הרב שמואל אליעזרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה משפחתי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נראה כדף הנצחה משפחתי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הרב שמואל אליעזרי

הרב שמואל אליעזְרי (כ"ב בתשרי תרס"ה, 1 באוקטובר 1904 - ג' באדר תשנ"א, 17 בפברואר 1991), היה רב ודיין ישראלי, מתלמידי הרב קוק, ממקימי מכון הרי פישל, מראשוני כותבי הערכים באנציקלופדיה התלמודית, רב צבאי, ורבה של שכונת בית וגן במשך 29 שנים.

ביוגרפיה

נולד בעיירה שומיאץ' (כיום תת-מחוז) שבמחוז סמולנסק לאליעזר שנדרוב ולגינסה (לבית פבזנר), כבן שביעי מבין 11 ילדים. בשנת תרע"ה (1915) נדד החפץ חיים עם ישיבתו, וישב בשומיאץ' כ-3 שנים. הוא צירף לישיבה תלמידים מבני העיירה, ובתוכם את הנער שמואל. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר הישיבה התפצלה לשניים נדד ביחד עם החפץ חיים לסמילוביץ שבמחוז מינסק, ומאז לא פגש יותר את בני משפחתו. הוא נדד מישיבה לישיבה ולמד תורה מפיהם של רבי אלחנן וסרמן, רבי אליהו דושניצר, רבי ברוך דב בר לייבוביץ, ונשיא מועצת גדולי התורה, רבי חיים עוזר גרודזנסקי.

עלייה לארץ ישראל ורבנות

עוד בהיותו בווילנה, שאף לעלות לארץ ישראל, לשם כך יצר קשר עם ישיבתו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק בירושלים. בט"ו בשבט תרפ"ה (11 בינואר 1925), עלה ארצה בהזמנת הרב קוק[1] יחד עם הרב משה דוד בקשט והרב יוסף בורובסקי, ללמוד בישיבת "מרכז הרב". היה מבכירי תלמידיו של הראי"ה קוק, ועימו למד הרב בחברותא כאשר הכין את שיעוריו. בצאתו לחופשות, לקח עמו הרב קוק את שמואל כדי לא לבטל את הלימוד ביחד. רוחו וגישתו של הרב קוק ליוו אותו במשך כל חייו.

לאחר פטירת אביו בשנת תרפ"ו (1926), שינה את שם משפחתו, משנדרוב לאליעזרי לזכר אביו. בשנת תרפ"ח (1928) נישא לבתיה, בתם של חוה (לבית טייטלבוים) והרב ישראל זאב הורביץ.[2]

הוסמך לרבנות ולדיינות בידי גדולי הרבנים בארץ, הראי"ה קוק, הרב יעקב משה חרל"פ, הרב צבי פסח פרנק והרב איסר זלמן מלצר. בשנת תרפ"ט היה אליעזרי הראשון מבין בוגרי ישיבת "מרכז הרב" שיצא לשמש ברבנות. בתחילת שנת תרצ"א נבחר לכהן כרבה של שכונת בית וגן בירושלים על פי הצעת רבו הראי"ה והראשון לציון הרב יעקב מאיר[3]. בתפקיד זה שימש במשך 29 שנים עד שנת תשי"ח. היה מנהיג לכל התושבים, אשכנזים וספרדים, דתיים וחילונים, וראה חשיבות בחינוך ילדי השכונה.

כל שנותיו עסק בלימוד ומחקר. ביחד עם תשעה מחבריו נבחר על ידי הרב קוק, להקים את מכון הרי פישל לדרישת התלמוד שהתבסס בעיקר על עילויים מ"מרכז הרב". במסגרת זאת, היה שותף בין היתר בהוצאה לאור עם ציוני מקורות, ביאורים והערות של "שיטה על מועד קטן" של תלמידי רבי יחיאל מפריז[4], וכן בירורי הלכה על מסכת ביצה, במסגרת הלכה ברורה ובירור הלכה. הרב אליעזרי היה גם מכותבי הערכים לאנציקלופדיה התלמודית בראשית דרכה. עסק והעמיק בנושאי המצוות התלויות בארץ והקים את "המכון לחקר הלכה" שעסק בנושאי שביעית ומצוות התלויות בארץ, כמו כן היה ממקימי אגודת הרבנים מורי ההוראה בירושלים. היה פעיל מאד בגיבוש האופי היהודי ציוני של היישוב, והיה מקורב לרבנים הראשיים לישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל.

