הקנאת הפרסי
קנאת קסאבה בגונאבד | |
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2016, לפי קריטריונים 3 ו-4 | |
מדינה | איראן |
---|---|
שטח האתר | 190.57 קילומטרים רבועים |
שטח אזור החיץ | 3,513.43 קילומטרים רבועים |
קואורדינטות | 34°17′24″N 58°39′16″E / 34.29°N 58.654444°E |
הקנאת הפרסי (בפרסית: قنات ایرانی) הוא אחד מאתרי המורשת התרבותית העולמית של אונסק"ו באיראן.[1] אתר המורשת העולמי הסדרתי כולל אחד עשר קנאתים המשמשים להובלת מים לשתייה ולצרכים תעשייתיים ממי התהום של אזורים גבוהים יותר.
רקע
- ערך מורחב – פוגארה
מערכת הפקת המים על ידי קנאת[2] פותחה לפני כמה אלפי שנים באזור איראן והתרחבה משם למקומות אחרים. קנאתים מצויים בעיקר ביישובים הקרובים להרים עם רמות משקעים גבוהות יחסית. המים היורדים באמצעות גשם, מחלחלים ומתאספים באקוויפר. באזור המיושב, האקוויפר לרוב עמוק מדי מתחת לפני השטח מכדי שאפשר לשאוב ממנו מים באמצעות באר.
לכן, מים נלקחים מהאקוויפר במעלה המדרון באמצעות קידוח המכונה "באר האם" ומוזרמים ליישוב דרך ערוץ קנאת תת-קרקעי, ששיפועו נמוך בהרבה משפוע המדרון ומשפוע האקוויפר. מנהרת הקנאת יוצאת מהמדרון בנקודה מסוימת, וניתן לשאוב משם את המים כדי לספק ליישוב מים או להשקיית שדות. פירי גישה אנכיים שימשו בתחילה לבניית המנהרה ולאחר מכן גם לתחזוקה וניקוי שלה. שימוש במנהרה להובלת מים מפחית את אובדן המים באמצעות אידוי, דבר חשוב במיוחד באזורים חמים ויבשים.
אתר המורשת העולמית
הקנאת הפרסי נוסף לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו בשנת 2016 בהתבסס על החלטה של הישיבה ה-40 של ועדת המורשת העולמית.[3] אחד עשר הקנאתים שנבחרו למורשת עולמית, על מקורותיהם ומבניהם בהתאמה, ממחישים את מגוון הטכניקות בהן נעשה שימוש ואת השונות של מערכות התעלות בכל הנוגע לתפוצה הגאוגרפית, לאורכן ולזמן מוצאן. לחלק מהמבנים יש חשיבות מיוחדת גם בשל הקשר שלהם עם טקסים או זרמים דתיים מסוימים, למשל במקרה של הקנאתים איברהים עבאד ומוזד עבאד. ההכרזה על אתר המורשת נעשתה על בסיס קריטריונים 3 ו-4.
קריטריון (iii): מערכת הקנאת הפרסית היא עדות יוצאת דופן למסורת של אספקת מים לאזורים צחיחים לתמיכה ביישובים. ההישגים הטכנולוגיים והקהילתיים של הקנאתים ממלאים תפקיד חיוני של הקנאת בהיווצרותן של ציוויליזציות שונות. חשיבותו המכרעת לאזור הצחיח הגדול יותר באה לידי ביטוי בשמה של הרמה המדברית של איראן המכונה "תרבות קנאת". פיזור היישובים הראשונים על מניפות סחף של הרמה הפנימית והמדבריות של איראן קשור באופן מיידי לדפוס התפוצה של מערכת הקנאתים ברחבי המדינה. המערכת מציגה גם מסורת תרבותית חיה יוצאת דופן של ניהול קהילתי של משאבי מים.
