הרב אברהם קוטנר

הרב אברהם אלתר קוטנר
	הרב קוטנר (נואם, במרכז) לצד עמיתו הרב יצחק אביחצירא (בשמאל התמונה) וראש העיר לוד פסח לב (בימין התמונה), בתפילת יום העצמאות בבית הכנסת המרכזי בלוד, שנות ה-50
לידה	1900; ה'תר"ס לערך; ורשה
פטירה	22 בפברואר 1975 (בגיל 75 בערך); י"א באדר ה'תשל"ה; לוד
למד ב	ישיבת תורת חיים (ורשה); ישיבת ראדזימין
מקום פעילות	צימיסלה, לוד
רבותיו	הרבנים צבי דב גליקסון ופינחס מנחם זינגר
חיבוריו	ראשית דעת
בת זוג	שרה

הרב אברהם אלתר (אלטר) קוטנר (1900 בערך – 1975) היה רב ברומניה, בגרמניה ובישראל. כיהן כרבה האשכנזי הראשי של העיר לוד מקום המדינה ועד למותו.

תולדות חייו

נולד בוורשה בסביבות שנת 1900. למד בישיבת תורת חיים בעיר ובישיבת ראדזימין אצל הרב פינחס מנחם זינגר, ונסמך לרבנות. כיהן כרב בעיירה צימישליה (אנ') שבבסרביה (אז ברומניה, היום ברפובליקת מולדובה).

לאחר מלחמת העולם השנייה כיהן כרב מחנה העקורים בפוקינג (ולדשטאדט) (אנ'), המחנה השני בגודלו בגרמניה.

עלה לישראל בשנת 1948 והיה מראשוני המתיישבים היהודים בלוד, והתמנה לרבה האשכנזי הראשי של העיר וליו"ר המועצה הדתית, לצד הרב הספרדי יצחק אביחצירא.

הוא ייסד בעיר מערכת כשרות ופעל להפסקת מכירת הבשר הטרף ולמניעת חילולי שבת^[1].

היה חבר הוועדה המרכזית של חבר הרבנים של המפד"ל^[2].

על שמו רחוב בשכונת אזבסטונים דרום בלוד, וכן בית הכנסת המרכזי ברחוב הרצל^[3]

ראשית דעת – דרשות והגות. ספר זה הוא ראשון בסדרה בת עשרה כרכים שכתב בשבתו ברומניה, אך את שאר הכרכים טרם הספיק להדפיס לפני השואה והם אבדו במלחמה.

30802937אברהם קוטנר


הרב קוטנר (נואם, במרכז) לצד עמיתו הרב יצחק אביחצירא (בשמאל התמונה) וראש העיר לוד פסח לב (בימין התמונה), בתפילת יום העצמאות בבית הכנסת המרכזי בלוד, שנות ה-50
לידה	1900 ה'תר"ס לערך ורשה
פטירה	22 בפברואר 1975 (בגיל 75 בערך) י"א באדר ה'תשל"ה לוד
למד ב	ישיבת תורת חיים (ורשה); ישיבת ראדזימין
מקום פעילות	צימיסלה, לוד
רבותיו	הרבנים צבי דב גליקסון ופינחס מנחם זינגר
חיבוריו	ראשית דעת
בת זוג	שרה