הרחמן (פיוט)

הרחמן
הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ אֲבִי הַיֶלֶד וְאִמּוֹ, וְיִזְכּוּ לְגַדְּלוֹ וּלְחַנְּכוֹ וּלְחַכְּמוֹ, מִיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יֵרָצֶה דָמוֹ, וִיהִי יְיָ אֱלֹהָיו עִמּוֹ. אמן: הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ בַּעַל בְּרִית הַמִּילָה, אֲשֶׁר שָׂשׂ לַעֲשׂוֹת צֶדֶק בְּגִילָה, וִישַׁלֵּם פָּעֳלוֹ וּמַשְׂכֻּרְתּוֹ כְּפוּלָה, וְיִתְּנֵהוּ לְמַעְלָה לְמַעְלָה. אמן: הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ רַךְ הַנִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה, וְיִהְיוּ יָדָיו וְלִבּוֹ לָאֵ-ל אֱמוּנָה, וְיִזְכֶּה לִרְאוֹת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, שָׁלשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה. אמן: הָרַחֲמָן, הוּא יְבָרֵךְ הַמָּל בְּשַׂר הָעָרְלָה, וּפָרַע וּמָצַץ דְּמֵי הַמִּילָה, אִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ הַלֵּבָב עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, אִם שְׁלָשׁ אֵלֶּה לֹא יַעֲשֶׂה לָהּ. אמן: הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחוֹ הוֹלֵךְ תָּמִים, בִּזְכוּת חֲתַן לַמּוּלוֹת דָּמִים, לְבַשֵּׂר בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת וְנִחוּמִים, לְעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים. אמן: הָרַחֲמָן, הוּא יִשְׁלַח לָנוּ כֹּהֵן צֶדֶק אֲשֶׁר לֻקַּח לְעֵילוֹם, עַד הוּכַן כִּסְאוֹ כַּשֶּׁמֶשׁ וְיָהֲלוֹם, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלוֹם, בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם. אמן:

הרחמן הוא יברך אבי הילד היא סדרת ברכות 'הרחמן' מפויטות לברית מילה, הנוספת ביהדות אשכנז (במנהג המזרחי) בין קטעי 'הרחמן' לקראת סיום ברכת המזון בסעודת ברית מילה. מחבר הפיוט הוא רבי 'אברהם כהן צדק' כפי שרמוז באקרוסטיכון של הפיוט.

יש שכתבו שתיקנו שש 'הרחמן' כך שבצירוף ז' 'הרחמן' הרגילים יהיו י"ג הרחמן, כנגד י"ג בריתות שנכרתו על ברית מילה.

מחבר הפיוט

מחבר הפיוט חתום בראשי הבתים 'אברהם' ובבית האחרון חרז את המילים 'כהן צדק'. בניסיון לזהות את מחבר הפיוט נאמרו השערות שונות:

• לדעת רוו"ה ועוד, מחבר הפיוט הוא הראב"ד השני - רבי אברהם בן יצחק מנרבונה. רבי אברהם זה היה חותנו של הראב"ד, הוא חי בתחילת המאה ה-10 בעיר מאנפעליע, והא גם מחברו של ספר האשכול. אחרים דחו טענה זו שהרי רבי אברהם מחבר האשכול לא היה כהן.
• יש שטענו שהכוונה לרבי אברהם בן רבי יצחק הכהן, שחי ופעל באמצע המאה ה-11. הוא חיבר פיוטים נוספים לברית מילה, כגון 'יוצר לשבת ברית מילה' לבני פולין, שם חתם שמו 'אברהם ב"ר יצחק הכהן'. יוצר זה דומה בכמה לשונות לפיוט הרחמן: "הכון למקנא כס כשמש ויהלום, בריתי אתו החיים והשלום" וכן "שלח מבור אסורים וכו' עם אחד מפוזר ומפרד בין העמים", טקסט זה נזכר גם בפיוט זה בלשון מועט שונה. כן חיבר זולת לברכת המזון לחתנים.^{[דרושה הבהרה]}

תוכן הפיוט

הפיוט סובב אחר השייכים למצוות ברית המילה ומברכם בברכות שונות. בין המתברכים: 'אבי הילד ואמו', 'בעל ברית המילה', 'הרך הנימול' ואת 'המל'.

