טור מלכא

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הר המלך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טור מלכאארמית: הר המלך) היה יישוב יהודי ביהודה שהתקיים בימי חורבן בית שני.

היסטוריה

באגדות החורבן מובא סיפור המתאר את הסיבות לחורבן היישוב על ידי הרומאים: "אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא"[1].

יישוב זה נזכר במקורות חז"ל בדרך כלל בשמו הר המלך, והוא נחשב לאזור איכותי במיוחד. כך למשל דרשו חז"ל על הפסוק: "ההר הטוב הזה" - זה הר המלך"[2].

בחז"ל מובא שלעשירי העם היו בו נחלות שונות:

בדברי חז"ל הללו מצינו מספרים מופרזים אודות כמות התושבים שחיו בה, אך יש שרואים במספרים אלו כמדויקים ומוכיחים דבריהם מהגמרא. בתלמוד מבואר שכיום אין המקום יכול לקבל כמות מופרזת כזו של אנשים, והסיבה לכך היא מאחר ובזמן שעם ישראל ישבו בארצם הארץ התרחבה והתאימה את עצמה לכמות כה גדולה של תושבים. המהר"ל מפראג מסביר שחכמים אמרו את הכמות שהייתה ראויה בטור מלכא שהיה מקום הריבוי, אך זה אינו מחייב שהיה שם באמת כך. על פי המהר"ל מדובר בכלל בדברי חכמים שמדברים על מה שהיה ראוי מצד המהות, בלי להתחשב במציאות שמעוצבת גם ממניעות מצד האנשים, כיוון שהם רצו להסביר את ברכת הריבוי שהייתה בארץ מצדה המהותי[5].

חורבן טור מלכא

בתלמוד בסמכת גיטין, כחלק מאגדות החורבן מגולל התלמוד את סיפור חורבנה של של טור מלכא:

אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא וכלתא מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא כלומר פרו ורבו כתרנגולים יומא חד הוה קא חליף גונדא דרומאי שקלינהו מינייהו נפלו עלייהו מחונהו אתו אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אתא עלייהו הוה בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו שקליה קיסר לתאגיה ואותביה אארעא אמר ריבוניה דעלמא כוליה אי ניחא לך לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא אכשליה פומיה לבר דרומא ואמר (תהלים ס, יב) הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו דוד נמי אמר הכי דוד אתמוהי קא מתמה על לבית הכסא אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה אמר הואיל ואיתרחיש לי ניסא הא זימנא אישבקינהו שבקינהו ואזל איזדקור ואכלו ושתו ואדליקו שרגי עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא אמר מיחדא קא חדו בי יהודאי הדר אתא עלייהו א"ר אסי תלת מאה אלפי שליפי סייפא עיילו לטור מלכא וקטלו בה תלתא יומי ותלתא לילוותא ובהך גיסא הלולי וחנגי ולא הוו ידעי הני בהני

על פי תיאור המעשה, בטור מלכא היו נוהגין להוליך תרנגול ותרנגולת לפני החתן והכלה בדרך לחופתם, כשכוונתם לרמז בזה שהחתן והלכה יזכו לפרות ולרבות כתרנגולים.

באחד הפעמים שנהגו כן עברה באותה הזמן פלוגת חיילים שחטפו את התרנגולים, בני העיר שראו זאת התנפלו עליהם במטרה להשיב אותם. פלוגת החיילים, כאות מחאה, שלחה לקיסר כי יהודי המקום מורדים בו, דבר שאכן גרם לקיסר לצאת להילחם בבני העיר.

באותה העת היה גר בעיר אדם בשם 'בר דרומא' שהיה קופץ למרחק מיל ותוך כדי קפיצתו היה הורג בחיילים. כשראה זאת הקיסר הוא הוריד את הכתר שאל ראשו והניחו על הארץ ופנה לה': אם טוב בעיניך, אל תגרום לי ולחיילי למות בידיו של 'בר דרומא'. באותה הזמן 'בר דרומא' ציטט את הפסוק בתהילים "הלא אתה א-להים זנחתנו ולא תצא א-להים בצבאותינו", כאשר כוונתו כי אכן אין לו צורך בעזרת אלוהים.

כשנכנס 'בר דרומא' לבית הכיסא לעשות צרכיו הגיע נחש והכישו, ומת מאותה הכשה. הקיסר על אף שראה במיתת בר דרומא, אמר הואיל ונעשה לי נס שלא נהרגתי על ידו, הפסיק את המלחמה איתם. מיד כשפנה הקיסר לשוב לביתו, תושבי המקום החלו לשמוח, וערכו מסיבות גדולות עם אוכל ושתייה, והדליקו נרות להאיר להם.

הקיסר שראה מרחוק את אותן חגיגות, הבין כי היהודים מזלזים בו במעשה זה, והחליט לחזור ולהילחם בהם. ואכן בחזרתו החריב את כל המקום. בתלמוד מסופר בשם רבי אסי, שחיילי הקיסר כללו שלוש מאות אלף 'שולפי חרבות' שהרגו בטור מלכא במשל שלושה ימים ולשלושה לילות, וכאשר הם הרגו בצדו האחד של טור מלכא, לא נודע הדבר בצדו השני, אשר המשיכו בחגיגות הניצחון.

עין טור מלכא, שם העט של המשוררת עליזה גרינברג, ניתן לה על ידי בעלה אורי צבי גרינברג על שם היישוב "טור מלכא".

לקריאה נוספת

  • יובל שחר, הר המלך - לפתרונה של חידה, ציון סה, ג (תשס), 2000, עמ' 275–306
  • זיסו בועז, המצודה ההלניסטית בחורבת טורה שבהרי ירושלים וזיהוי טור שמעון, קתדרה 112 (תשסד) 5-18.
  • רז מוסטיגמן, מהר המשחה ועד אימר - למשמעותו ההיסטורית של קובץ מסורות חורבן בתוך סוגיית "ונלכדה ביתר" בתלמוד הירושלמי, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת תל אביב, 2003.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז עמוד א'
  2. ^ מכילתא דרבי ישמעאל, בשלח - מס' דעמלק, פרשה ב ד"ה ויאמר ה'
  3. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת יומא, פרק ל"ג, הלכה ב'
  4. ^ ירושלמי תענית, פ"ד, ה"ה (דף כד, ב בדפוס וילנא) איכה רבה פרשה ב
  5. ^ עיינו נצח ישראל פרקים ו,ז.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34381643טור מלכא