הרב דוד הרטמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

מספריו של הרטמן

דוד הרטמן (11 בספטמבר 1931 - 10 בפברואר 2013) היה מנהיג, פרופסור ותאולוג מן הזרם הליברלי של היהדות האורתודוקסית.

קורות חייו

דוד הרטמן נולד בברוקלין, ניו יורק, למשפחה חרדית מהיישוב הישן ממוצא ירושלמי. הוא גדל בארצות הברית ולמד בישיבת לייקווד הליטאית-חרדית. לאחר מכן עבר לישיבת רבי יצחק אלחנן בישיבה יוניברסיטי, והיה לתלמידו של הרב יוסף דב סולובייצ'יק שהסמיכו לרבנות. כיהן כרב בקהילות אורתודוקסיות בארצות הברית ובמונטריאול. בו בזמן כתב דוקטורט בפילוסופיה באוניברסיטת מקגיל במונטריאל שבקנדה.

בשנת 1971 עלה לישראל עם משפחתו והקים את "מכון שלום הרטמן" (על שם אביו), מרכז חינוכי שלאחר מכן נפתח לידו בית ספר.

הרטמן שימש במשך שנים רבות פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית. זכה פעמיים בפרס הספר היהודי הלאומי הניתן לסופרים בארצות הברית.

דוד הרטמן נפטר בירושלים בל' בשבט תשע"ג[1]. ונטמן בהר המנוחות.

הגותו

הרטמן היה מבכירי ההוגים של האורתודוקסיה המודרנית המתונה, והוא ראה עצמו כשייך לזרם הליברלי יותר של תלמידי הרב יוסף דב סולובייצ'יק. עקב עמדותיו ספג ביקורת מצד תלמידים אחרים של הרב סולובייצ'יק. כמו כן, הרטמן הגדיר את עצמו כתלמיד של אברהם יהושע השל. הרטמן העיד ששלושה הוגים בעולמה של היהדות השפיעו עליו יותר מכל: רבו הרב סולובייצ'יק, הרמב"ם, וישעיהו ליבוביץ. הוגה נוסף שהרטמן קרוב לדעותיו הוא אליעזר גולדמן.

בניגוד לליבוביץ', הרטמן אינו פוסל טעמים מוסריים כמניע לקיום מצוות, ומודע ואף מאשר את המימד התרבותי-חברתי שקיים ביהדות. השקפתו לגבי דתות אחרות ולגבי הימנעות מקיום מצוות הדת - פלורליסטית ביותר. הוא סבור שישנן דרכים שונות לפרש את ההתגלות האלוקית בבריאה, והדרך ההולכת בעקבות ההתגלות במעמד הר סיני אינה הדרך הלגיטימית היחידה.

הרטמן היה ציוני נלהב. בואו לישראל נבע מאמונתו שבישראל ניתן לעצב חברה יהודית מוסרית, בניגוד לגולה, שבה מימוש היעוד היהודי-מוסרי רלוונטי לחיי הפרט אך לא לחיי הקהילה.

על דו השיח של הרטמן עם האל כתב בנו, דניאל הרטמן:

נוכחותו של אלקים בחייו של אבי היא אחד ההיבטים המרכזיים בחייו כיהודי. כפי שסיפר לי, חייו כוללים שיחות פרטיות עם אלקים. ברם, תוכנם ואופיים המיוחד של היחסים והשיחות האלו נותרו בגדר מסתורין לתלמידיו. בתשובה לשאלה מדוע אלקים חשוב לך, נהג לענות כמעט בכעס: "מה אתה מתכוון במדוע? הרי אלקים קיים!"

עיטורים ואותות

הרטמן זכה במהלך חייו בפרסים ובאותות על פועלו, ביניהם[2]:

כמו כן, זכה לתוארי דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת ייל, היברו יוניון קולג' ומכון ויצמן.

משפחתו

היה נשוי לברברה הרטמן. ילדיו הם:

מספריו

  • אושוויץ או סיני?, מכון הרטמן, ירושלים, 1988
  • ההלכה כבסיס להידברות רוחנית, עיון על האפשרות לגבש אחדות בישראל על בסיס ההלכה, ירושלים, 1977
  • מורשת במחלוקת, תרגם נעם זהר, הוצאת שוקן, ירושלים, 2002
  • מנהיגות בעיתות מצוקה, על איגרות הרמב"ם, תרגם צבי זהר, ספרית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1989
  • מסיני לציון: חידושה של ברית, תרגם נעם זהר, עם עובד, תל אביב, 1992
  • עשה לבך חדרי חדרים, תרגם יהב זהר, עורך המהדורה העברית אברהם שפירא, עם עובד, 2005
  • ר' יהודה הלוי, קובץ מאמרים, ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג למחשבת ישראל, תשל"ח
  • הרמב"ם, הלכה ופילוסופיה, תרגם אביב מלצר, עם עובד, 1979
  • רמב"ם - תורת המוסר, קובץ מאמרים, האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג למחשבת ישראל, 1979
  • אהבה ואימה במפגש עם אלקים, מורשתו התאולוגית של הרב יוסף דב סולובייצ'יק, תרגמה עדה פלדור, מכון שלום הרטמן, 2006
  • שונא שקרים ה' - חשבון נפש נוקב על ההלכה והמוסר האנושי. תרגמה רחלי זוהר, הוצאת מכון שלום הרטמן 2018

לקריאה נוספת

  • צבי זוהר, אבי שגיא (עורכים), מחויבות יהודית מתחדשת: על עולמו והגותו של דוד הרטמן, שני כרכים, הוצאת מכון שלום הרטמן בשיתוף עם הוצאת הקיבוץ המאוחד, ירושלים ותל אביב, תשס"א

קישורים חיצוניים

בעקבות מותו

הערות שוליים