רבי עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה בישיבת פורת יוסף.
לידה	11 בפברואר 1887 י"ז בשבט ה'תרמ"ז חאלב - ארם צובה
פטירה	25 במאי 1970 (בגיל 83) י"ט באייר ה'תש"ל ירושלים
כינוי	רב רבנן, המורה
מקום קבורה	הר המנוחות
רבותיו	הרב אברהם חיים עדס הרב שאול דוויק הכהן והרב יוסף ידיד הלוי
תלמידיו	הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו, הרב בן ציון אבא שאול הרב חיים דוד הלוי, הרב משה טופיק, הרב בן ציון מוצפי, הרב ציון בוארון הרב ציון לוי הרב שלום כהן הרב שמעון בעדני הרב עזרא בצרי הרב דוד בוסו הרב יוסף רפול רבי משה מאיה, רבי שלמה בן שמעון, רבי אברהם סלים, ועוד
חיבוריו	עלה עזרא

הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת 'פורת יוסף' , ומגדולי הדור הספרדיים ומראשי הישיבות הבולטים במאה ה-20. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית הספרדית בארץ ישראל.

ביוגרפיה

נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, לרב יצחק וללאה עטייה, שניהם ממשפחות רבנים בקהילה החלבית. מצד אביו הוא צאצא של הרב שם-טוב עטייה תלמידו של הרב יוסף קארו, וצאצאו של דוד המלך, ומצד אמו הוא צאצא של הרב אליהו שמאע הלוי, מחבר הספר "קרבן אשֶה". הרב עזרא עטייה נולד אחרי שנים רבות שבהן לא זכתה אמו לבנים נוספים, מלבד בן ובת. ומסופר כי אמו הלכה עד לעיר טדף להתפלל בבית הכנסת של עזרא הסופר. ושם נדרה שאם תיפקד ותלד בן, תקרא את שמו עזרא ותקדיש את כולו לתורה.

נערותו

בילדותו התחנך בעיר חלב אצל הרב יהודה (אצלאן) עטייה והרב שאול מטלוב עבאדי. כבר בגיל צעיר ייעדו הרב אצלאן לגדולות והחל ללמדו מסכתות קשות בש"ס. המשפחה עלתה לארץ כאשר היה הרב בגיל 16. על אף המצב הכלכלי הקשה ביותר של המשפחה לא נשלח הרב עזרא לעבוד לפרנסת הבית, בשל הבטחת אמו להקדיש אותו לתורה. הרבנים רבי עזרא הררי רפול, רבי שלום הדאיה ורבי אברהם חיים עדס התחייבו לתמוך בו כלכלית בעזרת עשירי הקהילה החלאבית, על מנת שימשיך לדבוק בתורה.

בחרותו

הרב עזרא עטייה נודע בהתמדתו. הרב יצחק ניסים, הרב הראשי לישראל לשעבר, סיפר כי הרב עזרא עטייה שימש לו כמקור השראה ללימוד בהתמדה. בשנת ה'תרס"ז הוא החל ללמוד בישיבת אוהל מועד, לימים 'ישיבת 'פורת יוסף' , כאשר ראשי הישיבה היו הרב רפאל שלמה לניאדו והרב יוסף ידיד הלוי. בישיבה היה נחשב לעילוי וזכה אף להיות חברותא של הרב יוסף ידיד הלוי, והרב שאול דוויק הכהן. בשנת ה'תרס"ח הוא התחתן עם בוליסה סאלם, בתו של המקובל הרב אברהם סאלם.

נסיעתו למצרים

 בתחילת מלחמת העולם הראשונה התבקש על ידי הרב אברהם חיים עדס לעבור למצרים על-מנת לחמוק מגיוס לצבא העות'מאני כך שיוכל להמשיך ללמוד תורה. במצרים לימד תורה במשך שמונה שנים בישיבת "כתר תורה" ובישיבת "אהבה ואחווה".

כראש ישיבת פורת יוסף

כשחזר לארץ החל ללמד בישיבת 'פורת יוסף' שנוסדה ב-ה'תרפ"ג כמשגיח (תפקיד המשגיח בתקופה זו היה גם למסור שיעורים). בשנת ה'תרפ"ה, לאחר מותו של ראש הישיבה, הרב שלמה לניאדו, נתמנה הרב עזרא עטייה לראש הישיבה. הוא כיהן במשרה זו במשך 45 שנה, עד לשנת ה'תש"ל.  

