התחום (אירלנד)
״התחום״ (באנגלית: The Pale, באירית: An Pháil) הוא כינוי לאזור היסטורי באירלנד אשר הקיף את העיר דבלין והיה נתון לשליטתם הישירה של המלך והממשלה האנגלית. לקראת סוף המאה ה-15, כלל התחום את קו החוף שבין דלקי בדרום ועד לדאנדוק בצפון. בפנים האי, התחום הגיע לערים נאס וליקסליף שבמחוז קילדייר ולערים טרים וקלס שבמחוז מית'. המתיישבים האנגליים הביאו עמם לתחום את השפות האנגלית והצרפתית (שפת האצולה האנגלו-נורמנית) ועד היום ניתן למצוא באזורים אלו שמות כפרים ועיירות השאולים מהן. כמו כן, הייתה האנגלית לשפה הרשמית בתחום. התחום כלל את שפלת החוף של לנסטר והעיר דבלין ולא כלל בתוכו הרים או יערות על מנת להקל בהגנה ובשמירה עליו.
התחום היה בסיס השלטון האנגלי באירלנד. הכיבוש הנורמני של אירלנד, שהחל בשנת 1169, הפך לכאורה את מלכי בית פלנטג'נט האנגליים לשליטי האי. החל מסוף המאה ה-13 החל השלטון הנורמני להתערער, והשליטים והמתיישבים הנורמנים החלו להיטמע באוכלוסייה ובתרבות האירית המקומית. הלורדים הנורמנים יצרו בריתות עם הממלכות האיריות העצמאיות ועם הזמן הפכו כמוהן - שליטים עצמאיים בטריטוריות בהם ישבו, עם קשר מועט או ללא קשר בכלל לכתר האנגלי. בעקבות הצטמצמות השטחים שנותרו בשליטתו הישירה של המלך האנגלי, גבולותיו במחוזות מית', לאות', דבלין וקילדייר גודרו או נחפרו לתעלות, ועל כן שם האזור - the Pale או ״התחום״ בעברית, מילה בעלת שורש לטיני, palus שמשמעה יתד או מוט, סינקדוכה לגדר. חלקים מגדר זו עוד קיימים במרכז מחוז קילדייר. בשנת 1366, בעקבות היחלשות הקשר בין השלטון האנגלי למתיישבים הנורמנים באירלנד, הוחלט על יצירת חוקה. החוקה ציוותה על הפסקת נישואי התערובת בין המתיישבים לבין האירים המקומיים, וכן על הפסקת השימוש בשפה האירית והתרבות ומנהגי הלבוש האיריים, כולם נפוצים מאוד בקרב המתיישבים. חוקה זו לא הצליחה לצאת אל הפועל, אפילו בתוך התחום, ויחד עם חקיקת חוקי רכוש חדשים על ידי המתיישבים שהרחיקו אותם מהפיאודליזם, אירלנד החלה מתרחקת מהנורמות התרבותיות והשלטוניות של אנגליה.
כוחו הצבאי של הכתר האנגלי נחלש בעקבות מלחמת מאה השנים ומלחמות השושנים ועל כן נחלש גם כוחו הפוליטי. הפרלמנט האירי הוקם בתחום, וישב תחילה בעיר דרוהדה שבמחוז לאות'. מלכי בית טיודור האנגליים החלו לגלות עניין רב יותר במתרחש באירלנד, והחליטו להעביר את הפרלמנט לבירה דבלין בשנת 1485. בתקופת בית טיודור כבר היו התרבות והשפה האירית שולטות ברחבי האי, גם בגבולות התחום עצמו, כפי שניתן להיווכח מכתביו של פקיד אנגלי משנת 1515 - ״רוב פשוטי העם המתגוררים במחוזות הכפופים לחוקי המלך (אנגליה), הם ממוצא אירי, בעלי תרבות אירית ודוברים את השפה האירית״. במעמדים הסוציאליים הגבוהים התרחשו נישואי תערובת נרחבים בין האריסטוקרטיה האירית לבין הלורדים האנגליים.
בסוף המאה ה-15 היה התחום שטח השלטון האחרון של אנגליה באירלנד. רוב השליטים הנורמנים והאיריים באי הכירו רק בסמליותו של שלטון העל האנגלי או לא בכלל, כנאמר בשירו של המשורר האנגלי ג׳ון דייוויס - ״מי שגר מערבית לבארו, גר מערבית לחוק״. בעקבות מציאות זו והרצון של בית טיודור להחיל את השלטון האנגלי באירלנד, הם החלו בכיבושו המהיר של האי ובנישולם של האצילים האירים מאדמתם, תהליך שהסתיים בתקופתו של אוליבר קרומוול. במהלך כיבוש זה, היוו דבלין והתחום את הבסיס העיקרי של הנוכחות האנגלית באירלנד.
הרעיון שעמד מאחורי התחום היה בלתי נפרד מהיותו בעל ממשל ותרבות אנגלית נפרדת מזו האירית. מאמצע המאה ה-17, ובמיוחד לאחר הרפורמציה באנגליה ויישוב אלסטר, ״האנגלים הוותיקים״ כבר היו טמועים לחלוטין באוכלוסייה המקומית, במיוחד בשל רצונם להמשיך ולהשתייך לנצרות הקתולית. חלקם אף הפכו למשוררים מפורסים של השפה האירית. בעקבות כיבוש האי על ידי האנגלים, הפך התחום לחלק מהכתר האירי, שהיה כפוף כעת לחלוטין לממלכת בריטניה הגדולה.
מהכינוי ״התחום״ הושאל הביטוי האנגלי ״Beyond the Pale״ שמשמעותו ״מחוץ לתחום״ או ״אסור״. הכינוי הוחל גם על התיישבויות אחרות של הכתר האנגלי, דוגמת ״תחום קאלה״ שבצרפת. כמו כן, הכינוי הוחל על ״תחום המושב״ (Черта оседлости), השטחים שיוחדו ליישוב של העם היהודי במערב רוסיה הצארית. הביטוי הפך לסלנג באירית בת זמננו, כשמשמעותו התייחסות למחוז דבלין ולמחוזות השכנים לו, לרוב באופן ביקורתי - לדוגמה, אם ירצה אדם לבקר את האופן בו משרד ממשלתי מסוים מתייחס בהעדפה לדבלין - הוא יכנה אותה ״התחום״.
קישורים חיצוניים