קריטריון (iv): מערכת הקנאת הפרסית היא דוגמה יוצאת דופן למכלול טכנולוגי הממחיש שלבים משמעותיים בהיסטוריה של הישוב האנושי באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. בהתבסס על חישובים מורכבים ואיכויות ארכיטקטוניות יוצאות דופן, מים נאספו והובלו באמצעות כוח הכבידה למרחקים ארוכים ומערכות הובלה אלו נשמרו במשך מאות שנים ולעתים אלפי שנים. מערכת הקנאתים אפשרה התיישבויות וחקלאות, אך גם היוותה השראה ליצירת סגנון אדריכלות ונוף ייחודי למדבר, הכולל לא רק את הקנאתים עצמם, אלא גם את המבנים הקשורים אליהם, כגון מאגרי מים, טחנות, מערכות השקיה וגנים.
רשימת האתרים הכלולים[4]
קוד האתר של אונסק"ו | שם האתר | מיקום | פרובינציה | קואורדינטות | שטח בקמ"ר | אזור חיץ בקמ"ר | תיאור |
---|---|---|---|---|---|---|---|
1506-001 | קנאת קסאבה | גונאבד (אנ') | ח'וראסאן רזאווי | 34°19′56″N 58°41′02″W / 34.332203°N 58.683794°W | 44.92 | 258.05 | מתוארך למאות 3–4 לפני הספירה ונמשך לאורך למעלה מ-13 קילומטרים עם 222 פירים. באר האם בעומק 200 מטרים. ענף דולב-אי נמשך למעלה מ-29 קילומטרים עם 153 פירים. באר האם בעומק 300 מטרים. מבנים נסמכים כוללים שירותים, שירותים זמניים, חדר הלבשה, מאגר מים, והיו 5 טחנות מים, מתוכן 3 היו בשימוש עד 1966 |
1506-002 | קנאת בלאדה | אסלאמייה (אנ') | דרום ח'וראסאן | 34°07′41″N 58°20′31″W / 34.1281°N 58.3419°W | 27.57 | 193.21 | מתוארך לשנת 1600, ונמשך לאורך 19 קילומטרים עם 153 פירים. ישנם 15 ענפים שלכל אחד יש באר אם משלו. מבנים נסמכים כוללים שירותים, 6 מאגרים והיו בו 12 טחנות מים, אחת מהן עדיין בשימוש. |
1506-003 | קנאת זארץ' | זארץ' (אנ') | יזד | 31°59′26″N 54°13′47″W / 31.99067°N 54.22984°W | 39.84 | 1,251.62 | מתוארך בין השנים 1200–1300 ונמשך לאורך 80 קילומטרים עם 3 סניפים. באר האם העמוקה ביותר היא 90 מטרים. יש בו פירי באר עגולים ומרובעים כאחד. מבנים נסמכים כוללים שירותים, 8 מאגרי מים ו-8 טחנות מים, שאחת מהן עדיין בשימוש. |
1506-004 | קנאת חסן עבד-אי מושהיר | מהריז (אנ') | יזד | 31°35′30″N 54°25′54″W / 31.591667°N 54.431667°W | 27.59 | 1,216.62 | מתוארך לשנת 1400 ומשקה את אתר המורשת העולמית הגן הפרסי באג-א פהלוואן-פור במהריז ו-5 גנים נוספים. הוא פועל לאורך 40 קילומטרים עם 1330 פירים ו-5 ענפי משנה. עומק באר האם 20 מטרים. מבנים נסמכים כוללים שירותים, 8 מאגרי מים ו-5 טחנות מים. |
1506-005 | קנאת איברהים עבד | הכפר איברהים עבד | מרכזי | 34°14′42″N 49°39′51″W / 34.245076°N 49.664085°W | 12.38 | 236.55 | מתוארך בין השנים 1000–1200 ומזוהה עם פולחנים וטקסים הקשורים לניקוי מנהרות הקנאת. הוא נמשך לאורך 11 קילומטרים עם 311 פירים על הענף הראשי. ישנם שני ענפי משנה. מבנים נסמכים כוללים שירותים, חמאם ציבורי, מאגר ציבורי ומבני צדקה, מסגדים ובתים. עומק באר האם 53 מטרים. |
