התערוכה העולמית של פריז (1889)

התערוכה העולמית (בצרפתית: l'Exposition universelle de Paris) שהתקיימה בפריז בין ה-6 במאי ל-6 בנובמבר 1889 הייתה התערוכה העולמית הגדולה והחשובה ביותר שהתקיימה עד אז והגדולה ביותר שהתקיימה באירופה במאה ה-19, לכבודה הוקם מגדל אייפל. בתערוכה, שהתקיימה לכבוד חגיגות 100 שנה למהפכה הצרפתית ביקרו למעלה מ-6.3 מיליון מבקרים, כמחציתם צרפתים. התערוכה הציגה לראשונה לפני קהל רחב אמנות פלסטית ומוזיקה מדרום אמריקה והמזרח הרחוק וחשפה מגמות מודרניות באמנות כגון הסימבוליזם והפוסט-אימפרסיוניזם, אך ילידים אפריקאים הוצגו בה לקהל כשהם כלואים בגן חיות אנושי.

התערוכה

שטח התערוכה היה כקילומטר מרובע שהשתרע על פני שאן דה מארס (אזור ששימש גם את התערוכה העולמית של פריז ב-1867 ואת התערוכה העולמית של פריז ב-1900), הטרוקדרו, גדות הסן וארמון האינווליד.

כשער התערוכה שימש מגדל אייפל, שהקמתו טרם הסתיימה עם פתיחתה והמבקרים הורשו לעלות רק עד קומתו השנייה.

בנוסף הוקם מבנה "גלריית המכונות" (Galerie des machines), ששימש להצגת המצאות וחידושים בתחום הטכנולוגיה. מבנה זה, באורך 111 מטרים, היה המבנה המקורה הארוך ביותר בעולם בשעתו. הקירוי נעשה על ידי סדרת גשרים מקבילים עשויי פלדה וברזל. המבנה פורק ב-1910, לאחר ששימש גם את תערוכת 1900.

למנגינת התערוכה נבחרה גלי הדנובה, שזכתה במקום הראשון מבין 116 מנגינות.

אטרקציות מרכזיות

"הכפר הכושי" (village nègre) היה אחת האטרקציות המרכזיות של התערוכה. היה זה למעשה גן חיות לבני אדם, בו הוצגו כ-400 ילידים אפריקאים שהציגו את חייהם האותנטיים לעיני הקהל.^[1]

כמו כן משכו את עניין הציבור תומאס אלווה אדיסון שהציג את תאורת החשמל ואת הפונוגרף, מופע המערב הפרוע של באפלו ביל עם הצלפית אנני אוקלי והאופרה Esclarmonde מאת ז'יל מאסנה, שהועלתה 50 פעם במסגרת התערוכה על ידי האופרה-קומיק, הופעת הבכורה של האופרה הייתה ב-14 ביולי (יום הבסטיליה), שהיה האירוע המרכזי והגדול ביותר בימי התערוכה.

הביקור בתערוכה השפיע על אמנים רבים שביקרו בה. המלחינים קלוד דביסי ואריק סאטי נחשפו בה לראשונה למוזיקת גאמלן מיאווה, פול גוגן הציג את ציוריו בשטח התערוכה ב-Café Volpini, במה שהיה לתערוכה הראשונה של הסימבוליזם בעיר^[2] ואדוורד מונק נחשף בתערוכה, לפי מספר סברות, למומיה פרואנית שהיוותה השראה לציורו הנודע הצעקה.