הרשל'ה אוסטרופולר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הרשלי מאוסטרופולי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ציון רבי צבי מאוסטרופלי

הרשל'ה מאוסטרופולי (או הרשלה מאוסטרופוליה, וכן הרשלה מאוסטרופוליא. בכתיב יידי: הערשעלע אָסטראָפּאָלער) היה בדחן חסידי שחי באוקראינה פלך ווהלין במחצית השנייה של המאה ה-18. על בסיס דמותו ההיסטורית נבנתה דמות בעלת מוטיבים בדיוניים, ולה מיוחסות בדיחות רבות.

ביוגרפיה

הרשל'ה היה מצאצאיו של רבי שמשון מאוסטרופולי[1], וככל הנראה שמו האמיתי של היה צבי (משמעות המילה "הירש" בגרמנית). הוא היה יהודי ירא שמים[2], ולמד הלכות שחיטה כדי להתפרנס כשוחט ובודק[דרוש מקור][דרושה הבהרה].

כבר בנערותו התבלט הרשל'ה בחוכמתו[דרוש מקור]. הוא היה מטבעו בעל חוש הומור דק, ונהג להתלוצץ ולהתבדח. רבי ברוך ממז'יבוז', שהרשל'ה היה חסידו, היה נתקף לעיתים רגשי עצבות, וחסידיו חיפשו עבורו בדחן-חצר. הרשל'ה נבחר לתפקיד זה, וכך בילה את רוב שנותיו בחצר רבי ברוך[דרוש מקור]. הרשל'ה השמיע בדיחות שנונות ביותר, אך בעיקר ביצע מעשי קונדס מבדחים, אשר השכיחו מהרבי את עצבותו. יש מספרים כי רבי ברוך לא היה יוצא לשום מקום בלי הרשל'ה[3]. במקרים מסויימים רבו שיבח מאוד את דבריו ואמר כי הם מוכיחים על חכמתו העמוקה[4].

הלצותיו של הרשל'ה היו מחושבות ועם תוכן פנימי[דרוש מקור], וחלקם משמשים בספרות החסידית כבסיס ללימוד בעבודת השם[5]. במשך הדורות יוחסו דברי הלצה רבים לדמותו של הרשל'ה ללא קשר להנהגתו האמיתית[1], והוא הפך למקבילם של גיבורי בדיחות בדיוניים באזורים אחרים, כגון ג'וחא בארצות המזרח, טיל אוילנשפיגל במרכז אירופה ופקאלה ברומניה. בניגוד לבדיחות על חכמי חלם הלועגות לחסידים ומנהגיהם, דמותו של הרשל'ה היא דמות גיבור אנדרדוג עני, המצליח בסיוע חוש ההומור להתמודד עם עשירים גבירים ופריצים, עם אנשים בעלי סמכות בחצר החסידית ואף עם נכרים המנסים לפגוע בעם ישראל.

על-פי מסורת מסוימת, יש מי שמצביע על חלקה הסמוכה לציון הבעל שם טוב במז'יבוז' וטוען ששם טמון הרשל'ה. בשנות ה-2000 נטען כי אותר קברו של הרשל'ה בבית העלמין במז'יבוז', בסמוך לקבר הבעש"ט, והוצבה עליו מצבה. לפי ההיסטוריון דוד אסף אין לטענה ביסוס היסטורי[6]. במרץ 2013 חוללה המצבה[7].

