סברתה

האתר הארכאולוגי בסברתה

**אתר מורשת עולמית**
	התיאטרון הרומי בסברתה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1982, לפי קריטריונים 3
מדינה	לוב
	(למפת לוב רגילה) טריפולי בנגאזי מיסראתה אל-ביידא רדאמס סבהא תונ. אלג'. ניז'ר צ'אד סו. מ. הים התיכון סברתה

סברתה (יוונית Σαβράτα; ערבית صبراتة) הייתה העיר המערבית מבין "שלוש הערים" (Τρίπολις - "טריפוליס") ששכנו לחופו של הים התיכון, כיום במחוז א-זאווייה בצפון-מערב לוב. שתי הערים האחרות היו אואה (כיום טריפולי) ולפטיס מגנה. שרידי העיר שוכנים במרחק של כ-65 ק"מ מערבית לטריפולי, ובשנת 1982 הם הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו. העיר המודרנית סברתה שוכנת כ-1.5 ק"מ דרומית לאתר הארכאולוגי ומתגוררים בה כ-20,000 תושבים.

היסטוריה

ייתכן שהעיר נוסדה במאה ה-7 לפנה"ס בידי פיניקים מצור ונראה שעד מהרה הייתה לחלק משטח ההשפעה של קרתגו. כמרכז סחר פיניקי בחוף הטריפוליטני, ריכזה סברתה את מוצריה של אפריקה, דרך מפרץ גָאבֶּס שבתוניסיה. העיר הייתה חלק מהממלכה הנומידית הקיקיונית של מסיניסה, עד אשר נכבשה בשנת 46 לפנה"ס על ידי הרומאים וסופחה למחוז אפריקה באימפריה.

סברתה הגיעה לשיא תפארתה במאה ה-2 ובמאה ה-3 לספירה. בתקופה זו נבנו מבנים מונומנטליים ברחבי העיר, והידוע בהם הוא התיאטרון. שקיעתה של העיר החלה במאה ה-4, כשהצטמצם היקף הסחר עם אפריקה ובין תושביה ניגלו יריבויות על רקע דתי. הונדלים פלשו אל העיר בשנת 455 והרסו את חומותיה. אף הכיבוש הביזנטי לא הביא לשינוי מצבה, והיא ננטשה באופן סופי לאחר פלישות הערביות במאה ה-7 ובמאה ה-11.

האתר הארכאולוגי

האתר מחולק לשני מתחמים - מזרחי ומערבי, וביניהם שטח פתוח ברוחב של כ-150 מטר. אורכו של כל אחד משני המתחמים הוא כ-300 מטר מחוף הים דרומה.

המבנה החשוב והשמור ביותר באתר הוא התיאטרון הרומאי הניצב במתחם המזרחי, כ-200 מטר מחוף הים. המבנה הוקם ככל הנראה במחצית השנייה של המאה ה-2, וחלקו המרשים ביותר הוא הסקנה בת שלוש הקומות הנתמכת בעמודי שיש. 11 הטריבונות יכלו לאכלס עד 5,000 צופים. בסברתה שוכנים גם מקדשים לאלילים מהמיתולוגיה המצרית, כדוגמת מקדש איזיס הנמצא במתחם המזרחי, סמוך לתיאטרון.

במתחם המערבי שוכן הפורום ובו מספר מבנים ומקדשים שביניהם מקדש יופיטר, מקדש אנטוניוס, מקדש הרקולס והבזיליקה הנוצרית מימי יוסטיניאנוס הראשון ובה רצפת פסיפס. פסיפסים השתמרו גם בבתי המרחץ: במרחצאות הסמוכות לם נצבעו הפסיפסים בצבעי הים, בעוד שאלה הסמוכות לתיאטרון נצבעו בשחור ובלבן.

מאוזולאום בס מהמאה ה-2 לפנה"ס שוכן במתחם המערבי, והוא בנוי בסגנון פוני-הלניסטי. המבנה שוחזר ברובו בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי ארכאולוגים מקומיים.

במרחק של פחות מקילומטר מהאתר שוכן האמפיתיאטרון הרומי שהוקם במאה ה-2 ואשר יכול היה להכיל עד 10,000 צופים. באתר שני מוזיאונים - האחד לממצאים פוניים והאחר לרומיים.