הקולג' הערבי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוסד לימודי ריקה. הקולג' הערבי היה בית מדרש למורים ובית ספר תיכון שפעל בירושלים בזמן המנדט הבריטי, בין השנים 1918 ל-1948.
היסטוריה
הקולג' הוקם על ידי ממשלת המנדט הבריטי, ובתחילת דרכו פעל כסמינר למורים בשם דאר אל-מועלמין ליד שער הפרחים. ב-1919 מונה כמנהלו הראשון האינטלקטואל הנוצרי-פלסטיני ח'ליל אל-סכאכיני, אך הוא התפטר ב-1922 במחאה על מדיניות הממשל הבריטי שהייתה פרו-ציונית לטעמו. אחריו מונה כמנהל ח'ליל טוטח, שהתפטר מתפקידו ב-1925 על רקע השביתה שפרצה במוסדות החינוך הערביים תוך ביקורו של ארתור ג'יימס בלפור, אבי הצהרת בלפור, בארץ ישראל. אחריו מונה כמנהל בפועל אחמד סמיח ח'אלדי (אביו של ההיסטוריון וליד ח'אלדי), והחל מ-1926 מונה למנהל קבוע. ח'אלדי ביצע שינויים בתוכנית הלימודים, שילב בו לימודי תיכון לבנים ושינה את שם המוסד החל מ-1926 ל"הקולג' הערבי בירושלים".
הקולג' היה מוסד הלימודים הגבוה היחיד לגברים ערבים בירושלים, ונחשב אחד ממוסדות החינוך החשובים בקרב ערביי ארץ ישראל. בבית הספר היו לימודים לבגרות וכן לימודים לקראת תעודת הוראה. תלמידים מצטיינים זכו למלגת לימודים בבריטניה. רשמית הוכרז הקולג' כפתוח להרשמת תלמידים מוסלמים, נוצרים ויהודים, אך בפועל מיעטו מאד יהודים להירשם ללימודים בו.
בשנת 1935 עבר הקולג' למשכנו החדש במערב רכס ג'בל מוכאבר (הר אצל), בסמוך לחוות הלימוד ולארמון הנציב, במבנה מודרני בסגנון הבינלאומי שתוכנן בידי האדריכל הראשי של מחלקת העבודות הציבוריות המנדטורית - אוסטן סיינט בארב הריסון. בשנת 1936 הפך בית הספר התיכון בקולג' לתיכון עצמאי בשם בית ספר ראשדיה. בכיתות המתקדמות למדו כמה עשרות תלמידים שנחשבו לאליטה החברתית והאינטלקטואלית של החברה הפלסטינית בסביבת ירושלים.
לאחר מלחמת העצמאות היה הקולג' באזור מפורז ושימש את כוחות האו"ם. במקום שבו היה ממוקם הקולג' נמצאת כיום קריית מוריה, מרכז חינוכי של הסוכנות היהודית והבניין בו שכן הקולג' הוא חלק מהקרייה.
קישורים חיצוניים
