השפעה אקולוגית של חתול הבית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מוטה וכתוב בצורה לא אנציקלופדית.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הערך מוטה וכתוב בצורה לא אנציקלופדית. |
.jpg)
מאז ביות חתול הבר לפני למעלה מ-4,000 שנה, השתמרו תכונותיו כטורף ללא שינויים רבים בהשוואה למין מוצאו. חוקרים ואקולוגים טוענים כי לחתולי הבית ולחתולי הרחוב השפעה רבה על אוכלוסיית חיות הבר והם אחראים לסיכונם של מינים רבים מקבוצות טקסונומיות שונות.
שומרי טבע בעולם מודאגים משכיחותם הגבוהה של חתולי הבית. במדינות מערביות רבות מכירים בכך שיש לטפל בבעיית ריבוי החתולים על מנת לצמצם את ההשפעה האפשרית שלה על חיות הבר. אולם, קיים ויכוח לגבי דרך הטיפול בבעיה[2].
שונות חתול הבית כטורף
חתולי הבית נחלקים לשלוש קבוצות על פי מידת התלות שלהם בבני האדם: חתולי מחמד, חתולים משוטטים וחתולים שהתפראו. בניגוד לחתולי מחמד וחתולים משוטטים המסתמכים על משאבים המסופקים על ידי בני האדם, חתולים שהתפראו מתרבים בטבע ושורדים בעזרת ציד. תכונותיהם של החתולים מותאמות לציד של יונקים קטנים וציפורים - חושיהם חדים והם מצוידים בטפרים ובשיניים המותאמות לתפיסתו של הטרף, הריגתו ואכילתו. ההבדלים הגופניים וההתנהגותיים בין חתול הבית לבין מין מוצאו מעטים, ובפרט בהתנהגות הציד. אפשר להסביר את זה בכך שגם חתולי מחמד שימשו בתור ציידי מכרסמים במגורי אדם, ובצורך הגבוה של החתוליים בחלבון בתור אוכלי בשר.
חתול הבית הוא טורף מובהק אך שונה מטורפים טבעיים בארבע דרכים:
- חתולי בית מוגנים על ידי בני האדם מפני אלמנטים שבדרך כלל מווסתים את גודל אוכלוסיות טורפי הבר, כמו מחלות וטריפה.
- צפיפות אוכלוסיית הנטרפים לא משפיעה על הצפיפות של חתולי הבית, כי לרוב יש להם (בנוסף) מקור מזון קבוע[3].
- בשונה מטורפים טבעיים, שצפיפותם מוגבלת על ידי התנהגות טריטוריאלית, היא כמעט ואינה מגבילה את צפיפות אוכלוסיית החתולים. מחקר שנעשה בירושלים הראה צפיפות של לפחות 2,300 חתולי רחוב בוגרים לקמ"ר בשכונת מגורים[4].
- חתולי בית פועלים בכל שעות היממה, בניגוד לחתול הבר ולטורפים נוספים שפועלים בעיקר בלילה. זה מאפשר לחתולי הבית לפרוש את חיפוש המזון על פני זמן רב יותר ובכך גדל מגוון מיני הטרף הזמינים להם בהשוואה לטורפים אחרים[5].
טבלת השוואה בין חתול הבר לחתול הבית:
| חתול הבר | חתול הבית | |
|---|---|---|
| דחף ציד | גבוה | גבוה |
| פוטנציאל רבייה | פעם בשנה, 3 גורים | פעמיים בשנה, 4 גורים |
| טריטוריה | יש | אין |
| צפיפות | רוב השנה יחידאי, אינו חברותי | חיים בקבוצות בצפיפות גבוהה |
| זמני פעילות | לילה | יום ולילה |
תזונת חתול הבית
תזונתו של חתול הבית נחקרה במקומות שונים ובשיטות שונות, לרוב, יונקים ואחריהם הציפורים מהווים את עיקר הטרף. כשבדקו את קיבתם של חתולים משטחים חקלאיים וטבעיים בישראל מצאו, כי תזונתם נחלקת בצורה שווה בין שיירי מזון של האדם וחיות בר[6]. יונקים היוו 75% מנפח הקיבה, דו-חיים 10%, עופות 9% וזוחלים 6%. בסך הכל נמצאו שבעה מינים שונים של יונקים, חמישה מיני זוחלים, מין אחד של דו-חיים וזוהו שני מינים של עופות.
