הר השולחן
מידע כללי | |
---|---|
גובה | 1,086 מטר |
מיקום | דרום אפריקה |
העפלה ראשונה | אנטוניו דה סלדניה, 1503 |
מסלול ההעפלה הקל | רגלית |
קואורדינטות | 33°57′26.33″S 18°24′11.19″E / 33.9573139°S 18.4031083°E |
הר השולחן (באנגלית: Table Mountain, באפריקאנס: Tafelberg) הוא הר בדרום אפריקה, סמוך לעיר קייפטאון. ההר הוא חלק מהפארק הלאומי הר השולחן ומסביבו מספר גבעות: ממזרח לו נמצאת "פסגת השטן" ומצפון לו "ראש האריה" ו"גבעת האיתות".
הר השולחן הוא אטרקציה תיירותית בקייפטאון, רבים מהמבקרים משתמשים ברכבל להגעה לפסגת ההר. שמו של ההר ניתן לו מכיוון שפסגתו שטוחה כמו שולחן. גובהו הוא 1,086 מטר מעל לפני הים ורוחב פסגתו הוא כשלושה קילומטרים.
מאפיינים
הנקודה הגבוהה ביותר בהר היא "אות מאקליר" (Maclear's Beacon) שנקראת על שם גַלעֵד אבן שבנה שם תומאס מאקליר ב-1865 למען סקר טריגומטריקלי. כ-19 מטרים מתחתיה נמצאת תחנת הרכבל.
לרוב מאפייניו העיקריים של ההר ניתן שם. הצוק שנמצא מתחת לתחנת הרכבל נקרא "משען החץ" והאזור מצדו השני של ההר נקרא "עורקים". מתחת למשען החץ יש עמק שנקרא "ערוץ האבן השטוחה", מהעמק אפשר לעלות בקלות יחסית לפסגה וכך הגיע אליה גם אנטוניו דה סלדניה בפעם הראשונה בה תועד כיבוש הפסגה.
ההר הוא צורת הנוף היחידה בעולם שנתנה את שמה לקבוצת כוכבים - "הר השולחן" (Mensa, שולחן בלטינית). את קבוצת הכוכבים ניתן לראות בחצי הכדור הדרומי בסביבות חצות באמצע יולי. את שמה נתן לה האסטרונום הצרפתי ניקולא לואי דה לאקאי בזמן ששהה באזור במאה השמונה עשרה.
גאולוגיה
כמשתמע משמו, הר השולחן הוא הר שולחן. חלקו העליון מכיל קוורץ ואבן חול, שנקראת לעיתים "אבן חול הר השולחן" (Table Mountain Sandstone ,TMS) - עמידה במיוחד בפני סחיפה ויוצרת צוקים תלולים ואפורים. מתחת לאבן החול ישנה שכבה של צפחה יסודית שנשחקת בקלות ולכן בדרך כלל אינה נראית לעין. הבסיס עשוי צפחה ובנוסף גרניט. סלעי הבסיס לא עמידים בפני סחיפה כמו אבן החול, אך חלקים מאבן הגרניט נראים לעין בצד המערבי של "ראש האריה".
צמחייה ובעלי חיים
אזור ההר הוא חלק מהאזור הפיטוגאוגרפי "פינבוס" (Fynbos), בו צמחייה מגוונת ומיוחדת. כ-1,470 מיני צמחים נמצאים על ההר, בהם מינים רבים של פרח הפרוטאה בו התפרסם האזור. שרידים של יער גשם עתיק נשארו בחלק מהעמקים אך לא בחלק המשקיף על העיר, שם יבש מדי. במשך יותר ממאה שנים פלשו לצמחיית ההר צמחים שאינם חלק מהצמחייה הטבעית באזור, העיקרי בהם הוא האורן הימי. כיום נעשים מאמצים לניקוי ההר מהצמחים הפולשים.
החיה השכיחה ביותר על ההר היא שפן הסלע. השפנים מתקבצים בעיקר בסביבת תחנת הרכבל העליונה, שם זורקים המטיילים אוכל. בנוסף לשפן הסלע, על ההר חיים גם דרבני כף, דוקרני כף, נמיות, נחשים וצבים. אריה הכף האחרון באזור נורה ב-1802. נמרים חיו על ההר עד שנות ה-20 אך כעת נכחדו מהסביבה. שני טורפים קטנים וליליים, הקרקל וחתול הבר האפריקאי, היו בעבר שכיחים על ההר. כיום, הקרקל נראה לעיתים נדירות על ידי המטיילים ומצב שימורו של חתול הבר לא ידוע.
כמו כן, צאצאי פליטים מהמין טאר ההימלאיה, שברחו מגן חיות סמוך ב-1936, היו שכיחים בחלק הגבוה והפחות נגיש של ההר. על אף היותם מין נדיר, השמידה אותם רשות הפארקים הדרום אפריקאית כדי לסלול את הדרך להחזרתם לטבע של צביי הסלעים. עד לאחרונה חיו בהר מספר קטן של יחמורים ממוצא אירופי ואיילי סמבר מדרום מזרח-אסיה. כיום, ככל הנראה, מינים אלו נכחדו או עברו למקום מחיה אחר.
היסטוריה
בתחילת המאה השמונה עשרה נבנו מספר סכרים בראש ההר לשם אספקת מים לקייפטאון. נבנה רכבל שנועד לאספקת חומרים והעברת פועלים לאתר הבנייה, ולאחר סיום הבנייה הוסר הרכבל.
במאה העשרים הפך ההר לחלק מ"הפארק הלאומי חצי האי קייפ" שב-1998 שינה את שמו לפארק הלאומי הר השולחן.
ב-2006 פרצה בהר שרפה שהרסה חלקים גדולים מהצמחייה וגרמה למותו של תייר. לאחר מכן הוגשה תלונה בגין הצתה ואשמה ברצח נגד אזרח בריטי שנחשד בהדלקת האש.
בשנת 2011, לאחר תהליך בחירה שנמשך ארבע שנים, נבחר ההר לאחד משבעת פלאי עולם הטבע.
הרכבל
רכבל הר השולחן מעלה נוסעים מתחנה שנמצאת כ-302 מטרים מעל פני הים למישור הנמצא בפסגת ההר. מהתחנה העליונה ניתן לראות את קייפטאון, מפרץ השולחן והאי רובן בצפון ואת האוקיינוס האטלנטי במערב ובדרום.
בניית הרכבל החלה ב-1926 והוא נפתח לראשונה ב-1929. ב-1997 שודרג הרכבל רבות, והתאים החדשים מגיעים מהר יותר לפסגה. כמו כן, יכולים התאים להסתובב ב-360 מעלות, כך ניתן לצפות בנוף פנורמי של האזור.
מלבד הנופים, יש גם חנות מזכרות, מסעדה ושבילי הליכה למטיילים בראש ההר.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של הר השולחן
- גאולוגיה של הר השולחן
- רונית הרשקוביץ, הר השולחן - פלא עולם אפריקני, באתר GoTravel