדריך באקדמיה הצבאית בדרזדן והועלה לדרגת מיור. ב-1937 שימש כשליש לכוח אדם בקורפוס ה-9. ב-1938 הועלה לדרגת אוברסטלויטננט. ממאי 1940 - אפריל 1942 היה מפקד רגימנט החי"ר 529 ועוטר בצלב האבירים של צלב הברזל. הוא התקדם בדרגות באגף כוח האדם וב-1942 הועלה לדרגת גנרל-מאיור בתפקיד סגן מפקד אגף כוח האדם בוורמאכט.
עם מותו של רודולף שמונדט הוא מונה באוקטובר 1944 לראש אגף כוח אדם ולשלישו הצבאי של היטלר והועלה לדרגת גנרל של חי"ר. בתפקידו זה היה איש אמונו של היטלר שהטיל עליו משימות מיוחדות.
מותו של ארווין רומל
לאחר ניסיון ההתנקשות בהיטלר התברר שרומל היה מעורב בקשר העשרים ביולי. היטלר הטיל על וילהלם קייטל את המשימה לחסל את רומל בדרך שתיראה כהתאבדות היות שרומל היה גנרל נערץ והוצאתו להורג הייתה פוגעת במורל הצבא. רומל נפצע קשה ב-17 ביולי 1944 לאחר שמכונית המטה שלו נפגעה מהפצצת מטוסי קרב של בנות הברית. לאחר טיפול בבית חולים הועבר להחלמה בביתו בעיירה הרלינגן ליד אולם.
קייטל הטיל את המשימה על בורגדורף וצייד אותו בכמוסת ציאניד. בורגדורף וסגנו ארנסט מייזל נסעו לביתו של רומל ב-14 באוקטובר 1944, שם אמר לו בורגדורף כי הוא מואשם בבגידה וכי יש לו ברירה להתאבד ולהיקבר בלוויה ממלכתית ומשפחתו לא תיפגע. רומל הסכים ולאחר שנפרד ממשפחתו הוסע מרחק קצר, מייזל והנהג ירדו והתרחקו מהרכב ובורגדורף נתן לו את כמוסת הציאניד. לאחר שרומל מת הגיע בורגדורף לבית חולים סמוך, אסר עליהם לבצע נתיחת הגופה וכפה על הצוות הרפואי להוציא תעודת פטירה ובה נכתב שסיבת המוות היא שטף דם במוח .
בפיהררבונקר
בורגדורף היה במעגל הקרוב ביותר להיטלר. הוא היה בין העדים והחתומים על צוואת היטלר ביחד עם יוזף גבלס, מרטין בורמן והנס קרבס. הוא היה בין המוזמנים הבודדים למסיבה שנערכה לרגל נישואיו של היטלר עם אווה בראון.
שלא כיתר רוב שוכני הבונקר הוא החליט לא לברוח לאחר התאבדותם של היטלר וגבלס. ביחד עם קרבס החליט להתאבד. לאחר שחיסלו מספר בקבוקי אלכוהול שלפו בורגדורף וקרבס את אקדחי הלוגר שלהם וירו לעצמם בראש. רוכוס מיש ראה אותם עם ראשים שמוטים ליד שולחן מלא בקבוקי אלכוהול וכך הם נמצאו על ידי ראשוני החיילים הסובייטים שנכנסו לבונקר. הם זוהו לפי מסמכים בכיסיהם.
דמותו של בורגדורף מופיעה בסרט הנפילה, על ימיו האחרונים של היטלר בבונקר.
לקריאה נוספת
- אנטוני ביוור, נפילת ברלין, הוצאת יבנה, 2003
- ויליאם שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, הוצאת שוקן, 1962
- קורנליוס ראיין, הקרב האחרון, הוצאת לוין אפשטיין.
קישורים חיצוניים
- וילהלם בורגדורף, באתר "Find a Grave" (באנגלית)