ואקיזאשי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ואקיזאשי מתקופת אדו, המאה ה-17

ואקיזאשייפנית: 脇差; בתרגום מילולי: "חרב צדדית") היא חרב יפנית מסורתית עם להב שוטו שאורכו בין 30 ל-60 סנטימטר, באורך ממוצע של 50 סנטימטר. היא דומה לקטאנה אך קצרה יותר. היא המקבילה היפנית לחרב הקצרה האירופאית.

ואקיזאשי נחגרת בדרך כלל ביחד עם הקטאנה בידי הסמוראי או הלוחם ביפן הפיאודלית. כאשר זוג החרבות נחגרו יחד הן נקראו דאישו, בתרגום מילולי "גדול וקטן". "דאי" או גדול בשביל הקטאנה, ו"שו" בשביל הוואקיזשי. בדרך כלל, הקטאנה נקראה החרב או החרב הארוכה, וואקיזאשי החרב המלווה.

הואקיזאשי היו בדרך כלל דקות מהקטאנה. לעיתים קרובות היה להן פחות ניקו (מילולית: בשר, המידה של קמירות הלהב) ולכן חתכה מטרות רכות יותר מאשר הקטאנה האגרסיבית. בדרך כלל הנדן היה בצורה ריבועית אך לעיתים נדירות לא היה נדן כלל.

הוואקיזאשי שימשה את הסמוראי כנשק משני לקטאנה, ונשלפה בשדה הקרב לעיתים רחוקות- בעיקר אחרי אובדן של הקטאנה בשדה הקרב. באומנויות השימוש בחרב, קנג'וטסו, קיימים מספר סגנונות שבהם טכניקות שימוש בקטאנה והואקיזשי בו זמנית בשתי הידיים, טכניקות אלו דרשו רמת שליטה גבוהה, ולכן לא נראו בשדה הקרב בידי הסמוראים הפשוטים.

בנוסף לשימושה כנשק קרב משני, לוואקיזשי היה מעמד של "חרב כבוד", בה השתמשו בשדה הקרב לוחמים לפני הפסד, שהעדיפו להתאבד במקום לתת לאויב להרגם, כמו כן נעשה שימוש בואקיזשי בטקס ההתאבדות של מעמד הסמוראים, ספוקו.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואקיזאשי בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0