צה"ל ודיינות

עם קום המדינה, בהיותו בן 44, התגייס לצה"ל על מנת לתרום את חלקו לייסוד הרבנות הצבאית. לדבריו, הרגיש שנתגלגלה לידיו זכות, להשפיע על האופי היהודי של צבא ישראל[5]. ברבנות הצבאית לקח חלק בניסוח פקודות מטכ"ל בנושאים יהודיים, התקפות עד היום. הרב אליעזרי שירת בצה"ל כרב צבאי עד שנת תשט"ז, ואף כיהן כחבר בבית הדין הצבאי העליון.[דרושה הבהרה]

עם פרישתו מצה"ל, בהיותו בן 52, התמנה לשמש כדיין בבית הדין הרבני[6] בתל אביב. התגורר בשיכון הפועל המזרחי בשכונת יד אליהו בתל אביב, והיה רב הקהילה בשיכון, נתן שיעורים ונענה לכל דורש בפסק הלכה ובעצה. שימש בדיינות עד תשל"ה, עת פרש לגמלאות.

מאמרים רבים פרי ידיו של הרב אליעזרי התפרסמו בכתבי עת תורניים כגון: "כרם ציון", "שערי ציון", "קול תורה", "תורת ארץ ישראל", "נעם", "התורה והמדינה", "שבילין" ועוד, ובאנציקלופדיה התלמודית. פרסם פסקי הלכה בנושאי צבא ודיני אישות וכן בירורי הלכה במצוות התלויות בארץ. הותיר אחריו כתבי יד שלא הספיק להגיה ולהוציא לאור.

חצי שנה לפני פטירתו פגש, לאחר 72 שנות פירוד, את אחד מאחיו שהגיע לביקור בארץ לאחר נפילת מסך הברזל.

על שמו קרויים רחוב בשכונת בית וגן בירושלים, ובית הכנסת "משכן שמואל" בשכונת יד אליהו בתל אביב.

אליעזרי הניח אחריו חמישה ילדים (שני בנים ושלוש בנות). בנו אלי אליעזרי שירת במוסד ועסק בהצלת יהודים וכן פעל בג'וינט למטרה זו. בנו ישראל אליעזרי הוא גמולוג (גאולוג המתמחה באבני חן). בתו ברוריה אגרסט היא חברת סגל בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר הייתה המפקחת המרכזת (מפמ"ר) על הוראת הביולוגיה במשרד החינוך.

ספריו

  • מלאכת שמואל - בירורים, חידושים, תשובות והגדרות בענייני הלכה, תל אביב, תשכ"ב
  • תרומת חלה על מסכת חלה במשנה - כולל דברי המשנה, שינוי נוסחאות, "עין משפט", "מסורת המשנה", ו"משנת ראשונים" (פירושי הראשונים על המסכת), עם פירוש יצחק בן מלכי צדק סמפונטי השלם בהוספת הגהות, ביאורים והערות, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ט
  • בירור הלכה על מסכת ביצה, הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים, ה'ת"שה'תש"א
  • שיטה על מועד קטן, לתלמידו של רבינו יחיאל מפאריש, יחד עם הרב אהרן יעקובוביץ’, הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים ה'תרצ"ז

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ באותם הימים כדי לקבל אישור עלייה ארצה, היה צורך בהזמנה מאישיות בכירה
  2. ^ הרב ישראל זאב הלוי איש הורביץ היה חוקר ארץ ישראל ודור חמישי בארץ, מחבר האנציקלופדיה הגאוגרפית היסטורית "ארץ ישראל ושכנותיה".
  3. ^ 'רב לשכונת בית וגן', דואר היום, 28 בנובמבר 1930, עמ' 6.
  4. ^ יצא לאור מחדש בתש"ע בידי "מכון הרי פישל לדרישת התלמוד ומשפט התורה" הפועל היום במסגרת מוסדות אריאל, עם ציוני המקורות, הביאורים וההערות שבמהדורה המקורית שבנוסף לרב אליעזרי היו שותפים בכתיבתם גם הרבנים: אליהו יצחק פריסמן, מרדכי יהודה לייב זק"ש ואהרן יעקובוביץ.
  5. ^ ברוריה אגרסט כתב עת, מגד ירחים, אתר בית הרב
  6. ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0