מעשיות הרשל'ה

רבות מן הבדיחות המיוחסות להרשל'ה הן חידודי לשון שמקורן ביידיש, אולם ישנן בדיחות במתכונת תלמודית, ובהן מעין "מדרש" על פסוקים ותפילות. מעשיות אלו פחות נפוצות כיום, כאשר ההיכרות עם המקורות פחות חזקה. כמו כן, ההווי היהודי הוא מאפיין חזק במעשיות המבדחות המסופרות עליו: הסעודות שאכל הן בחגים יהודיים (למשל: פעם הטעה אשה פתיה, וסיפר לה שכעת ליל פורים, ואחר כך הגיע לאכול סעודה ב"ליל הסדר" כשבעלה היה מחוץ לעיר), התפילות (כמו קידוש הלבנה), המקווה, המעמדות בבית הכנסת ובעיירה היהודית, וכן היחסים בין הקהילות היהודיות (חסידים ומתנגדים) ובין היהודים בעיירה לנכרים ובייחוד לפריץ.

סיפורי גבורתו

הסיפור הבא דומה מאוד לסיפור התלמודי של גביהא בן פסיסא:

הפריץ שמע שבעיירה מז'יבוז' יש יהודי - רבי ברוך, אשר מעז ללבוש בגדי פריץ, כובע שיער (שטריימל) ואף נוהג בגינוני מלכות. מיד ציווה לאסור אותו. אך החיילים שהגיעו לעיירה מצאו שהרבי עזב את המקום לזמן מה. הם השאירו הודעה שעליו להתייצב תוך זמן נקוב. התלבטו החסידים מה לעשות, כדי לא למסור את רבם לשלטונות. הרשל'ה הציע את עצמו ואמר: "אם אצליח - מוטב, ואם לא - יהיה זה רק הרשל'ה שייתפס, ולא רבי ברוך".
הרשל'ה התייצב אצל הפריץ, ששאל אותו ארבע שאלות. אם ידע לענות עליהן יוכיח שאכן הוא ראוי ללבוש את הבגדים ולנהוג את מנהגי המלוכה.
א. האם מכיר אתה את מקום השלטון שלי? אם כן - מה בדיוק מידת האחוזה שלי?
ב. האם יודע אתה מדע? אם כן - מהו משקלה של הלבנה?
ג. האם אתה מבין איך שליט מתנהג? אם כן - כמה אני חשוב?
ד. האם אתה יכול להבין את רחשי הלב של אחרים? אם כן - מה אני חושב עתה?
ענה לו הרשל'ה:
מידת האחוזה שלך כמעט ידועה לי, אלא שעליך לתת לי פרט קטן, כי המים - האגמים והנהרות לעיתים נוגסים באחוזותיך. אמור לי בדיוק מה מידת המים ואומר לך את מידת האחוזה.
- טוב יהודי עונה בשאלה לשאלה, צחק הפריץ. בתשובותיך הבאות לא אסכים לכך.
המשיך הרשל'ה: משקל הירח - בדיוק ליטרא ומחצה (פחות מ-700 גרם). ואם אינך מאמין, תמדוד בעצמך!
- ניצחתני בזאת, אמר הפריץ. המשך.
אתה חשוב יותר מאברהם אבינו, ואין לנו בעמנו גדול ממנו - המשיך הרשל'ה.
- יפה! אמר הפריץ, איך הגעת לזה?
אתה הרי הפריץ החשוב הלבוש בבגדי המלוכה, והרי אברהם אבינו אמר על עצמו "ואנוכי עפר ואפר" - ומי לנו בעמנו גדול מאברהם אבינו.
- טוב ענית לשלש השאלות, אך לאחרונה לא תוכל: מה אני חושב כרגע?
אתה חושב שעומד לפניך רבי ברוך ממז'יבוז', אבל לפניך עומד רק הרשל'ה מאוסטרופוליא - אחד מתלמידיו הפשוטים והנקלים ביותר!

סיפורים רבים מראים את ההתמודדות שלו עם הנשים (השתלטניות לטעמו): לדוגמה אשת הרבי, ואשתו שלו:

פעם כשהרבנית צעקה עליו וסילקה אותו מהחצר שלהם, התחנן בפניה ואמר שאשתו רוצה לפגוש אותה, אלא שאשתו מתביישת לבוא כי היא כבדת שמיעה. לאשתו, שצעקה עליו וכעסה על כך שאינו מתפרנס, סיפר ששוחח עם הרבנית, וזו רוצה לפגוש אותה ולברך אותה, אלא שהרבנית כבדת שמיעה. בפגישה התחבא והקשיב כיצד שתי הנשים צועקות אחת לשנייה, עד שהרבי שאל לפשר הצעקות, ואז נגלה קלונן.

