וואטסאפ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ואטצאפ)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
וואטסאפ
WhatsApp
מפתח .WhatsApp Inc (במקור)
מטא
מערכת הפעלה iOS, Android, KaiOS‏ (WhatsApp Web עבור Windows, macOS ויישום דפדפן)
נכתבה בשפות Erlang
סוג רישיון חינמי למשתמשים פרטיים, קנייני לעסקים
קטגוריה מסרים מיידיים
whatsapp.com

וואטסאפ[א] (באנגלית: WhatsApp) הוא יישומון חינמי להעברת מסרים מיידיים, תמונות, מסמכים, וקטעי וידאו וקול. היישום פותח על ידי חברת WhatsApp, שהוקמה ב-24 בפברואר 2009 על ידי יאן קום ושותפו בריאן אקטון, ונמצא בבעלות חברת מטא שרכשה ב-2014 את החברה תמורת 19 מיליארד דולר במזומן ובמניות[1].

השם באנגלית הוא משחק מילים: "?What's up" להאזנה (מידע • עזרה) משמעותו בעברית "מה נשמע?". השם "WhatsApp" הוא בעל צליל דומה, כאשר המילה App היא קיצור המילה "Application" (אפליקציה).

היישום זמין עבור מערכות ההפעלה iOS (אייפון), אנדרואיד, בלקברי, ו-Windows Phone של מיקרוסופט[2]. כמו כן היא תומכת במחשבים ביתיים באמצעות הדפדפנים גוגל כרום, מוזילה פיירפוקס, אופרה וספארי.

נכון לפברואר 2020, ליישומון יש 2 מיליארד משתמשים ברחבי העולם[3].

ממשק

היישום מעוצב בצורה שונה בכל מערכת הפעלה, אך בכולן קיימים אותם המסכים: מסך לרשימת הצ'אטים (עם קבוצות או עם עמיתים בודדים), מסך להוספת "סטטוס", מסך ליצירת שיחה עם איש קשר ואפשרות לפתיחת קבוצה, לשידור מסר, לעריכת פרופיל המשתמש ולהגדרות. היישום תומך בשפות רבות, ומגרסה 2.7 הוטמעה השפה העברית ביישום.

וואטסאפ עושה שימוש בחותם זמן המאפשר לבדוק מתי הייתה הפעם האחרונה בה משתמש היה מחובר. ניתן לבטל מאפיין זה בכל הפלטפורמות (ביטול האפשרות מונע מלראות את חותם הזמן של משתמשים אחרים), בנוסף יש אפשרות להשתמש בסטטוס ובתמונה אישית. שימוש נרחב נעשה דרך קבוצות וואטסאפ שבו מספר משתמשי וואטסאפ (עד 256[4] משתמשים) משתתפים בצ'אט אחד.

וואטסאפ ווב

וואטסאפ הפכה להיות זמינה במחשב דרך דפדפן האינטרנט, תחת השם WhatsApp Web[5]. בסוף ינואר 2015, פרסם קום הודעה בדף הפייסבוק שלו: "יישום הדפדפן שלנו הוא פשוט הרחבה של הטלפון שלך: היישום בדפדפן משקף שיחות והודעות מהמכשיר הנייד שלך - זה אומר שכל ההודעות שלך עדיין נמצאות בטלפון שלך". כלומר, מכשירו של משתמש הWhatsApp עדיין חייב להיות מחובר לאינטרנט כדי שיישום הדפדפן יפעל. כל הדפדפנים העיקריים למחשבים נתמכים למעט Internet Explorer. ניתן לגשת אל וואטסאפ ווב דרך אתר web.whatsapp.com, והגישה ניתנת לאחר שהמשתמשים סורקים את קוד ה-QR האישי שלהם דרך אפליקציית WhatsApp הנייד שלהם.

ב-10 במאי 2016, מפתחי וואטסאפ יצרו תוכנה שדומה בתכונותיה לוואטסאפ ווב עבור Microsoft Windows ו-macOS אשר מסנכרנת הודעות בין הטלפון למחשב וגם הוסיפו תמיכה בשיחות וידאו ושיחות קוליות. בדומה ליישומון הדפדפן WhatsApp Web, האפליקציה שתסונכרן עם מכשיר הנייד של המשתמש זמינה להורדה באתר. התוכנה תומכת בגרסאות מערכת ההפעלה של Windows 8 ו-OS X 10.10 ומעלה.

בינואר 2021, גרסת הבטא של היישומון אפשרה למשתמשים להשתמש ב-WhatsApp Web מבלי להשאיר את האפליקציה לנייד מחוברת לאינטרנט באופן רציף. במרץ 2021, תכונת בטא זו הורחבה למשתמשי iOS[6]. עם זאת, מכשירים מקושרים (באמצעות WhatsApp Web, WhatsApp Desktop או Facebook Portal) יתנתקו אם אנשים לא ישתמשו בטלפון שלהם במשך יותר מ-14 ימים[7]. גרסת הבטא של היישומון יכולה להציג הודעות רק במשך 3 החודשים האחרונים בדפדפן האינטרנט, מה שלא היה קיים כלל לפני הבטא מכיוון שגרסת האינטרנט הסתנכרנה עם הטלפון[8], וברגע שניתקו את הטלפון - לא היתה גישה גם ב-web.

אבטחה ופרטיות

אימות זהות ומסרים

במאי 2011 דווח על פרצת אבטחה ביישום המאפשר גנבה של חשבונות[9].

בספטמבר 2011 יצאה גרסה 2.6.5 שהביאה לסגירת חורי אבטחה קריטיים שאיפשרו קריאת הודעות של משתמשים אחרים ואף שליחת הודעות בשמם[10].

בשנת 2018 צוות של צ'קפוינט הזהיר מאפשרות של זיוף אזכור הודעות במערכת[11].