ישיבת פורת יוסף, בראשה עמד הרב

בישיבה זו העמיד הרב עזרא עטייה תלמידים רבים, ורבים מהם הפכו לאחר מכן להיות ראשי קהילות בישראל, בארצות הברית ובדרום אמריקה. המפורסם מבין תלמידיו הוא הרב עובדיה יוסף, אשר הרב עזרא עטייה שימש עבורו כאב רוחני. תלמידים מפורסמים נוספים הם: הרב יהודה צדקה, הרב בן ציון אבא שאול, הרב מרדכי אליהו, הרב חיים דוד הלוי, הרב דוד שלוש רבה של העיר נתניה, והרב ציון לוי (הרב הראשי של פנמה), הרב ברוך בן חיים מרבני ניו יורק, הרב שלום כהן נשיא מועצת חכמי התורה, והרב שמעון בעדני והרב משה מאיה זיקני מועצת חכמי התורה.

הרב מונה גם להיות חבר בבית הדין הספרדי, תפקיד אותו מילא 20 שנה. הרב עזרא עטייה היה מקובל מאד על הרבנים רבי צבי פסח פרנק והחזון איש. החזון איש התבטא על הרב עזרא עטייה שסברתו כשל אחד מן הראשונים. והרב שלום כהן ועוד אף יחסו לו רוח הקודש. הרב עזרא עטייה הוזמן בשנות ה-ת"ש להיות חבר במועצת גדולי התורה, אך לא הרגיש בנוח בתוך המועצה כיוון שדיברו שם ביידיש, שפה שהוא לא הבין. 

דעתו בנושאים ציבוריים

הרב עזרא עטיה תמך בהשתתפות בבחירות, ואף חתם על כרוז הקורא להצביע לאגודת ישראל.

הוא התנגד להיתר המכירה, ובישיבת פורת יוסף הורה שלא לסמוך על ההיתר מכירה.

פטירתו

הרב עזרא עטייה נפטר במוצאי ל"ג בעומר, י"ט באייר תש"ל. הוא נטמן בהר המנוחות בחלקת הרבנים בגבעת שאול בירושלים. השאיר אחריו שישה בנים ובת אחת. אחד מבניו, הרב דוד עטייה, היה חבר בבית הדין בירושלים והקים בית מדרש לזכרו בשם "היכל עזרא".

ספרי החידושים והשו"ת של הרב היו בספרייה בישיבת פורת יוסף, והם אבדו בנפול הישיבה בשנת ה'תש"ח, במלחמת השחרור. בשנת תשכ"ח קיבל פרס כבוד מטעם פרס הרב קוק.

בשנת תשנ"ט יצא לאור ספר 'עלה עזרא' על ידי בנו, הרב דוד.

לאחר מספר שנים יצא לאור ספר "המורה" על ידי מירי פאר.

בשנת תשע"א יצא ספר "האיש על העדה", על ידי נכדו הרב יהודה עטיה.

בשנת תש"פ, לרגל 50 שנה לפטירתו, התקיימה עצרת מרכזית לזכרו בישיבת פורת יוסף בהשתתפות תלמידיו.

לרגל עצרת הזיכרון יצא לאור ספר משנת רבינו ובו חידושים וסיפורים ועדויות מגדולי תלמידיו, הספר יצא לאור על ידי נין הרב עטיה, יהודה דיין, שנה אחר כך יצא משנת רבינו חלק ב'.

מתלמידיו

• הרב עובדיה יוסף
• הרב בן ציון אבא שאול
• הרב דוד שלוש
• הרב ציון לוי רבה של פנמה
• הרב ברוך בן חיים
• הרב משה שראבני
• הרב ראובן שרבני
• הרב יעקב תופיק אביעזרי
• הרב משה צדקה
• הרב דוד עטיה
• הרב חיים דוד הלוי
• הרב מרדכי אליהו
• הרב משה דיין, רב סאן פאולו ברזיל
• הרב יהודה צדקה
• הרב עזרא בצרי
• הרב שלום כהן
• הרב יוסף רפול ר"י עטרת התורה וחבר מועצת גדולי התורה באמריקה
• הרב שמעון בעדני
• הרב יוסף ניסן
• הרב אליהו בן חיים (ניו יורק)
• הרב בן ציון מוצפי
• הרב שלמה בן שמעון
• הרב נסים בן שמעון
• הרב יחזקאל סיטון
• הרב יצחק אבא שאול
• הרב אברהם טופיק
• הרב משה מאיה
• הרב דוד צדקה
• הרב דוד בוסו

תקופת חייו של רבי עזרא עטייה על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הקודם: הרב שלמה לניאדו

ראש ישיבת פורת יוסף

הבא: הרבנים בן ציון אבא שאול ויהודה צדקה

לקריאה נוספת

• עיר המלומדים של בחלב - סדרת המורשת ההספרדית, (אנגלית) - Aleppo City of Scholars - Artscroll Sephardic Heritage Series.
• המורה, מירי פאר.
• "האיש על העדה", מאת נכדו יהודה עטיה, בעריכת הסופרת חנה רגב, אייר תשע"א

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0