הר אצל
הר אָצַל נמצא בדרום-מזרח ירושלים ומתנשא לגובה 795 מטר מעל פני הים. הוא מוכר גם בשמות ג'בל מוכבר (בערבית ההר הכביר), רכס ארמון הנציב, הר העצה הרעה או הר המועצה הרעה. על ראש ההר עומד מתחם ארמון הנציב, ועל מורדותיו בנויות השכונות תלפיות מזרח, ג'בל מוכבר ונוף ציון.
מקור השם
השם "הר אצל" נקבע להר בידי ועדת השמות הממשלתית במאי 1990[1], על פי שמו של נחל אצל התוחם את ההר מצפון. מקור השם בנבואת אחרית הימים של הנביא זכריה:
וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא ה' אֱ-לֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ
— זכריה יד ד
השם המקראי השתמר בכינויו הערבי של הנחל: וָאדִי יָאצוּל. את זיהויו של ואדי יאצול כאצל המקראית הציע הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו ב-1874, לאחר חפירות שערך במקום[2].
גאוגרפיה
הר אצל הוא שלוחה מאורכת של הרי יהודה, הנמתחת ממערב למזרח על קו פרשת המים בדרום-מזרח ירושלים. מורדותיו המערביים משתפלים בשיפוע מתון לעבר עמק רפאים, בעוד מורדותיו הצפוניים, המזרחיים והדרומיים יורדים בתלילות רבה אל ערוצי הנחלים בספר מדבר יהודה - נחל קדרון במזרח, נחל דרגה בדרום ונחל אצל בצפון.
פסגת ההר בגובה 795 מטר מעל פני הים, והיא צופה היטב על ירושלים העתיקה והחדשה ועל מדבר יהודה.
היסטוריה
העת העתיקה
בתקופה החשמונאית נחצבה מנהרה באורך 423 מטרים בבטן הר אצל, כ-50 מטר מתחת לפסגתו, דרכה עברה אמת המים התחתונה כחלק ממפעל אספקת המים לירושלים מהמעיינות באזור בית לחם. המנהרה נדרשה כדי להתגבר על בעיית גובהו של הר אצל שעמד בנתיבה של אמת המים בדרכה לירושלים.
בתקופת בית שני שימשו ההר ומורדותיו התלולים חלק מהנקרופוליס של ירושלים. בתחתית המורד הצפוני של ההר, על דופן מצוק נחל אצל, נחצבו מערות קבורה רבות המתוארכות לתקופה ההרודיאנית. המערות בנויות כאשכולות של חדרים החצובים בסלע. בדפנות החדרים חצובים כוכים ששימשו להצבת גלוסקמאות. חלק מהמערות נחצבו עם חצר פנימית ועל חלקן נחצבה קשת מעל הכניסה למערה. ריכוז המערות יוצר מתחם קבורה מוגדר והו מהוות מדגם מיצג של תרבות וטכנולוגית קבורה של התקופה ההרודיאנית. בחפירות שנערכו באתר על ידי רשות העתיקות, נתגלו גלוסקמאות מעוטרות ועליהן כתובות בעברית. על אחת הגלוסקמאות פוענחה הכתובת: "יהוסף בן קיפא", ועל אחרות המילה "שלום".
מערת תלפיות במורדות הדרומיים של הר אצל, נתגלתה במהלך עבודות להנחת יסודות לבניין בשכונת תלפיות מזרח ב-1980. גם זו מערת קבורה מתקופת בית שני, ובה גלוסקמאות הנושאות כיתובים עם שמות הנקברים.
העת החדשה
לאחר כיבוש הארץ בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה הוקמו מחנות צבאיים על המורדות המערביים של ההר, בסמוך לדרך חברון. הבריטים גם הכשירו במקום מנחת מטוסים, ששימשם עד להקמת שדה התעופה עטרות מצפון לעיר. לאורך תקופת המנדט הבריטי החלה להתפתח התיישבות קבע של בני השבט הבדואי א-סוואחרה במורדותיו המזרחיים של הר אצל. היישוב כונה "ג'בל מוכבר" על פי שמו הערבי של ההר. במקביל, הוקמו שכונת תלפיות היהודית במערב ההר, בסמוך למחנות הצבא ולמנחת, ושכונת בקעה הערבית, במורדות המערביים הגולשים אל עמק רפאים, בצד הדרכים המובילות מירושלים אל בית לחם וחברון.
ב-1928 הוקמה על במת ההר, מעט מערבית לפסגתו, חוות הלימוד מייסודה של רחל ינאית בן צבי. בשנת 1931 הקים השלטון הבריטי על פסגת ההר את מבנה מושבו של הנציב העליון, לאחר שהמבנה הקודם ששימוש אותו, מתחם אוגוסטה ויקטוריה, ניזוק ברעידת אדמה ב-1927. המתחם, ששימש מעונו ולשכתו של הנציב עד 1948, נקרא בפי הבריטים "בית הממשלה" אך בפי העם זכה לכינוי "ארמון הנציב". ב-1935 הוקם בצד חוות הלימוד המבנה החדש של הקולג' הערבי, שפעל במקום עד סוף תקופת המנדט.
במלחמת העצמאות ניטשו קרבות עזים על השליטה בהר ובמתחם ארמון הנציב שבראשו. בסיום המלחמה נמסר מתחם ארמון הנציב לשליטת האו"ם, ושטח ההר שסביבו הוכרז כשטח מפורז, מצב שנותר על כנו עד 1967.
במלחמת ששת הימים נכבש האזור על ידי צה"ל, כתגובה לניסיון הצבא הירדני להשתלט על ארמון הנציב. לאחר כיבוש הרכס התקדמה חטיבת ירושלים אל העיר העתיקה. לאחר המלחמה סופח רכס ההר לשטחה המוניציפלי של ירושלים המאוחדת. על מורדותיו הדרומיים של ההר הוקמה שכונת תלפיות מזרח, כחלק משכונות הטבעת. החל מ-1987 הוקמו בהדרגה על קו הרכס של הר אצל שלושת המקטעים של טיילת ארמון הנציב, ממנה נשקף נוף מרהיב של הר הבית, העיר העתיקה, העיר החדשה ומדבר יהודה. ב-2005 נבנתה שכונת נוף ציון במורדות הצפון-מזרחיים של ההר.
בשנת 1976 פרסם הסופר עמוס עוז קובץ נובלות בשם "הר העצה הרעה", ובו הוא מספר על ירושלים בשלהי תקופת המנדט. בין היתר, תיאר בספר את החיים בארמון הנציב שעל ההר.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מידע על אתר 15560 הר אצל, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
הערות שוליים