1506-006 | קנאת ואזוון | ואזוון (אנ') | אספהאן | 0.05 | 296.31 | מתוארך לסביבות 1200 ונמשך לאורך 1800 מטרים עם 64 פירים. יש לו מסדרון גישה לדייק תת-קרקעי שניתן לחסום אותו לחורף. באר האם בעומק 18 מטרים. מבנים נסמכים כוללים מאגר, טחנת מים ושירותים. | |
1506-007 | קנאת מוזד עבד | מיימאה (אנ') | אספהאן | 36.36 | 296.31 | מתוארך לשנת 600 ונמשך לאורך 18 קילומטרים עם 615 פירים. ישנם 3 ענפים ובארות אם, העמוקה שבהן בעומק 80 מטרים, ו-3 דייקים תת-קרקעיים עם מסדרונות גישה. פירי הבאר מלבניים ועגולים כאחד, וכקנאת הגדול והעתיק ביותר באזור הוא קשור לזורואסטריות. מבנים נסמכים כללו שש טחנות מים, אחת מהן שרדה, מאגר ושירותים. | |
1506-008 | קנאת מוּן | ארדסטן (אנ') | אספהאן | 33°22′52″N 52°22′42″W / 33.3812°N 52.3783°W | 0.05 | 30.47 | מתוארך אולי לשנת 578 והוא קנאת דו-מפלסי בשל הסוג האטים של אדמת החרסית. הוא נמשך לאורך 3 קילומטרים עם 30 פירים. באר האם במפלס העליון עומקה 27 מטרים; התחתונה נמצאת 3 מטרים מתחת לה. מבנים נסמכים כוללים 2 טחנות מים, מאגר אחד שירותים. |
1506-009 | קנאת גווהריז | ג'ופאר (אנ') | כרמאן | 30°02′34″N 57°06′51″W / 30.0428°N 57.1143°W | 1.51 | 29.80 | מתוארך לשנת 600 ונמשך לאורך 3,560 מטרים עם 6 ענפים ובארות אם ו-129 פירי באר. מערכת החלוקה של 6 תעלות מפגינה את התרחבות העיר. הבאר האחרונה קרויה על שם האימאם ה-12 בה היציאה נשפכת למאגר בחצר המסגד ויש חמאם למטרות מרפא הקשורות באמונה המקומית בחשיבות הרוחנית של הקאנת. |
1506-010 | קנאת רסם עבד | בם | כרמאן | 29°06′N 58°21′W / 29.1°N 58.35°W | 0.15 | 0.8 | ממוקם באתר המורשת העולמית בם. הוא בן כמאה שנה וכקנאת חדש יחסית כמו אכבר עבד מדגים את ההישרדות והמשך הידע המסורתי של מערכת הקנאתים. הוא לא הושפע מרעידת האדמה של 2003 שהחריבה את מרבית העיר. הוא נמשך לאורך 9,840 מטרים עם 25 פירים. עומק באר האם 60 מטרים. ישנה ירידה של 10 מטרים בהעתק באם, שם מנהרת איסוף המים באקוויפר הופכת למנהרת הובלת המים. |
1506-011 | קנאת אכבר עבד | בם | כרמאן | 29°06′N 58°21′W / 29.1°N 58.35°W | 0.15 | 0.8 | ממוקם כ-20 מטרים מרסם עבד, פועל פחות או יותר במקביל אליו ומצטרף אליו ביציאה. זהו קנאת חדש יחסית בן 100 שנים בלבד ומשתרע לאורך 4,811 מטרים עם 33 פירים. עומק באר האם 59 מטרים. ישנה ירידה של 10 מטרים בהעתק באם, שם מנהרת איסוף המים באקוויפר הופכת למנהרת הובלת המים. ההפצה משני הקאנתים היא דרך מאגרים גדולים בבסיס ההעתק. |
סך הכל | 145.65 | 3,552.49 |
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ The Persian Qanat
- ^ לשיטת הולכת מים זו יש כמה כינויים. הכינוי המקובל ברוב השפות הוא קַנַאת (מערבית قناة), בפרסית היא מכונה קַארִיז (كاريز), ובישראל מקובל להשתמש בשם פוגארה שמקורו בערבית מרוקאית. בערך זה נעשה שימוש בכינוי של אתר המורשת
- ^ Decision : 40 COM 8B.21
- ^ Advisory Body Evaluation (ICOMOS)
אתרי מורשת עולמית באיראן | |
---|---|
|
32686313הקנאת הפרסי