לואיזה סופיה אף דנסקאולד-סמסו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לואיזה סופיה אף דנסקאולד-סמסו
Louise Sophie af Danneskiold-Samsøe
לידה 22 בספטמבר 1796
גיסלפלד, ממלכת דנמרק דנמרקדנמרק
פטירה 11 במרץ 1867 (בגיל 70)
פרימקנאו, ממלכת פרוסיה ממלכת פרוסיה (1803-1892)ממלכת פרוסיה (1803-1892)
שם מלא לואיזה סופיה אף דנסקאולד-סמסו
מדינה דנמרק, גרמניה
בן זוג כריסטיאן אוגוסט השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-אוגוסטנבורג
שושלת בית דנסקאולד-סמסו
תואר רוזנת דנסקאולד-סמסו
אב כריסטיאן קונרד, רוזן דנסקאולד-סמסו
אם יוהנה קאס אף מור
צאצאים ראו בהמשך

לואיזה סופיה אף דנסקאולד-סמסודנית: Louise Sophie af Danneskiold-Samsøe;‏ 22 בספטמבר 1796 - 11 במרץ 1867), הייתה סבתה של אוגוסטה ויקטוריה, קיסרית גרמניה ומלכת פרוסיה.

ביוגרפיה

לואיזה סופיה נולדה ב-22 בספטמבר 1796 בגיסלפלד, לכריסטיאן קונרד, רוזן דנסקאולד-סמסו וליוהנה קאס אף מור, בתם של האדמירל פרדריק כריסטיאן קאס ואדלה סופיה קאס אף שפארה. מצד אביה הייתה לואיזה סופיה נצר לכריסטיאן גילדלווה, בנו הלא חוקי של פרדריק החמישי, מלך דנמרק.

ב-18 בספטמבר 1820 התחתנה לואיזה סופיה עם כריסטיאן אוגוסט השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-אוגוסטנבורג, ממנו נולדו לה 7 ילדים.

בשנת 1848 פרצה מלחמת שלזוויג הראשונה, שבה תפס בעלה כריסטיאן אוגוסט את דוכסויות שלזוויג-הולשטיין, בתמיכה מפרוסיה וממדינות הקונפדרציה הגרמנית, אולם בשנת 1851 חתמה פרוסיה על הסכם שלום עם דנמרק, ומיד לאחר מכן כבשו הדנים את הדוכסויות.

ב-8 במאי 1852 נחתם חוזה לונדון, שעל פיו נבחר כריסטיאן, נסיך שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-גליקסבורג להיות היורש בכוח לכתר לאחר פרדריק השביעי, מלך דנמרק, ובנוסף נקבע פיצוי כספי לבעלה כריסטיאן אוגוסט, בתמורה לויתור על תביעותיו לשליטה בדוכסויות. אולם, בנה פרידריך והלאומנים הגרמנים טענו שהוא לא היה יכול לוותר על טענתו לדוכסויות, ופרידריך הפך לסמל תנועת העצמאות הלאומית הגרמנית בשלזוויג-הולשטיין.

בנובמבר 1863 מת פרדריק השביעי, מלך דנמרק, ובנה פרידריך תבע את השלטון בדוכסויות שלזוויג-הולשטיין. טענתו של פרידריך התבססה על החוק הסאלי, אולם הדנים דחו אותה וכריסטיאן התשיעי, מלך דנמרק חתם תחת לחץ על חוקה, שהשאירה את שלזוויג תחת שלטון דני.

אוטו פון ביסמרק השתמש בסיבוך הפוליטי שנוצר, ופתח במלחמה יחד עם האימפריה האוסטרית, על מנת לכבוש את שלזוויג-הולשטיין. עד מהרה נכבשו הדוכסויות מידי הדנים, ופרידריך התקבל בתשואות בכניסתו לקיל. בהסכם וינה (אוקטובר 1864), סופחו הדוכסויות לפרוסיה ולאוסטריה, ופרוסיה אשר לא נטתה לאפשר את הקמתה של מדינה גרמנית חדשה, הטילה על פרידריך תנאים שלא אפשרו לו לקבל את השלטון בדוכסות. עד מהרה התגלע סכסוך בין אוסטריה לפרוסיה, ובשנת 1866 פרצה מלחמת אוסטריה–פרוסיה שהסתיימה בניצחון פרוסי, ובשלום פראג, אשר סיים את המלחמה, סופחו הדוכסויות לממלכת פרוסיה.

ב-11 במרץ 1867 מתה לואיזה סופיה, והיא בת 70 שנים.

משפחתה

ב-18 בספטמבר 1820 התחתנה לואיזה סופיה עם כריסטיאן אוגוסט השני, דוכס שלזוויג-הולשטיין-זונדרבורג-אוגוסטנבורג, ממנו נולדו לה 7 ילדים:

אילן יוחסין

כריסטיאן, רוזן דנסקאולד-סמסו
 
קונרדינה כריסטינה, רוזנת פרילס
 
כריסטיאן אדם פון קלייסט
 
סופיה רוזנקרנץ
 
אולריק קאס
 
מטה מריה מאטיסן
 
אוטו דיטלב קאס
 
סופיה דורותיאה פון אייקשטדט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרדריק כריסטיאן, רוזן דנסקאולד-סמסו
 
 
 
 
 
פרדריקה לואיזה פון קלייסט
 
 
 
 
 
פרדריק כריסטיאן קאס
 
 
 
 
 
אדלה סופיה קאס אף שפארה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
כריסטיאן קונרד, רוזן דנסקאולד-סמסו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוהנה קאס אף מור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואיזה סופיה אף דנסקאולד-סמסו


קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27505925לואיזה סופיה אף דנסקאולד-סמסו