במסגרת אותו המחקר נערך סקר, בו השתתפו בעליהם של חתולי-מחמד ואנשי רשויות שונות, נמצא שחתולים צדים מינים שונים ומגוונים מכל מחלקות החולייתנים. במחלקת העופות תועדו 26 מינים שונים משמונה סדרות. במחלקות הזוחלים תועדו 17 מינים. במחלקת היונקים תועדו 10 מינים משלוש סדרות. המינים הנפוצים ביותר מבין פרטי הציד בכל אחת מהמחלקות הם מינים מלווי אדם (קומנסליים), כמו עכבר הבית, דרור הבית ושממית הבתים.
בנוסף, נמצאו מינים פחות נפוצים, כמו לטאה ירוקה ונמנמן העצים בסכנת הכחדה אזורית, הנחש מחרוזן דוגוני בסיכון אזורי וגרביל החוף בסיכון עולמי (על פי הספר האדום של החולייתנים בישראל). ההבדל בין התדירות והמגוון של יונקים, עופות וזוחלים שניצודו לבין שכיחותם היחסית בתזונה מחזק את הטענה שחתולים אוכלים רק חלק מפרטי הטרף שהם צדים. לחתולים יצר ציד חזק ומפותח, אך נראה שעיקר פעילות הציד היא לשם הציד עצמו, ושההעדפה התזונתית שלהם היא בעיקרה יונקים.
תועלת סביבתית מטריפתם של חתולים
חתולי בית משתמשים בכישורי הציד שלהם גם לעזור לאדם. בטריפה של עכבר מצוי המשמש פונדקאי למגוון רחב של מחלות וטפילים מדבקים של בני האדם, וכן גורי חולדות שאף היא מעבירה מחלות, וחוסך את הצורך בהדברה מסוכנת. בצייד של נחשים ארסיים, ובמיוחד אלו שמתקרבים למגורי בני אדם ולטריטוריה הטבעית של החתול, ומסכנים את חיי האנשים, ואף בצייד של חרקים מטרידים כתיקנאים, ובמקרה זה מונעים את הצורך להשתמש בחומרי הדברה מזיקים בתוך הבית.
השפעות אחרות על חיות הבר
מלבד הסכנה להיטרף על ידי חתול, עלולות חיות בר להיפגע מחתולים בדרכים נוספות. הכלאות של חתול הבר עם חתול הבית הן האיום העיקרי על אוכלוסיות חתולי הבר[7].
יש הטוענים שחתולי בית משפיעים על אוכלוסיית חיות הבר עקב התחרות עם טורפים טבעיים, בעיקר טורפים של מכרסמים[8]. לדוגמה, בשנת 2005 במרכז האקדמי רופין (אזור עמק חפר) נצפתה נקבה של בז מצוי מנסה לאכול תור פצוע, חתולה גרמה לבזה לעזוב את התור ותפסה אותו בעצמה.
חתולי בית עשויים להדביק בני אדם במספר מחלות: טפיל הטוקסופלזמוזיס במגע עם צואת חתול, מחלת שריטת החתול (חיידק ברטונלה הנסלה), טפילי מעיים וזיהומים פטרייתיים, ואף כלבת בשריטה או נשיכה של חתול נגוע[9], הגם שמדובר באירוע נדיר, אך אפשרי. עם זאת לרוב אחוז ההדבקות של מגדלי חתולים ביתיים במחלות חתולים הוא נמוך מאוד.[10].
