וולוורת' ברבור

וולוורת ברבור (באנגלית: Walworth Barbour;‏ 1908–1982) היה שגריר ארצות הברית בישראל בשנים 1961 עד 1973.

ביוגרפיה

ברבור סיים לימודי תואר ראשון באוניברסיטת הרווארד בשנת 1930. עם סיום לימודיו הצטרף לשירות החוץ של ארצות הברית, וקודם למינויו לתפקיד שגריר בישראל החזיק בשורה של תפקידים דיפלומטיים בדרג נמוך יותר. בין השאר, הוצב באיטליה, יוון, עיראק, ברית המועצות ובריטניה. לאחר שסיים כהונה בת חמש שנים בלונדון, הוא החל תפקידו בשגרירות ארצות הברית בישראל ב-6 ביוני 1961. מינויו נעשה ביוזמת ממשלו החדש של הנשיא קנדי, ולאחר שהשגריר הקודם בישראל, אוגדן ריד, אשר היה מינוי פוליטי של הממשל הרפובליקני, הגיש את התפטרותו מיד לאחר בחירת קנדי לנשיאות.

ברבור הגיע לישראל בתקופה שבה יחסי ארצות הברית–ישראל היו עדיין מתוחים בעקבות מלחמת סיני, אז הצטרפה ארצות הברית לדרישת ברית המועצות להסיג את כוחות צה"ל, בריטניה וצרפת מסיני. בניגוד לתקופות מאוחרות יותר, בתחילת שנות ה-60 עיקר התמיכה הביטחונית בישראל באה מצרפת ובמידה מסוימת אף מבריטניה ואילו ארצות הברית נמנעה מלספק לישראל מוצרים צבאיים. בקיץ 1962, בתקופת כהונתו של ברבור, הודיעה ארצות הברית לראשונה על כוונתה לצייד את ישראל בנשק אמריקאי. תחילה היה זה נשק הגנתי בלבד, בדמות טילי הוק.

בתחילת שנות ה-60 ברבור היה מעורב אף בניסיון לקדם את תוכנית ג'ונסון לפתרון בעיית הפליטים הפלסטינים, תוכנית לפיה היה על ישראל לקבל בחזרה לשטחה חלק מן הפליטים אשר יחפצו לשוב לגבולותיה ואילו לפליטים אחרים יוצע להגר לארצות אחרות ולהתיישב שם במימון אמריקאי. תוכנית זו מעולם לא הבשילה לכדי הסכם ממשי. ברבור השתתף במאמצי השכנוע של ארצות הברית, בשנות ה-60, להניא את ישראל מלנקוט בפעולות תגמול נגד סוריה וירדן, ותחת זאת לברר באומות המאוחדות את פעולות החבלה אשר יצאו ממדינות אלה. עם זאת בנובמבר 1966 קיבל משגרירות ארצות הברית בעמאן מכתב אישי מחוסיין מלך ירדן לראש הממשלה לוי אשכול המגנה את פעולת התקיפה נגד רכב של מג"ב ליד חברון, אולם התעכב בהעברתו לראש הממשלה וישראל החליטה לפתוח במבצע מגרסה ובה שאפה להלום בכפרים תומכי פת"ח באזור חברון - פעולה שהסתבכה והייתה אחת מהזרזים למלחמת ששת הימים.^[1]

משרת השגריר בישראל הייתה שליחותו הדיפלומטית האחרונה של ברבור. עם סיום תפקידו בשנת 1973 החליף אותו בתפקיד השגריר קנת קיטינג.

בית הספר האמריקאי הבינלאומי באבן יהודה ובית בארבור בתל אביב נקראים על שמו.