סיפור אחר מראה את הסכנות בהן היה נתון:

שבת אחת ביקש הרשל'ה לברך 'הגומל'. כשנשאל מדוע, הסביר שאשתו תלתה את מעילו לייבוש לאחר הכביסה, המעיל נפל לארץ, ואילו היה הוא בתוך מעילו היה עלול להיפגע קשות.
על פגישתם הראשונה של הרשל'ה ורבי ברוך ממז'יבוז' מסופר כי הרשל’ה נכנס לחדרו של הרבי כשנר דלוק בידו והחל מחפש אחר דבר-מה תחת השולחנות והכיסאות. פנה רבי ברוך להרשל'ה ושאל: יהודי, מה אתה מחפש? ענה לו הרשל’ה בשובבות: שמעתי את החסידים מספרים כי פניו של הרבי נפלו; גמרתי אומר ללכת לחפש את הפנים האבודות ולקיים מצוות "השבת אבידה". צחק רבי ברוך והבין מה חיפש הרשל’ה בחדרו, ומאז הפך הרשל’ה לדמות מוכרת בביתו של רבי ברוך. בכל פעם שהיה הרבי שרוי בעצב, היה 'מוזעק' הרשל’ה שכבר הראה את כוחו בהצהלת פניו של הרבי.

מן ההברקות המיוחסות להרשל'ה

  • פעם נתקל בעיר אחת בהלך ששאל אותו אם הוא יכול, לפי מצב הלבנה באותו לילה, לקבוע אם מותר לומר את ברכת קידוש לבנה או לא? "אינני מקומי!", ענה לו הרשל'ה בקול מתנצל.
  • כשהיה בעיירה אחת לפני כניסת השבת, לאחר שמספר ימים לא אכל ארוחה של ממש, התהלך בקרבת בית הכנסת ומלמל לעצמו: "אם אף אחד לא יזמין אותי לארוחת שבת איאלץ לעשות מה שאבא שלי עשה". כששאלו אחד מה אביו עשה חזר על המשפט בקול רם ומאיים. תחושת של אי-נוחות ירדה על השומעים וכמה מהם החליטו לפנות לגביר שיושיעם. "במטותא ממך, עשה נא משהו" הם עתרו, "אם הוא לא יוזמן לארוחת השבת הוא עשוי חס וחלילה להמיט עלינו אסון". התרצה הגביר ועל מנת שלא להעמיד בסכנה את כל העיירה, הוא הזמין את הרשל'ה לביתו לסעודת השבת. בתום הארוחה, כשכרסו מלאה, התמתח הרשל'ה על מושבו כשהוא מוכן ומזומן לקחת חלק בזמירות השבת. והנה באה שאלה מפיו של הגביר "סקרן אני לדעת מה עשה אבא שלך?" על כך השיב לו הרשל'ה "הוא הלך לישון רעב"[8].
  • שבת אחת עבר אחד מהמשכילים בשעת הסעודה השלישית ליד בית המדרש שבו השתתף הרשל'ה בסעודה. החסידים קראו לו: "בוא, פטם את הנשמה היתרה שלך!" ענה המשכיל: "לי יש נשמה אחת בלבד!" השיב לו הרשל'ה "כן, אבל גם היא יתרה!"...
  • כאשר הרבי היה עצוב ניסו תלמידיו לעודד את רוחו אך לא הצליחו. קראו להרשל'ה להתארח בבית הרבי. הרבי קיבל אותו בסבר פנים יפות והסכים לארחו לכמה ימים, אך ניכר היה שהוא עדיין שרוי בעצבות. בארוחת הצהריים הגדולה הכניס הרשל'ה כף אחת לכיסו. כעבור חצי שעה הכניס עוד כף לכיסו. שאל אותו הרבי "הרשל'ה, מדוע אתה מכניס כפות לכיסך?" והרשל'ה השיב: "רבי, אני קצת חולה והרופא רשם לי תרופה: לקחת כף כל חצי שעה". העלה הרבי חיוך על פניו ורוחו הטובה שבה אליו.