מתקפות

נוכח תפוצתו הרבה של היישום, הוא מעורר יותר עניין למתקפות ולהונאות.

פישינג

בספטמבר 2012, חברת האבטחה ESET פרסמה את דו"ח האיומים ברשת שלה לחודש אוגוסט ובו דווח על יישום פייסבוק המתחזה ליישום וואטסאפ המקורי, וייתכן שפרטיהם האישיים של המשתמשים שנפלו בהונאה נגנבו[12].

ביולי 2013 דווח על צעיר מספרד שפיתח דף אינטרנט מתחזה, במסווה של אתר אינטרנט של יישומון המציע למשתמשיו לצפות בהודעות שאחרים שלחו דרך וואטסאפ. המשתמשים הופנו לאתר אחר שבו הם התבקשו להזין את מספר הטלפון שלהם במטרה לשלוח להם קוד להורדת היישומון למכשירם האישי. הקורבנות להונאה הצטרפו ללא ידיעתם לאתר ששולח פרסומות בתשלום. כ-11,000 משתמשים נפלו בפח והצעיר הרוויח מכך כ-53,000 דולרים בחודשיים[13].

מתקפות מניעת שירות

התקפת מניעת שירות במובן הרחב היא כל מתקפת סייבר שפוגעת ומגבילה את היכולת להשתמש בשירות מחשוב מסוים.

ב-2019 בוצעה לראשונה מתקפה שעשתה שימוש באופן שבו וואטסאפ נוהגת כלפי קבוצות המפרות את תנאי השימוש שלה. במתקפה זו, מרגע שהתוקף הצטרף לקבוצה הוא יכול לשנות את שמה ותמונתה לשם שמנוטר על ידי וואטסאפ ומופיע בפני פקחי התוכן של פייסבוק, ושבגינו כל משתתפי הקבוצה נחסמים מהשירות. לעיתים התוקף מוסיף את המשתמשים לקבוצה בניהולו, ללא ידיעתם. בעקבות פנייה של איגוד האינטרנט הישראלי, וואטסאפ פעלה לבדיקה נוספת של מקרים כאלו, ולשחרור המשתמשים מחסימה. שנתיים לאחר מכן, בהופעה נוספת של מתקפה זו, משטרת ישראל המליצה, לצאת מיד מכל קבוצה ששמה או תמונתה שונו כך, ולהגביל את יכולת השינוי רק למנהלי הקבוצה. הומלץ גם למנוע בהגדרות הוספה לקבוצות על ידי משתמשים זרים. גם לאחר גילוי מתקפה זו, ברירת המחדל של קבוצה מאפשרת גם למי שאינו מנהל לשנות את פרטיה, וברירת המחדל של הגדרות הפרטיות עדיין מאפשרות הוספה לקבוצות על ידי משתמשים זרים ללא אישור יזום – כך שמתקפות דומות עתידיות עדיין אפשריות.[14]

במתקפה אחרת, התוקף שלח הודעה ארוכה שמכילה 65,653 תווים שאינם נראים (Whitespace Character). כשהמשתמש ניסה לקרוא את כולה באמצעות לחיצה על "קרא עוד", היישומון קרס, כך שלא הייתה אפשרות להשתמש בו ללא אילוץ עצירה בהגדרות. גרסה מורחבת של המתקפה, שעשתה שימוש בממשק ה-web של המערכת, איפשרה להקריס את היישומון אפילו ללא כל פעולה יזומה מצד הנמען, וחייבה את מחיקתו המלאה והתקנה מחדש, תוך אובדן המידע שלא גובה. התקלות שאפשרו את המתקפה הוטלאו.[15]

התקנת תוכנת הריגול פגסוס

ערך מורחב – פגסוס (תוכנה)
עמוד ראשי
 ראו גם – קבוצת אן. אס. או. טכנולוגיות

במאי 2019 טענה חברת וואטסאפ שקבוצת NSO השתמשה בתוכנת הריגול פגסוס כדי לחדור למכשירי הטלפון של יותר מ-100 עיתונאים ופעילי זכויות אדם ברחבי העולם, תוך ניצול חולשה בשירות שיחות הווידאו של וואטסאפ. הרוגלה חדרה למכשיר גם ללא צורך מצד הקורבן לענות לשיחה. באוקטובר 2019 הודיעה חברת האם פייסבוק כי היא תובעת את NSO בבית משפט המחוזי בקליפורניה, בטענה ש-NSO עברה על החוק האמריקאי נגד ניצול והונאות מיחשוב, הפרה את החוזה שלה עם וואטסאפ ופייסבוק (בכך שהפרה את כללי השימוש באפליקציות אותן אישרה) וביצעה הסגת גבול בכך שפרצה לשרתים ומערכות המחשוב של וואטסאפ ופייסבוק[16][17][18].

בינואר 2020 התפרסם כי האו"ם אסר על עובדיו הבכירים להשתמש בוואטסאפ משיקולי אבטחה[19].

הצפנת תוכן מקצה לקצה

בנובמבר 2014 הכריזה חברת Open Whisper Systems על שיתוף פעולה עם וואטסאפ להקמת תשתית להצפנה מקצה-לקצה עם פרוטוקול סיגנל[20]. לאחר הקמת התשתית באפריל 2015 הצהירה חברת וואטסאפ שמתבצעת הצפנה חזקה של כל צורות התקשורת של היישומון (שיחות וואטסאפ מוצפנות באמצעות פרוטוקול SRTP) באופן כזה, שלפי טענת החברה, אף אחד כולל חברת פייסבוק עצמה שוואטסאפ בבעלותה ואפילו ה-NSA או כל ארגון ממשלתי אחר לא יכול לקבל גישה לתוכן של מיסרון או שיחה כלשהם.