תמונת המצב בישראל
בישראל רבים מגדלים חתול בביתם ושכיחה האכלת חתולי רחוב. מספרם של החתולים המשוטטים בישראל מוערך במאות אלפים, אך אין כל נתונים ממשיים של משרד החקלאות ופיתוח הכפר המעידים על כמות החתולים המשוטטים. חתולים מסוגלים לשוטט למרחקים גדולים. ישנה עדות לחתול שנתפס במלכודת ליד חי-בר יטבתה, שוחרר 13 ק"מ משם, ולאחר מספר ימים נתפס שוב ביטבתה.[דרוש מקור]
יש חוקרים הקוראים לסילוק של חתולי בית משמורות טבע, להפחתת מספר החתולים באזורי מגורים ולחקיקה להגבלת האכלת חתולי רחוב. למולם עומדים אלו המטפחים את אוכלוסיית החתולים: בעלי חתולי מחמד, אוכלוסייה גדולה של מאכילי חתולי רחוב ואגודות ועמותות הנלחמות למען חתולים[11][12]. הוויכוח ממשיך להתנהל וטרם יושם פתרון שמהווה דרך ביניים בין הצדדים.
תמונת המצב במקומות נוספים בעולם
גם אם לחתול יחיד השפעה מועטה, מספר גדול של פרטים המטופחים על ידי האדם עלול להגיע לצפיפות אוכלוסין גדולה מאוד, ובכך להביא לצמצום אוכלוסיות מיני בר ומינים נדירים. שומרי טבע בעולם מודאגים משכיחותם הגבוהה של חתולי הבית. במדינות מערביות רבות מכירים בכך שיש לצמצם את השפעתם השלילית של חתולי הבית על עולם החי. אולם, קיים ויכוח לגבי דרך הטיפול בבעיה. חובבי החתולים מציעים שהרשויות יממנו עיקור וסירוס חתולים, אבל צריך לעקר כמות ניכרת מאוכלוסייה מסוימת על מנת למנוע התרבותה, ואת שליש מחתולי הרחוב לא ניתן לעקר (משום שהם אינם נכנסים למלכודות).[13]
בנוסף, רבים מחתולי המחמד לא מסורסים וגוריהם נזרקים לרחוב בסופו של דבר. כמו כן, גם הגירה משפיעה על גודל האוכלוסייה, יחד עם הרבייה הפנימית[14]. לכן, זה חסר טעם לעקר חתולים בעיר מסוימת על מנת לצמצם את האוכלוסייה, מבלי לפעול במקביל למניעת הגירה. [דרושה הבהרה] עם זאת, חוקרים טוענים כי הרחבה של מבצעי העיקור, בשיתוף פעולה של הרשויות עם מאכילי החתולים יכול להביא לפתרון בעיה זו [12].
בחצי הכדור הדרומי חתולים מהווים בעיה משמעותית, למשל, ביבשת אוסטרליה, שם לעולם לא היו חתולים ילידיים והיו מעט מינים ילידיים דומים (טורפי יונקים בגודל בינוני).
מינים ילידיים כמו הקאקאפו הניו זילנדי והבטונג האוסטרלי הם טרף עבור חתולי הרחוב, הם נוטים להיות יותר פגיעים אקולוגית ו"תמימים" מבחינה התנהגותית[15].
לחתולי רחוב הייתה השפעה רחבה על מינים ילידיים אלו והם שיחקו תפקיד עיקרי בסיכון ובהכחדה של חיות רבות[16].
בבריטניה, מספר החתולים גדל להרבה מעבר ליכולת כושר הנשיאה הטבעית, מכיוון שגודל האוכלוסייה של החתולים הוא עצמאי מצפיפות הטרף: כלומר, חתולים הם ציידי "פנאי", עם מקורות מזון נוספים[17]. צפיפות אוכלוסיית החתולים יכולה להגיע ל-2,000 חתולים לקמ"ר[18] והמגמה היא עלייה של כחצי מיליון חתולים כל שנה[19].
