אהוד קינן

אהוד קינן

לידה	6 ביולי 1947 (גיל: 77)
ענף מדעי	כימיה אורגנית
מקום מגורים	ישראל, ארצות הברית
תרומות עיקריות
נוגדנים קטליטיים, מכונות חישוב מולקולריות, סינתיזה אורגנית

אהוד קינן (נולד ב-6 ביולי 1947) הוא כימאי ישראלי, פרופסור לכימיה בפקולטה לכימיה בטכניון, מופקד הקתדרה לביוטכנולוגיה ע"ש בנו גיטר ואילנה בן עמי, נשיא החברה הישראלית לכימיה, עורך ראשי של כתב העת הישראלי לכימיה (Israel Journal of Chemistry), יו"ר ועדת מקצוע הכימיה במשרד החינוך, חבר הוועדה הבין-סנאטית של האוניברסיטאות, חבר ההנהלה של האיגוד האירופי למדעי הכימיה (EuCheMS).

קורות חייו

קינן נולד ברמת השרון, למד בתיכון חדש בתל אביב ועם סיום לימודיו ב-1965 התגייס לנח"ל, במסגרת גרעין של הנוער העובד והלומד, שיועד להשלמת קיבוץ נווה איתן. את השירות הצבאי סיים בשנת 1969 בדרגת סרן לאחר 4 שנות שירות, שבמהלכן השתתף במלחמת ששת הימים. בשנת 1968 החל ללמוד בטכניון לקראת תואר ראשון בכימיה. במהלך הלימודים עבר לאוניברסיטת תל אביב ושם סיים את התואר בהצטיינות ב-1971. שנה לאחר מכן סיים תואר שני בכימיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתו של פרופסור ליאון זלקוב בנושא בידוד ואפיון חומרי טבע ממקורות צמחיים. בשנת 1972 החל את השתלמותו לתואר דוקטור בהנחייתו של פרופסור יהודה מזור במכון ויצמן למדע בנושא סינתזה של חומרי טבע ממשפחת הפרוסטגלנדינים. ההשתלמות נקטעה על ידי מלחמת יום הכיפורים בו שירת בחזית המצרית ולאחר שחזר מהשירות חזר לחקור אצל פרופסור מזור, והפעם בנושא של תגובות כימיות ללא ממס. במסגרת עבודתו פיתח את הטכנולוגיה הידועה בעולם בשם "אוזונציה יבשה", באמצעותה ניתן לחמצן פחמימנים רוויים באופן סלקטיבי לכהלים שלישוניים. לאחר שסיים את הדוקטורט, בקיץ 1977, הצטרף לקבוצת המחקר של פרופסור בארי טרוסט באוניברסיטת ויסקונסין במדיסון. שם השתתף בהנחת היסודות לכימיה הסינתטית בקטליזה של פלדיום. בנוסף לכך, החל לחקור באופן עצמאי את השימושים הסינתטיים של אנזימים חדשים מבקטריות תרמופיליות.

בשנת 1981 חזר קינן עם משפחתו לישראל והצטרף כחוקר למחלקה לכימיה אורגנית. קבוצת המחקר שלו עסקה בפיתוח שיטות סינתטיות חדשות, תוך שימוש בקטליזה של מתכות מעבר וכן על ידי אנזימים, שבודדו מבקטריות תרמופיליות. מחקרים אלו הובילו לסינתזה טוטלית של חמרים בעלי חשיבות ביולוגית, כגון תרופות, וחשיבות פיזיקלית, כגון גבישים נוזליים דיסקוטיים. במקביל לעבודתו המדעית, חזר קינן לשירות צבאי במילואים, התנדב לשרת כסגן מפקד פלוגת סיור של חטיבת שריון, היה מעורב במלחמת שלום הגליל ובפעולות קרביות נוספות.

בשנת 1987 עבר קינן עם קבוצת המחקר שלו לטכניון והמשיך במחקריו בתחומים של כימיה אורגנומתכתית וביוקטליזה. כדי לקדם את תוכניות המחקר שלו בתחום הנוגדנים הקטליטיים, יצא בשנת 1991, יחד עם 5 דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים מהטכניון, למכון המחקר ע"ש סקריפס (The Scripps Research Institute) בקליפורניה, ארצות הברית. במהלך שהות של שלוש שנים בסן דייגו, הקים קינן מעבדת מחקר עצמאית, שעסקה בעיקר בנוגדנים קטליטיים. בשנת 1994 חזר לישראל והמשיך בניהול שתי קבוצות מחקר בטכניון ובסקריפס, שם הוא משמש כפרופסור נלווה במחלקה לביולוגיה מולקולרית.

לאחר חזרתו לישראל התמקד בעיקר בנושאי הביוקטליזה ובפיתוח תרופות. בנוסף למאמרים, פרסמה קבוצת המחקר שלו מספר רב של פטנטים, חלקם בא לידי ביטוי בהקמה של שתי חברות הזנק: חברת וורדנט, שעסקה בפיתוח נוגדנים קטליטיים למטרות של השבחת זני צמחים חקלאיים, ונאלצה לסיים את פעילותה לאחר מספר שנות פעילות. חברת אקרו, המתמחה בפיתוח מכשירים לגילוי וזיהוי של חומרי נפץ, במסגרת המלחמה בטרור, היא חברה ציבורית, שמוצריה נמכרים כיום בכל העולם. קינן מכהן בה כדירקטור. ב-1997, על פי בקשתו של נשיא הטכניון, פרופסור זאב תדמור, הקים קינן את המכון לביוקטליזה בטכניון (Institute of Catalysis Science and Technology, ICST) וכיהן כמנהלו הראשון. המכון, שבו השתתפו 32 חברי סגל מחמש פקולטות, גייס בשנות קיומו תרומות מעל 7 מיליון דולר, מענקי מחקר גדולים ופרסם מאות מאמרי מחקר ופטנטים.