באוקטובר 2015 החלה וואטסאפ להעביר את כל הודעות המשתמשים ביישומון לשרתי גוגל באמצעות גוגל דרייב כברירת מחדל[21]. צעד זה העלה תהיות רבות בנוגע להצהרתה של החברה כי אף צד שלישי לא יוכל לקרוא את הודעות המשתמשים, משום שכל הודעות המשתמש מועלות לשרתים של חברת גוגל ללא הצפנה מצד וואטסאפ אלא רק אם קיימת הצפנה על ידי השרת.

החל מאפריל 2016 החלה וואטסאפ להצפין את כל ההודעות, התמונות, הסרטונים, ההודעות הקוליות, המסמכים והשיחות של המשתמשים, באמצעות הצפנה מקצה-לקצה. וטענה כי: "כשאתם שולחים הודעה, האדם היחיד שיוכל לקרוא אותה הוא האדם או הקבוצה אליהם אתם שולחים את ההודעה. אף אחד לא יוכל לקרוא את ההודעה שלכם: לא פושעי סייבר, לא האקרים, לא משטרים מדכאים, אפילו לא אנחנו"[22].
למרות זאת, מספר גדול של מומחי אבטחת מידע טוענים שזוהי הצהרה ללא כיסוי, וכי אין כל דרך לדעת שהחברה או כל צד שלישי אחר לא יכול לקרוא את תוכן ההודעות. מכיוון שהחברה לא מספקת גישה לקוד המקור של התוכנה, אי אפשר לדעת האם היא מכילה דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנת שתאפשר לצד שלישי לקרוא את תוכן ההודעות[23][24].
אפילו יש הטוענים, שההצפנה מקצה לקצה ביישומון וואטסאפ היא מלכודת דבש, שנועדה למשוך אנשים שמעוניינים לתקשר ביניהם בצורה פרטית ומאובטחת, ועל ידי כך סוכנויות הריגול יוכלו להאזין לתקשורת שלהם באמצעות דלת אחורית או פרצת אבטחה מובנת שמכיל היישומון. בשנת 2013 מידע שהודלף על ידי אדוארד סנודן, הראה שיש דלת אחורית בתוכנת סקייפ שמאפשרת לחברת מיקרוסופט לשלוח את כל תוכן הודעות המשתמשים לסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית, אף על פי שתוכן ההודעות היה מוצפן מקצה לקצה מבחינה רשמית[25].

במרץ 2017, הועלו לאתר ההדלפות ויקיליקס אלפי מסמכים של ה-CIA, בין השאר, נכתב בהם על יכולות פריצה של ה-CIA לתוכנות מסרים מיידיים בהן וואטסאפ.

ב־13 בינואר 2017 אתר הגארדיאן פרסם שביישומון וואטסאפ יש פרצת אבטחה חמורה שמאפשרת לצד שלישי לנטר אחר הודעות המשתמשים[26], אך המפתחים של מערכת ההצפנה ביישומון וואטסאפ, Open Whisper Systems, וגורמים בחברת פייסבוק טענו כי זו אינה דלת אחורית וכאשר משתמש מסוים מחליף מכשיר או מתקין מחדש את יישומון וואטסאפ מפתחות ההצפנה משתנים והמשתמש מקבל על כך הודעה, וכך מערכות הצפנה מקצה לקצה פועלות[27].

בספטמבר 2021 פורסם תחקיר של ארגון פרופבליקה העוסק בתהליך הדיווח על הודעות: כאשר משתמש מדווח על הודעות אחרות לוואטסאפ, הוא שולח עותק לא מוצפן של חמש ההודעות האחרונות למערכת סינון ובקרת התוכן של פייסבוק. אם המערכת מקטלגת הודעה כבעייתית ההודעות מועברות לאחד מפקחי התוכן האנושיים של החברה, שיכול לקבוע האם להשעות את החשבונות המפרים. התחקיר עורר ביקורת על אי־השקיפות של החברה כלפי המשתמשים בכל הנוגע לרמת ההגנה והשמירה על המידע בעת תהליך הדיווח.[28]

פרטיות מול שימוש מסחרי במידע

לאורך שנות פעילותה, טענה וואטסאפ כי פרטיותם של נתוני אנשי הקשר של המשתמשים נשמרת. לא קיימת אפשרות גישה לנתוני אנשי הקשר של המשתמש, אלא אם כן המשתמש משתף איש קשר באמצעות האפשרות שקיימת בצ'אט "שתף איש קשר"[דרוש מקור]. למרות הבטחה זו, בסוף אוגוסט 2016 שונו כללי השימוש ב-וואטסאפ כך שהמידע שותף עם פייסבוק[29]. המידע על אנשי קשר שנשמר בשרתי וואטסאפ עלול לעבור לפייסבוק ללא אישור המשתמש - רישום מספר טלפון בפייסבוק (לעיתים, משתמשי פייסבוק יאולצו להזין מספר טלפון לצורכי אימות) ינוצל להצעת אנשי קשר חדשים בפייסבוק גם לאחר מחיקת המספר מפייסבוק, על בסיס אנשי הקשר בוואטסאפ שמקושרים למספר הטלפון. כחודש לאחר מכן הממונה על הפרטיות בהמבורג, גרמניה, אסר על חברת וואטסאפ לאסוף את המידע בתחומי מדינתו וכן הורה לפייסבוק למחוק את כל המידע שנאסף ממשתמשי וואטסאפ במדינה, בנימוק של הפרת חוק הגנת הפרטיות הגרמני[30].