בבית הראשון מתברכים הורי הילד, שיזכו לחנכו. בקטע השני נאמר 'מיום השמיני והלאה ירצה דמו', והיינו שרק מהיום השמיני והלאה ניתן למול את התינוק.

בבית השני, הברכה היא לבעל בריך המילה: בביאור מיהו בעל ברית המילה, לדעת רבים הכוונה לסנדק. יש שכתבו שנקרא בעל ברית המילה מאחר שבזמנים קדומים נהוג היה שהסנדק משלם את כל הוצאות סעודת הברית. ומה שאמר ש'משכרתו כפולה', יש שביארו שעל ידי הברית שעושה לבנו, מגלה למפרע שאף הברית שנעשתה בבשרו היא לרצונו.

בבית השלישי מברכים את הרך הנימול 'ויהיו ידיו ולבו אמונה' לקוח מהפסוק שנאמר על משה 'ויהיו ידיו אמונה'. ומסיימים בברכה שיזכה לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה.

בבית הרביעי מברכים למוהל, שמל פרע ומצץ, ומוסיף הפייטן שאם לא עשה שלוש פעולות אלה 'עבודתו פסולה'.

הבית החמישי הוא בקשה לביאת המשיח בזכות מצוות המילה.

הבית השישי והאחרון הוא בקשה מהאלוקים שישלח לנו את 'כהן צדק אשר לוקח לעילום', כשהכוונה בזה לאליהו הנביא 'נלקח לעילום' היינו שנעלם ועלה בסערה השמיימה. עד הוכן כסאו כשמש ויהלום - פירושו שאליהו נעלם מהעולם התחתון וחוזר ומתגלה רק כאשר מכינים לו כיסא בברית מילה 'כיסא אליהו'.

הסברים שונים נאמרו בספרי הדרוש והאחרונים, מדוע הקדים הפייטן בבית החמישי את ביאת המשיח קודם ביאת אליהו שהוזכרה בבית השישי, מאחר שאליהו הוא מבשר הגאולה ודינו להקדים לבוא קודם המשיח.

מקום אמירתו

כאמור, במנהג אשכנז המזרחי נהוג לומר פיוט זה בבברכת המזון לאחר סיום אמירת 'הרחמן' קודם אמירת 'מגדיל'. בשולחן ערוך הרב הביא שיש מי שמפקפק בהוספת פיוט 'הרחמן' מחמת חשש הפסק בין ברכת המזון לשתיית כוס של ברכה, במקרה שמזמנים על כוס או בשבע ברכות וברית מילה שמברכים בהם על כוס. והוסיף שיש שמיישבין שמחמת שכך הוא המנהג נעשה הדבר חלק מטופס הברכה, ואינו נחשב הפסק.

בספר שער הכולל כתב שמצא בסידורו של בעל התניא בכתב יד, הגהה בעניין אמירת הרחמן בברית: ”הנה זכרוני שלא היו נוהגין לאומרם ואח"כ התחילו לאומרם, ואין אני יודע מי הנהיג זה.” בעקבות כך, כותב באותה הגהה, שלא הדפיס בסידור את נוסח הרחמן מחשש להפסק.

בספר שאילת יעבץ כתב:

אשר שאל מכ"ת היכן רמוז לומר אותן נוסחי הרחמן בברכת המזון של סעודת ברית מילה? גם אנכי לא ידעתי, ומנהג הוא שנהגו - לא ידעתי הפסד באמירתן.

מנהגי אמירתו

בעבר נהגו שהמזמן את פיוט 'הרחמן', כמו את יתר ברכת המזון. בדרך כלל נהגו לכבד בזימון את המוהל, ולכן כתבו הפוסקים שאם המוהל אומר 'הרחמן', אזי את הבית הרביעי, שהוא ברכה למוהל, יתן לאחר לברך.

אמנם כיום נהוג ברוב המקומות לכבד את אמירת הרחמן בין האוכלים בסעודה, הרחמן אחד לכל סועד.

לקריאה נוספת

• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
  פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים הרחמן דברית מילה, קובץ יגדיל תורה <חב"ד> - שנה ז (נב), שנה ז (נ, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

קישורים חיצונים

• סימן מד - בסדר הפיוט הרחמן הוא ישלח לנו כהן צדק » אשובה, באתר מערכת אתר אשובה, ‏25 בנובמבר 2020
• הרב יהודה חיון, סעודת מצווה וברכת המזון, באתר ישיבה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

הרחמן (פיוט)40484063Q132165547