רבי יוסף ידיד הלוי
 | |
| לידה |
1867 ה'תרכ"ז חלב, סוריה |
|---|---|
| פטירה |
8 במרץ 1930 (בגיל 63 בערך) ח' באדר תר"ץ ירושלים |
| תחומי עיסוק | רבנות ודיינות |
| רבותיו | הרב אברהם חיים עדס |
| תלמידיו | הרב יעקב עדס, הרב עזרא עטיה |
הרב יוסף ידיד הלוי[1] (ה'תרכ"ז - ח' באדר ה'תר"ץ, 1867 - 8 במרץ 1930) היה אב בית הדין של יוצאי חלב בירושלים, מגדולי רבני העיר.
ביוגרפיה
נולד בחלב (ארם צובא) שבסוריה, אז חלק מהאימפריה העות'מאנית, לרב מרדכי שהיה מלמד ילדים. כנער סייע לאביו בהוראה לילדים, וגם היה לומד עמו. משפחתו הייתה דלת אמצעים, והוא נתמך כלכלית על ידי הרב שאול קצין ונדיבי העיר. נישא ללאה זיאת-שרבתי, ולמד אצל הרב אברהם חיים עדס.
בשנת ה'תר"ן (1889) עלה עם הוריו ובני משפחתו לישראל, והתיישב בצפת, שם למד בבית הכנסת של הרב יוסף קארו. בתקופה זו היה מקורב לרידב"ז, ועסק איתו בלימוד תורה. בצפת חיבר חלק מספריו, ושימש כדיין לצד הרב ישמעאל בן פנחס הכהן והרב שלמה רפאל חכים.
בשנת ה'תר"ע (1910) לערך עלה להדפיס את ספרו "תורת חכם" בירושלים. בעצת דודו, הרב יום טוב ידיד הלוי, עבר כשנה לאחר מכן להתגורר בירושלים עם משפחתו. בתקופה זו נענה לבקשת העדה הבוכרית, והחל לשמש כדיין ומורה הוראה בבית הדין של העדה, לצד הרב אברהם אמינוף והרב יוחנן שמחיוף. לרשותו הועמדה דירה בשכונת הבוכרים, וספריה גדולה שקנה הגביר פנחס אברהמוף.
בהמשך מונה לשמש כאב בית הדין של קהילת יוצאי חלב (יחד עם רבו, הרב אברהם חיים עדס, ועם תלמידו, הרב רפאל שלמה לניאדו).
בסוף ימיו עסק מעט בתורת הקבלה, ועם זאת התנגד ללומדי הקבלה שלא למדו לפני כן ש״ס ופוסקים. שיכל את ארבעת ילדיו שמתו בילדותם בתקופת מגוריו בצפת, ובשנת ה'תרס"ב נולד לו בן נוסף, שלמה, שהאריך ימים.
היה מקורב לרב שלמה אליעזר אלפנדרי.
חתם עם רבנים נוספים בעד היציאה מהוועד הלאומי, והתנגד להוראה בשפה העברית בתלמודי תורה, בטענה כי "הכשרת" השפה בקרב תלמודי התורה תביא להפצת חומרי קריאה בשפה זו כנגד הדת. כמו כן התנגד לספרו של הראי"ה קוק, "אורות"[2], ואף מצטט מספרו של הראי"ה (בלי לרשום מאיזה ספר הציטוט, או מי הרב המחבר) וקורא לדבריו דברי מינות ואפיקורסות[3].
הלך לעולמו ב-8 במרץ 1930 (ח' באדר ה'תר"ץ) לאחר מחלה, ונטמן בהר הזיתים בירושלים. אשתו, לאה, נפטרה בי"ח באלול ה'תרצ"ז.
בנם היחיד הרב שלמה ידיד, הדפיס חלק מספרי אביו לאחר מותו.
| תקופת חייו של רבי יוסף ידיד הלוי על ציר הזמן |
|---|
 |
תלמידיו
- הרב עזרא עטייה (ראש ישיבת פורת יוסף)
- הרב יעקב עדס
- הרב יעקב קצין
- הרב רפאל שלמה לניאדו
- הרב דוד הררי רפול
- הרב ארי חיימוף
- הרב שמחה חיימוף
- הרב דוד סתהון דבאח (הרב הראשי של החלבים בבואנוס איירס)
ספריו
- ברכת יוסף - על דיני ברכות ועוד, חלק א' (ירושלים תרפ"ה), חלק ב' (ירושלים תרפ"ז), חלק ג'.
- ויחי יוסף - על הלכות גיטין וחליצה, (ירושלים תרפ"ט).
- ימי יוסף - שו"ת ג' חלקים. חלק א' (ירושלים תרע"ג), חלק ב', ימי יוסף בתרא (ניו יורק תשל"א).
- שארית יוסף - שו"ת על ארבעת חלקי השולחן ערוך. חלק א', חלק ב, חלק ג, חלק ד.
- ברכת חכם
- תורת חכם
לקריאה נוספת
- ח. מקובר, חכמי ארם צובא - מסכת חייהם המופלאים של מאורי האומה שחיו בארם צובה, ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 194 - 200)
- גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס״ב (עמ' 106 - 131)
קישורים חיצוניים
חכם יוסף ידיד הלוי, באתר החכם היומי
הערות שוליים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] יוסף ידיד הלוי25968892