בינואר 2021 הודיעה וואטסאפ שהיא משנה את תנאי השימוש שלה כך שתוכל לאסוף, לאגור, לעבד ולשתף מידע אישי רגיש עם שאר האפליקציות של פייסבוק;

החברה הזהירה כי תמחק את חשבונות המשתמשים שלא יאשרו את מדיניות הפרטיות החדשה[33]. הצעד עורר תגובות חריפות, ואף עזיבה המונית של משתמשים למתחרות, כגון סיגנל וטלגרם[34][35], שניצלו את ההזדמנות בשביל להתנגח בה[36]. בעקבות הביקורת והמעבר למתחרות, הודיעה וואטסאפ כעבור שבוע שתדחה את המהלך בשלושה חודשים[37], ושלא תחסום באופן מוחלט את הגישה לאפליקציה למשתמשים שלא יאשרו את המדיניות החדשה אלא רק תגביל אותם בהדרגה[38]. בגרמניה הוצא צו מניעה לַשינוי במסגרת ה-GDPR[39], ובהודו (השוק הגדול ביותר של וואטסאפ) החברה נדרשה שלא להוציא את השינוי לפועל[40]. כשבועיים לאחר תום האולטימטום וואטסאפ שינתה את דעתה בשלישית ומסרה כי לא תגביל את השימושיות של החשבונות שעדיין לא אישרו את המדיניות החדשה, אך תמשיך להקפיץ תזכורת המבקשת לאשר את השינוי.[41] לבסוף, לא התאפשר למשתמשים שנתנו את הסכמתם לתנאי השימוש החדשים לחזור בהם מהחלטתם[41], ויצירת חשבון חדש דורשת הסכמה למדיניות החדשה.

באוגוסט 2021 פורסם כי פייסבוק מפתחת מערכת לניתוח נתונים מוצפנים בענן המסתמכת על הצפנה הומומורפית[42], שתשמש להתאמת מודעות מדויקת יותר למשתמשים בוואטסאפ בלי פגיעה בהצפנת תוכן ההודעות עצמן[43][44].

בספטמבר 2021 וואטסאפ נקנסה על ידי הממונה על הגנת המידע באירלנד ב-225 מיליון אירו, בגין הפרות של תקנות הגנת המידע של האיחוד האירופי שהתגלו שנת 2018. הפרות אלו כללו אי־שקיפות בנוגע לאופן שבו וואטסאפ מעבדת את המידע של משתמשיה ובדרך שבה היא משתפת אותו עם חברות אחרות של פייסבוק[45].

אמינות

בדומה לרשתות החברתיות המובילות, גם הפלטפורמה של וואטסאפ שומשה פעמים רבות להפצה של פייק ניוז, או תכנים בעייתיים אחרים דוגמת הודעות הסתה. בעיה זו גדולה במיוחד בוואטסאפ, עקב הקלות בה אפשר לשנות תוכן של הודעה לפני שמפיצים אותה הלאה בעיוות המידע המקורי, ועקב הקושי לפקח על התוכן שמועבר באפליקציה בגלל ההצפנה המובנית באפליקציה[46].

פרשיות מסביב לעולם, ובמיוחד בהודו, הפעילו לחץ על פייסבוק לפעול לפתור את הבעיה. בשנת 2018 קיבלה הנהלת החברה החלטות לסמן בסימון מיוחד הודעה שהועברה, ולהגביל את העברת ההודעות לכמות של עד 250 נמענים או קבוצות. המגבלה המשיכה להתהדק בשנתיים שלאחר מכן, תחילה ל-20, ולאחר מכן ל-5. על פי הנהלת החברה, צמצמו פעולות אלו את היקף העברות ההודעות בכ-25%[46].

לאחר פרוץ מגפת הקורונה בתחילת שנת 2020, הכריז ארגון הבריאות העולמי על הפצת מידע שגוי כבעיה עולמית חמורה, ודרש מממשלות להפעיל לחצים על חברות המדיה החברתית למצוא פתרונות לנושא. נסיבות אלו גרמו לפייסבוק לצמצם את כמות הפעמים שאפשר להעביר הודעה לפעם אחת[46]. במאי 2020 שיתפה וואטסאפ פעולה עם רשת בדיקת העובדות הבינלאומית ופיתחה צ'טבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי הוא מזויף.[47]

מודל עסקי

עד שנת 2016 עלות השימוש ביישום הייתה 0.99 דולר לשנה, משנת השימוש השנייה. עם זאת, החברה לא גבתה את התשלום מחלק נכבד מהמשתמשים ואלה נהנו מהיישום בחינם. עד ליציאת גרסה 2.10.1 של היישום למכשירי iOS ביולי 2013, נדרשו משתמשי המכשיר לקנות את היישום בתשלום חד-פעמי של 0.99 דולר[48].

לאחר תקופת זמן קצרה ויתרו בחברה על מודל ההכנסות המבוסס על עלות שימוש, ומאז השימוש ביישום הוא ללא תשלום.

בשנת 2018, וואטסאפ החברה פרסמה תוכנית לשילוב פרסומות באפליקציה, וזאת על אף שמייסדיה הצהירו בעבר שהיא תהיה נקייה מפרסומות. לאורך שנתיים בוצעו מספר שינויים במודל זה, עד שנזנח אף הוא. לבסוף, החברה עברה למודל של אספקת שירותים בתשלום לעסקים המשתמשים בפלטפורמה.[49]