בשנים 1995-1998, כאשר כיהן כסגן דיקן, ובעיקר בשנים 2003-2005, כאשר כיהן כדיקן הפקולטה לכימיה בטכניון, עסק בקידום תחומי המחקר והוראת הכימיה בטכניון, גיוס חברי סגל צעירים לטכניון, בניית מעבדות והקמת מסלולי לימוד חדשים לתארים חדשים בשיתוף פעולה עם הפקולטות לביולוגיה ולהנדסת חומרים. מעבר לכל אלו, יזם קינן ועודד פעילויות ארציות ובינלאומיות לקידומה של הכימיה, במיוחד בקרב הדור הצעיר. הקים את פרויקט ארכימדס, אשר מאתר תלמידי תיכון מחוננים מכל הארץ, במיוחד משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות, ומעניק להם לימודים אקדמיים במשך כל 3 השנים של בית הספר התיכון. תלמידים אלו מגיעים לדרגה של כמחצית התואר הראשון בכימיה עם סיום בית הספר התיכון, וחלקם אף משתתף במחקר פעיל בתקופת לימודיהם. בתקופת כהונתו כדיקן הכימיה ובמיוחד לאחר מכן בתקופת כהונתו כנשיא החברה הישראלית לכימיה, קידם את הכימיאדה, האולימפיאדה הארצית לכימיה, לפרויקט המקיף כ-5,000 תלמידי תיכון מכל הארץ, ומנוהל על ידי הפקולטה לכימיה בטכניון. מאז שנת 2005 מתחרות נבחרות ישראליות באופן קבוע באולימפיאדות הבינלאומיות לכימיה, וכל שנה הן חוזרות מהתחרויות הבינלאומיות עטורות פרסים ומדליות.

בשנת 2005 הקים עמותה בינלאומית שלא למטרות רווח, הרשומה בבוסטון, ארצות הברית, בשם: International Forum of Bio-Inspired Engineering, IFBIE. בנוסף לקינן, נשיא העמותה, מכהנים במועצת המנהלים של העמותה פרופסור ג'ורג' וויטסיידס מאוניברסיטת הרווארד ופרופסור סמואל סטופ מאוניברסיטת נורתווסטרן. מטרתה העיקרית של העמותה לקיים כנסים מדעיים בינלאומיים בנושאי התפר שבין מדעי החיים וביולוגיה לבין מקצועות ההנדסה והמדעים המדויקים.

קינן מכהן כיו"ר ועדת המקצוע כימיה במשרד החינוך. הוא מפרסם בעיתונות מאמרי דעה, העוסקים בחינוך למדעים, בהם הוא מבקר בחריפות את ארגון לימודי המדעים על ידי משרד החינוך ומתריע מפני התדרדרות לימודי הכימיה בישראל. כמו כן מביע קינן עמדה נחרצת בעד העצמאות של האקדמיה בישראל ונגד התערבות בשיקוליה.

קינן עמד בראש ועדת מומחים לבחינת נושא האמוניה במפרץ חיפה. הדו"ח שהגישה הוועדה לעיריית חיפה בינואר 2017, קבע כי מכל האמוניה של חיפה כימיקלים אינו נכס אסטרטגי של ישראל, אלא איום אסטרטגי עליה.

קינן מתגורר בתמרת ונשוי לחנה.

פרסים ואותות הוקרה

• הקתדרה ע"ש ג'וזף ומדליין נאש (1985)
• פרס ניו-אינגלנד למצוינות אקדמית (1990)
• פרס שאנון של מכוני הבריאות האמריקאיים (1992)
• הקתדרה לביוטכנולוגיה ע"ש בנו גיטר ואילנה בן עמי (1997)
• פרס המכון לחקר ביטחוני עתידי (2004)
• פרס הנרי טאוב להצטיינות אקדמית (2006)

קישורים חיצוניים

• אתר אישי
• כתב העת הישראלי לכימיה (Israel Journal of Chemistry)
• הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון (The Schulich Faculty of Chemistry, Technion)
• מכון המחקר ע"ש סקריפס (The Scripps Research Institute)

מאמרי דעה של אהוד קינן בעתונות הישראלית:

• בלגן במובן הטוב של המלה (הארץ 15.8.2008)
• ישראל יכולה להיות טובה כמו קליפורניה (TheMarker 4.2.2009)
• השקעה במדע אינה פילנתרופיה, באתר ynet, 21.2.2009
• פילים מסוכנים בחנות החרסינה האקדמית, באתר ynet, 5.7.2009
• אוניברסיטה או כיתה של ליאורה?, באתר ynet, 24.7.2009
• "נכשל" לאוניברסיטת תל אביב, באתר ynet, 29.11.2009
• לשמחת אחמדינג'אד, האקדמיה קורסת, באתר ynet, 6.1.2010
• שהנובל לא יבלבל אתכם, באתר ynet, 7.10.2009
• האם משרד החינוך מסכן את המדע בישראל?, באתר ynet, 21.09.2010
• מי יציל את הוראת המדעים ממשרד החינוך?, באתר ynet, 4.10.2010
• בורסת הציונים של משרד החינוך, באתר ynet, 14.1.2011
• למה לא יוצאים לרחוב על רמת לימודי הכימיה?, באתר ynet, 30.12.2011

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26405497אהוד קינן