הרשל'ה בספרות ובתיאטרון

הסופר יצחק הרצברג כינס רבים מסיפורי תעלוליו ובדיחותיו של הרשל'ה, בשני כרכים, שהוצאו לאור בהוצאת י. שרברק.

המחזאי הקלסיקן היידי משה גרשנזון חיבר מחזה בשם "הרשל'ה אָסטראָפּאָלעֶר", אשר הוצג בעיבודים שונים בכל התיאטראות האמנותיים היהודים בעולם. בשנת 1951 נתן וולפוביץ' ממייסדי תיאטרון היידיש "תיאטרון גולדפאדן" בתל אביב, העלה את ההצגה, והועמד על כך לדין[9]. ידועה גם גרסה תיאטרונית מאת משה ליפשיץ.

ב-1966 הועלה בתיאטרון העירוני חיפה המחזה "הרשלי מאוסטרופולי" מאת יעקב אורלנד, בבימויו של יעקב רוטבאום[10]. ב-2012 הועלה המחזה על ידי תיאטרון יידישפיל, בכיכובו של יעקב בודו[11].

בשנים האחרונות, הופיעה סדרת ספרי קומיקס המספרת את קורותיו של הרשל'ה. מרבית הסיפורים והשנינויות בספרים אלו לא באמת מיוחסת להרשל'ה, אלא הם פרי דמיונם של הציירת והסופרת בת שבע הבלין. כמו כן הצייר והכותב החרדי דוד גולדשמיט (הידוע בשם העט שלו: גולד.) כתב מספר ספרי קומיקס על כך.

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרות

עיון ומחקר

  • חיים שוארצבום, 'ליצנים עממיים מפורסמים בישראל', מחניים, ס"ז, 1962, עמ' 57–63
  • ז' איגרת, 'אוסטרופוליה באספקלריה של דורות', העבר, יט תשל"ב, 211-209.
  • א"י ברור, 'לדמותו של הירשל אוסטרופולר בנוסח גליציה', העבר, כא, תשל"ה, 231-230.
  • זלמן זילברצווייג, לעקסיקאן פון יידישן טעאטער, ו, עמ' 5640-5617.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תולדות רבינו שמשון (תשמ"א), עמ' מ'
  2. ^ ספר 'אוצרות דברי יציב', מסכת שבת, דף ב עמוד י"א.
  3. ^ ספר 'משפחות עתיקות בישראל', עמ' 346
  4. ^ דברי יחזקאל לפורים ד"ה הרה"ק
  5. ^ ראו למשל: אמרי חנן, עמ' קיב, אמרתו של הבית אברהם מסלונים
  6. ^ דוד אסף, על קברו של הרשלה מאוסטרופוליה
  7. ^ מרדכי חיימוביץ, אוקראינה, יהודים חיללו את קברו של הבדחן החסידי הרשל'ה, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2013
  8. ^ הרשל'ה מאוסטרופולי לא מת, באתר www.faz.co.il
  9. ^ באותם ימים היה אסור בישראל על פי חוק, להעלות הצגות ביידיש
  10. ^ הרשלי מאוסטרופולי, ארכיון התיאטרון העירוני חיפה, בספריית אוניברסיטת חיפה
  11. ^ הרשל'ה מאוסטרופולי באתר תיאטרון יידישפיל
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32107485הרשל'ה אוסטרופולר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הרשל%27ה_אוסטרופולר&oldid=2190522"