גרסאות ושינויים

שנה שינויים
2014
  • בפברואר 2014 שחררה החברה עדכון למשתמשי האנדרואיד שבו ניתן לחסום את חותם הזמן, סטטוס ותמונת הפרופיל.
  • בנובמבר 2014 שלחה החברה עדכון OTA (אנ') (עדכון מהאוויר שלא דרך חנות היישומונים) ובו האפשרות לבדוק האם האדם בצ'אט קרא את ההודעה שנשלחה לו (בהודעה פרטית או קבוצתית) באמצעות סימן V כפול בצבע כחול. הדבר גרר ביקורת על אובדן הפרטיות, מה שגרם לחברה להוסיף לאחר מכן אפשרות לבטל את סימן ה-V הכחול בהודעות פרטיות (אך לא בקבוצות).
2015
  • באפריל 2015 הוסיפה החברה אפשרות של שיחות קוליות ביישום.
  • באוגוסט 2015 הוסיפה החברה אפשרות של גיבוי השיחות והמדיה בענן, דבר המקל על משתמשים את המשך השימוש במידע זה גם אם התקינו את היישומון על מכשיר אחר.
  • בנובמבר 2015 הוסיפה החברה אפשרות להוספת הודעות מועדפות בעזרת סימונן בכוכב ובכך להקל את מציאתן לאחר מכן.
2016
  • במרץ 2016 הוסיפה החברה אפשרות לשלוח ולקבל קובצי PDF, ומעל 100 סמלי אימוג'י חדשים, וגיבוי Google Drive.
  • באפריל 2016 הוסיפה החברה עדכון כך שכל ההודעות, התמונות, הסרטים, ההודעות הקוליות, המסמכים והשיחות של המשתמשים מאובטחים עם הצפנה מקצה-לקצה.
  • בעדכון נוסף הוסיפה החברה את האפשרות לשינוי גופן הטקסט לנטוי, מודגש, מחוק על ידי קו ושילוב ביניהם.
  • ביוני 2016 הוסיפה החברה אפשרות לתגובה להודעה מסוימת בשיחה, שמכילה בתוכה גם קישור להודעה שעליה המשתמש מגיב.
  • באוקטובר 2016 הוסיפה החברה אפשרות לצייר הודעה.
  • בנובמבר 2016 הוסיפה החברה את האפשרות לשלוח ולקבל תמונות מסוג GIF.
  • בנובמבר 2016 נכנסה האפשרות לבצע שיחת וידאו בין משתמשים.
2017
  • בינואר 2017 התווספו 72 אימוג'ים חדשים, חלקם במטרה להראות שוויון בין המינים וחלקם במטרה להוסיף עוד רגשות שאנשים רוצים להביע באימוג'ים, בנוסף התרחש שינוי באופן האימוג'ים, האימוג'ים עכשיו נראים יותר "מציאותיים". וואטסאפ הוסיפה גם אפשרות לצפייה בסרטון בסטרימינג.
  • בפברואר 2017 הסטטוס השתנה מטקסט קצר לתמונות וסרטונים, אותם ניתן לשתף עם כל אנשי הקשר או עם אנשי קשר מסוימים. לאחר 24 שעות הסטטוס נמחק (פונקציונליות שהועתקה מסנאפצ'ט).
  • במרץ 2017, בעקבות תלונות משתמשים, החזירה וואטסאפ את הסטטוס הישן בנוסף לחדש[50].
2018
  • באפריל 2018, הודיעה חברת פייסבוק שהשימוש בוואטסאפ יותר באירופה רק למי שמלאו לו כבר 16 שנים, כדי להשמע לחקיקת הפרטיות האירופאית GDPR[51].
  • ביולי 2018 הוסיפה החברה אפשרות לערוך שיחת ועידה עד ארבעה משתתפים באמצעות קול/ווידאו.
2019
  • ביולי 2019, הוסיפה החברה אפשרות ליצור לינק ליצירת שיחה חדשה, על ידי שילוב מספר הטלפון בקישור. חידוש זה חוסך זמן בפעולת שליחת הודעה לאינדיווידואל שאינו באנשי הקשר של המשתמש.
  • באוגוסט 2019 הודיעה וואטסאפ שתגביל את השימוש ביישומון לגילי 13 ומעלה[52].
2020
  • ביולי 2020, וואטסאפ הגדילה את כמות המשתתפים האפשרית בשיחות קוליות ווידאו מארבעה משתתפים לשמונה.
  • באוגוסט 2020 החברה הוסיפה את המדבקות המונפשות, ותמיכה בקודי QR לצורכי העברת אנשי קשר ועסקים.
  • בנובמבר, וואטסאפ הוסיפה יכולת שיתוף של כל אנשי הקשר מקבוצות משותפות באמצעות קישור חדש מתוך צירוף אנשי הקשר. בנוסף החליפה את אפשרות השתקת הצ׳אט לשנה, בהשתקת צ׳אט לתמיד.
  • בדצמבר, הפך חיפוש האימוגים והמדבקות לקל יותר. ונוספו רקעי צ׳אט חדשים.
2021
  • החל מחודש ינואר ניתן להגדיר בכל צ'אט אישי או קבוצתי שההודעות בו יהיו זמניות (מרגע הפעלת האפשרות ועד כיבוייה). הודעות אלו יימחקו בתום שבוע מיום השליחה.
  • באפריל התווספה אפשרות לשליחת סרטונים תוך הסרת השמע שבהם.
  • במאי, הוסיפה החברה אפשרות לשנות את מהירות ההודעות הקוליות.
  • ביולי, התווסף עדכון המאפשר לשלוח מדיה הניתנת לצפייה חד פעמית בלבד[53].