קישורים חיצוניים
- רוב המידע בערך מבוסס על מאמרה של ענבל בריקנר בראון: השפעת חתולי–בית על חיות–בר ועל שמירת טבע, ענבל בריקנר בראון. 64-57 : אקולוגיה וסביבה 2 ; מאי 2010
- טלי שמיר, הרוצח הכי חמוד בעולם, באתר כלכליסט, 7 במרץ 2013
- ?Secret life of the cat: What do our feline companions get up to
הערות שוליים
- ^ "החתול בוית כבר לפני 9,500 שנה בקפריסין | הידען". הידען. 2004-04-13. נבדק ב-2016-12-12.
- ^ בריקנר בראון, ע' (2010). השפעת חתולי-בית על חיות-בר ועל שמירת טבע. אקולוגיה וסביבה 2: 57-64.
- ^ Crook KR and Soule ME. 1999. Mesopredator release and avifaunal extinctions in a fragmented system. Nature 400: 563-566.
- ^ Mirmovitch V. 1995. Spatial organization of urban feral cats (Felis catus) in Jerusalem. Wildlife Res 22: 299-310.
- ^ Fitzgerald MB and Turner DC. 2000. Hunting behaviour of the domestic cats and their impact on prey populations. In Turner DC and Bateson P (Eds). The Domestic Cat: The Biology of its Behaviour. Cambridge: Cambridge University Press.
- ^ Brickner-Braun I, Geffen E, and Yom-Tov Y. 2007. The domestic cat as a predator of Israeli wildlife. Isr J Ecol Evol 53: 129-142.
- ^ Garman A. 2000. Big Cats Online. Wild Cat Species and Distribution.
- ^ George WG. 1974. Domestic cats as predators and factors in winter shortages of raptor prey. Wilson Bull 86: 384-396.
- ^ לדוגמה, בשנת 2003 נפטרה בבית החולים סורוקה בבאר שבע אישה מיישוב בדואי בנגב כתוצאה ממחלת הכלבת שהועברה אליה בנשיכת או שריטת חתול שנכנס לביתה לוביץ' ו. וארצי ח. 2003. משרד הבריאות יחקור מות תושבת הנגב מכלבת. ynet.
- ^ ד"ר סילביו פיטליק, מחלות המועברות על ידי חיות מחמד, אתר פארמאליין
- ^ ארליכמן א. 2011. מחאה: חוקרים ואנשי טבע נגד אתי אלטמן. ynet.
- ^ 12.0 12.1 סגל ר. 2010. מאכילי חתולי הרחוב לא מוכנים להפסיק. לאנשי הרשויות כבר נמאס מזמן. הארץ.
- ^ http://www.tau.ac.il/lifesci/zoology/members/yom-tov/inbal/cats_heb.pdf
- ^ Longcore T, Rich C, and Sullivan LM. 2009. Critical assessment of claims regarding management of feral Cats by trap-neuterreturn. Conserv Biol 23: 887-894.
- ^ Chris R. Dickman (1996). "Overview of the Impacts of Feral Cats on Australian Native Fauna" (PDF). Australian Department of the Environment, Water, Heritage and the Arts. אורכב מ-המקור (PDF) ב-13 בספטמבר 2007. נבדק ב-28 באוגוסט 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ James H, Acharya AB, Taylor JA, Freak MJ (2002). "A case of bitten Bettongs". J Forensic Odontostomatol. 20 (1): 10–2. PMID 12085522.
{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link) - ^ Glen AS, Dickman CR (2005). "Complex interactions among mammalian carnivores in Australia, and their implications for wildlife management". Biol Rev Camb Philos Soc. 80 (3): 387–401. doi:10.1017/S1464793105006718. PMID 16094805.
- ^ May, R. (1988). "Control of Feline Delinquency". Nature. 332 (6163): 392–393. Bibcode:1988Natur.332..392M. doi:10.1038/332392a0.
- ^ Liberg, O. (1982). "Food Habits and Prey Impact by Feral and House-based Domestic Cats in a Rural Area in Southern Sweden". Journal of Mammalogy. 65 (3): 424–432. doi:10.2307/1381089. JSTOR 1381089.
26327424השפעה אקולוגית של חתול הבית