ציר זמן

שנה יום וחודש סוג אירוע פרטים
2009 4 בפברואר חברה יאן קום מייסד את וואטסאפ בקליפורניה.
2009 אוגוסט מוצר WhatsApp 2.0 שוחרר ב־App Store עבור מכשירי iPhone[54].
2009 אוקטובר מימון בריאן אקטון משכנע חמישה חברי Yahoo! לשעבר להשקיע 250,000 דולר כמימון ראשוני, והוא מעניק להם מעמד מייסד.
2009 דצמבר מוצר אפשרות חדשה לשליחת תמונות ב־WhatsApp עבור iPhone.
2010 אוגוסט מוצר התחלת תמיכה במכשירי אנדרואיד[55].
2011 21 בינואר תחרות WeChat, אפליקציית מסרים מיידיים, נוסדה[56], וצברה פופולריות בסין.
2011 אפריל מימון בסבב הגיוס הראשון של החברה, המייסדים של WhatsApp הסכימו לקחת 8 מיליון דולר מסקויה קפיטל, בנוסף למימון הראשוני (השקעת SEED) של 250,000 דולר, לאחר חודשים של משא ומתן עם השותף של סקויה ג'ים גוטס.
2011 מאי תחרות נוסדה אפליקציית SnapChat, אפליקציה מתחרה להעברת תמונות בהודעות[57].
2013 פברואר כמות משתמשים כמות המשתמשים מגיעה לכ־200 מיליון משתמשים; וכמות העובדים ל־50.
2013 יולי מימון סקויה משקיעה עוד 50 מיליון דולר בסבב השני של המימון, והעריכה את שווי WhatsApp ב־1.5 מיליארד דולר[58].
2013 16 ביולי מוצר WhatsApp מוצעת בחינם, עם דמי מנוי שנתי של דולר אחד לאחר השנה הראשונה[59][60].
2013 אוגוסט תחרות Telegram, שירות ענן מבוסס הודעות מיידיות, מושק[61].
2014 19 בפברואר חברה פייסבוק מכריזה על רכישת WhatsApp בעלות של 19 מיליארד דולר, הרכישה הגדולה ביותר שלה עד אז[62]. פייסבוק משלמת 4 מיליארד דולר במזומן, 12 מיליארד דולר במניות פייסבוק, ועוד 3 מיליארד דולר במניות חסומות שהוענקו למייסדי ה־WhatsApp[63].
2015 21 בינואר מוצר WhatsApp משיקה את WhatsApp Web, אפשרות לראות את כל השיחוחים ב-WhatsApp על ידי חיבור הטלפון באמצעות קוד QR[64].
2015 21 בינואר מוצר WhatsApp מכריזה על מדיניות שלה על הגבלה על לקוחות צד שלישי, כולל WhatsApp+[65] משתמשים לא יוכלו להשתמש בשירותי WhatsApp כלל עד להסרת יישומי צד שלישי[66].
2015 דצמבר משפטי WhatsApp נסגרה לזמן קצר בברזיל לאחר שהחברה מנעה לבצע האזנות סתר על חשבונות מסוימים של WhatsApp[67]. הוא נסגר שוב בברזיל במאי 2016 וביולי 2016[68].
2016 18 בינואר מוצר יאן קום מודיע כי WhatsApp לא תחייב יותר את משתמשיה בדולר בכל שנה[69]. אין עדיין תוכנית ברורה למונטיזציה של WhatsApp[70].
2016 מרץ משפטי דייגו דזודן, אחד ממנהלי פייסבוק, נעצר על ידי המשטרה הפדרלית הברזילאית לאחר שפייסבוק לא הצליחה למסור מידע מתוך חשבון ה־WhatsApp לבקשת שופט לחקירת סחר בסמים[71].
2016 5 באפריל מוצר, אבטחה WhatsApp ו־Open Whisper Systems מודיעים כי הם מסיימים להוסיף הצפנה מקצה-לקצה[72] לכל צורה של תקשורת ב־WhatsApp, וכי משתמשים יכולים כעת לאמת את המפתחות של אחרים[73][74][75].
2016 10 במאי מוצר WhatsApp הציגה תמיכה עבור שתי מערכות ההפעלה Windows ו־Mac[76].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא וואטסאפ בוויקישיתוף

הערות שוליים

ביאורים

  1. ^ לפי כללי התעתוק: ואטסאפ

סימוכין

  1. ^ אתר למנויים בלבד דפנה מאור, פייסבוק קונה את ווטסאפ בסכום עתק של 19 מיליארד דולר, באתר TheMarker‏, 20 בפברואר 2014
  2. ^ מ-31 בדצמבר 2016 ווטסאפ איננה פעילה בגרסאות המוקדמות של מערכות ההפעלה השונות
  3. ^ "Two Billion Users -- Connecting the World Privately"‏, WhatsApp.com, ‏12 בפברואר 2020
  4. ^ כמות המשתמשים שאפשר לייצג על ידי שימוש בבית יחיד (מספר בעל 8 ספרות בבסיס בינארי: ).
  5. ^ Woods, Ben (21 בינואר 2015). "WhatsApp finally launches on the Web". The Next Web. נבדק ב-16 במרץ 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ "WhatsApp Messenger beta for iOS 2.21.60.11: what's new?". 19 במרץ 2021. נבדק ב-5 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "About multi-device beta".
  8. ^ "How to Use WhatsApp on Multiple Devices". 16 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ בראד מקארטי, ההרשמה בוואטסאפ משאירה את המשתמשים חשופים לגנבת חשבונות, אתר The Next Web, מה-23 במאי 2011.
  10. ^ דורית שקף, עדכון גרסה משמעותי לאפליקציית המסרים WhatsApp, באתר iPhoneil, ‏8 בספטמבר 2011.(הקישור אינו פעיל, 29.3.2020)
  11. ^ טל שחף, ‏צ'ק פוינט מזהירה: כך ניתן לזייף הודעות בוואטסאפ, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2018
  12. ^ יוסף פאר, הונאה ברשת: אפליקציית וואטסאפ מזויפת, אתר כיכר השבת, מה-11 בספטמבר 2012.
  13. ^ חדשות 2, הונאת הווטסאפ הגדולה: 11,000 משתמשים נפלו בפח, אתר mako, מה-21 ביולי 2013.
  14. ^ אושרי אלקסלסי, ווטסאפ חוסמת משתמשים לצמיתות בגלל שם שבחרו לקבוצת הווטסאפ שלהם, באתר גיקטיים, ‏11 בנובמבר 2019
    עידן בן טובים, ישראלית טוענת: וואטסאפ חסמה אותי בגלל שם של קבוצה, באתר גיקטיים, ‏28 בנובמבר 2019
    אזהרה: שיטה חדשה המשביתה חשבונות WhatsApp, באתר GOV.IL
  15. ^ עידן בן טובים, חוקרים ישראליים: ההודעה הזו גורמת לוואטסאפ שלכם לקרוס, באתר גיקטיים, ‏20 בינואר 2020
    אושרי אלקסלסי, הודעת וואטסאפ גורמת לקריסה של האפליקציה ומחיקה של הודעות, באתר גיקטיים, ‏17 בדצמבר 2019
  16. ^ חן בריל-אגרי, לא הופתענו, באתר העין השביעית, 30 באוקטובר 2019
  17. ^ עומר כביר והגר רבט, טלטלה ב-NSO: פייסבוק תובעת אותה על פריצה לווטסאפ, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2019
  18. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         NSO מספקת שלל הצדקות למכירת כלי ריגול מתקדמים. חוזה שנחשף מטיל בהן ספק, באתר הארץ
  19. ^ יניב אביטל, משיקולי אבטחה: באו"ם אסרו על בכירים להשתמש בוואטסאפ, באתר גיקטיים, ‏26 בינואר 2020
  20. ^ WhatsApp Encryption Overview – Technical white paper (PDF). WhatsApp Inc. April 4, 2016. Retrieved April 5, 2016.
  21. ^ השיחות בוואטסאפ מועלות לשרתי גוגל, באתר מאקו
  22. ^ ההודעה הרשמית שפרסמה החברה, בכתבה באתר geektime
  23. ^ Adding End-To-End Encryption To WhatsApp Is Great...But Not Quite As Secure As People May Think, באתר techdirt
  24. ^ Why I Moved from Signal to WhatsApp, Ben Dechrai Blog
  25. ^ מיקרוסופט איפשרה לסוכנות לביטחון לאומי של ארצות הברית גישה להודעות מוצפנות של משתמשים בסקייפ, באתר הגארדיאן(הקישור אינו פעיל, 29.3.2020)
  26. ^ פרצת אבטחה באפליקצית וואטסאפ מאפשרת לנטר אחר הודעות מוצפנות באתר הגארדיאן
  27. ^ אין דלת אחורית באפליקצית וואטסאפ, באתר של Open Whisper Systems
  28. ^ אושרי אלקסלסי, וואטסאפ מבהירה בדיוק אילו מהודעות הפרטיות שלכם היא יכולה לקרוא, באתר גיקטיים, ‏2021-09-09
    תחקיר: ההודעות המוצפנות של וואטסאפ לא באמת פרטיות, באתר TGspot, ‏4 באוגוסט 2021
  29. ^ גלי פיאלקוב, ‏ווטסאפ משתפת את המידע שלנו עם פייסבוק; איך מונעים זאת?, באתר "אנשים ומחשבים", 28 באוגוסט 2016
  30. ^ יניב הלפרין, ‏גרמניה לפייסבוק: אסור לכם לאסוף מידע על משתמשי ווטסאפ, באתר "אנשים ומחשבים", בספטמבר 2016
  31. ^ ברקוביץ', אורי (2021-01-10). "וואטסאפ משתפת מידע עם פייסבוק ומציתה מחדש ויכוח עתיק". Globes. נבדק ב-2021-08-04.
  32. ^ ינון בן שושן, ‏וואטסאפ: אשרו לנו לעשות שימוש במידע – או שלא תוכלו להשתמש באפליקציה, באתר ישראל היום, 7 בינואר 2021
  33. ^ ההודעה הזאת שקיבלתם מוואטסאפ הבוקר? יש לכם חודש להסכים או לחפש אפליקציה אחרת, באתר גיקטיים, ‏2021-01-07
  34. ^ המספרים נחשפים: בישראל ובעולם מתנפלים על האלטרנטיבות לוואטסאפ, באתר גיקטיים, ‏2021-01-12
  35. ^ השינוי של וואטסאפ: מספרים חדשים חושפים עד כמה טלגרם וסיגנל הרוויחו, באתר גיקטיים, ‏2021-05-16
  36. ^ וואטסאפ ניסתה להטריל את טלגרם – חטפה; ואז הצטרפה סיגנל לחגיגה | גיקטיים, באתר גיקטיים | חדשות, עדכונים וכתבות על טכנולוגיה, אינטרנט וסטארטאפים., ‏2021-05-18
  37. ^ מתקפלת, בינתיים: וואטסאפ דוחה את שיתוף המידע עם פייסבוק, באתר גיקטיים, ‏2021-01-16
  38. ^ וואטסאפ תוסיף בהדרגה הגבלות למי שלא יאשר את תנאי השימוש החדשים שלה, באתר גיקטיים, ‏2021-05-09
  39. ^ הרשויות בגרמניה אוסרות על פייסבוק לאסוף פרטים על משתמשי וואטסאפ, באתר גיקטיים, ‏2021-05-12
  40. ^ חדשות חוץ, הודו לווטסאפ: בטלו את התוכנית לשינוי מדיניות הפרטיות, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2021-01-20
  41. ^ 41.0 41.1 עדיין לא אישרתם את השינוי בתנאי השימוש של וואטסאפ? הרווחתם, באתר גיקטיים, ‏2021-05-30
  42. ^ אז מה זו הצפנה הומומורפית, שתאפשר לפייסבוק להבין על מה אנחנו מדברים, בלי לשבור את ההצפנה, באתר גיקטיים, ‏2021-08-13
  43. ^ צבי קצבורג, פייסבוק מפתחת מערכת לניתוח נתונים מוצפנים ללא פענוח של התוכן בפועל - בשביל מודעות, באתר TGspot, ‏2021-08-04
  44. ^ פייסבוק תבין על מה אתם מדברים, בלי לפענח את ההודעות המוצפנות שלכם, באתר גיקטיים, ‏2021-08-09
  45. ^ נבו טרבלסי, ‏אירלנד קונסת את וואטסאפ ב-266 מיליון דולר על פגיעה בפרטיות המשתמשים, באתר גלובס
  46. ^ 46.0 46.1 46.2 רפאל קאהאן, ווטסאפ מגבילה העברת הודעות שרשרת כדי למנוע הפצה של פייק ניוז, באתר כלכליסט, 7 באפריל 2020
  47. ^ Data Protection Commission announces decision in WhatsApp inquiry רפאל קאהאן, חדש בווטסאפ: בוט בדיקת עובדות על מגיפת הקורונה, באתר כלכליסט, 5 במאי 2020 וואטסאפ חוטפת קנס חסר תקדים של 225 מיליון אירו, באתר גיקטיים, ‏2021-09-02
  48. ^ אהוד קינן, וואטסאפ לאייפון יעלה דולר בשנה, באתר ynet, 17 ביולי 2013
  49. ^ מודל הצגת הפרסומות עידן בן טובים, ווטסאפ מודה רשמית: בקרוב נתחיל להציג פרסומות, באתר גיקטיים, ‏2018-11-01 ינון בן שושן, ‏פרסומות בוואטסאפ - כבר בשנה הקרובה, באתר ישראל היום אוריאל בארי, ‏תתכוננו: הפרסומות מגיעות לוואטסאפ- כך הם ייראו, באתר "סרוגים", 21 במאי 2019 זניחת המודל ומעבר למודל שירותים בתשלום לעסקים אוהד צדוק, פרסומות בוואטסאפ? פייסבוק מחשבת מסלול מחדש, באתר gadgety, ‏19 בינואר 2020יובל מן, אפשר להירגע: "לא יהיו פרסומות בוואטסאפ", באתר ynet
  50. ^ באתר tgspot
  51. ^ ריאיון עם פרופ' שיזף רפאלי בכאן תרבות
  52. ^ אילן גטניו, "ווטסאפ תגביל את גיל המשתמשים" ישראל היום 18.08.2019, עמוד 21
  53. ^ אילן גלר, התמונות הנמחקות ב-WhatsApp זמינות עכשיו לכולם, באתר TGspot, ‏2021-08-04
  54. ^ "WhatsApp 2.0 is submitted - WhatsApp Blog". נבדק ב-5 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ "Three-quarters of WhatsApp users are on Android, 22% on iOS (study)". נבדק ב-5 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ "5 years of WeChat". נבדק ב-5 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "Snapchat". נבדק ב-5 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ "PrivCo". נבדק ב-30 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ "The Granddaddy Of Messaging Apps, WhatsApp, Finally Goes For A Subscription Model on iOS". נבדק ב-8 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ "WhatsApp, the Internet Messenger, to Become Free". נבדק ב-28 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ "Russia's Zuckerberg launches Telegram, a new instant messenger service". נבדק ב-5 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  62. ^ "WhatsApp Was Valued At ~$1.5B In Final Round Before Sale". Techcrunch. נבדק ב-22 בפברואר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ "Facebook to Buy WhatsApp for $19 Billion". נבדק ב-28 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "WhatsApp Web". 21 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ "(Updated) WhatsApp begins crackdown on unlicensed 3rd party clients". נבדק ב-6 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "WhatsApp Says It's Not "Permanently" Banning Users From Its Service, Just Blocking Third-Party Clients". נבדק ב-6 ביוני 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ "Brazil Restores WhatsApp Service After Brief Blockade Over Wiretap Request". 17 בדצמבר 2015. נבדק ב-28 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ "WhatsApp Is Briefly Shut Down in Brazil for a Third Time". 19 ביולי 2016. נבדק ב-28 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ "Whatsapp to Drop Subscription Fee". Wall Street Journal. Dow Jones & Company, Inc. 18 בינואר 2016. נבדק ב-18 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ "No Subscription Charges For WhatsApp: Does Facebook Have A Monetization Strategy In Place?". נבדק ב-30 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ "Brazil Arrests Facebook Executive in WhatsApp Data Access Case". 1 במרץ 2016. נבדק ב-28 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ ""What is new Feature of Whatsapp?"". נבדק ב-2 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ Metz, Cade (5 באפריל 2016). "Forget Apple vs. the FBI: WhatsApp Just Switched on Encryption for a Billion People". Wired. Condé Nast. נבדק ב-5 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Lomas, Natasha (5 באפריל 2016). "WhatsApp completes end-to-end encryption rollout". TechCrunch. AOL Inc. נבדק ב-5 באפריל 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ "WhatsApp Introduces End-to-End Encryption". 5 באפריל 2016. נבדק ב-28 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ "Introducing WhatsApp's desktop app", WhatsApp Blog, 10 במאי 2016, נבדק ב-11 במאי 2016 {{citation}}: (עזרה)


תוכנות מסרים מיידיים
פעילות ICQ • Pidgin • Trillian • Viber • וואטסאפ • Google Chat • מירנדה IM • סקייפ • הודעות (iOS) • טלגרם • Facebook Messenger • WeChat • fring • סנאפצ'ט • Tango • LINE‏ • Kik Messenger • סיגנל
אחרות Google Hangouts • אודיגו • Windows Live Messenger • גוגל טוק • Google Allo
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32747213וואטסאפ

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=וואטסאפ&oldid=2518238"