הקו הירוק (ביירות)
הקו הירוק (בערבית: خط أخضر, תעתיק מדויק: ח'ט אחצ'ר) היה קו הפרדה אשר חילק את בירת לבנון, ביירות, לשני חלקים לפי חלוקה עדתית בתקופת מלחמת האזרחים הלבנונית. קו זה, נקבע באופן לא-רשמי עם תחילתה של מלחמת האזרחים בשנת 1975 והוא חדל מלהתקיים עם סיום המלחמה בשנת 1990. העיר אוחדה זמנית בשנת 1984 וקו הפרדה זה בוטל, אך האיחוד לא החזיק זמן רב והעיר חולקה מחדש.
ה"קו הירוק" חילק את ביירות לשני חלקים: החלק המזרחי - המאוכלס ברובו בנוצרים והחלק המערבי - המאוכלס ברובו במוסלמים ובו גם שכנו מחנות הפליטים הפלסטיניים. החלק המזרחי, נשלט על ידי המיליציה המארונית "הכוחות הלבנוניים" אשר מרבית לוחמיה נמנו עם לוחמי "הפלנגות הנוצריות" ואילו מערב העיר נשלטה על ידי פלגים של אש"ף. השכונות השיעיות בחלקו הדרומי של מערב ביירות נשלטו על ידי מיליציות שיעיות, בתחילה המיליציה "אמל" של האימאם מוסא א-צדר הנחשבת למתונה וחילונית יותר ומאוחר יותר על ידי חזבאללה, שהוקמה במהלך מלחמת האזרחים על ידי משמרות המהפכה האיראניים ונחשבת למיליציה קיצונית.
על אף ששתי הקבוצות אשר שלטו בצידו המערבי של הקו הירוק, השיעים הלבנונים והפלסטינים, היו מוסלמים בדתם הם התחרו זה בזה על שליטה מלאה בחלק המערבי של העיר. מאוחר יותר, השיעים אף נלחמו בינם לבין עצמם על שליטה בדרום ביירות במלחמת המחנות. במהלך לחימה זו, גברה תמיכת האוכלוסייה השיעית בדרום ביירות בחזבאללה ושליטת המיליציה ברבעים השיעיים התחזקה, על חשבון אמל אשר נחלה מפלה ואיבדה תומכים רבים.
בשנת 1987, לאחר הרצחו של רשיד כראמי, התמנה מישל עאון המארוני לתפקיד ראש ממשלת לבנון וזאת על אף שלפי האמנה הלבנונית, תפקיד זה שמור למוסלמי סוני. מינויו של עאון חילק גם את השלטון בעיר: נוצריי מזרח ביירות, קיבלו על עצמם את עאון כראש הממשלה אך המוסלמים, תושבי מערב העיר, התנגדו למהלך וראו בו הפרה של האמנה הלבנונית, כך נוצר מצב בו עאון היה לסמכות ראש הממשלה במזרח ביירות בלבד. מאוחר יותר בשנה זו נכבש החלק המערבי של העיר על ידי צבא סוריה.
בשכונות הקרובות לקו הירוק התרחשו קרבות הצלפים הקשים ביותר בכל מלחמת האזרחים ובקרב קו ההפרדה פעלו גורמי טרור אסלאמיים רבים, בין השאר, החל ארגון הטרור חזבאללה את פעילותו הטרוריסטית בירי צלפים על אזרחים נוצרים שעברו בקרבת הקו הירוק, ושכונות אלו ספגו פגיעות והרס רב. המעבר בין שני צדי קו ההפרדה היה קשה ומסוכן ורבים נהרגו בדרכם מירי צלפים. בתום מלחמת האזרחים בלבנון החלה ממשלת לבנון לפעול לשיקום העיר וכללה בפעולות שיקום אלו גם את השכונות הקרובות לקו ההפרדה, אשר קיבלו את השם "שכונות הקו הירוק" בעגה המקומית. על אף מאמצי השיקום הרבים, שכונות אלו טרם שוקמו סופית ובחלקן אף מבנים הרוסים כליל. לאחר מלחמת האזרחים, התפתחה בלבנון "תיירות מלחמה" והשכונות ההרוסות בקרבת הקו הירוק מהוות את אחד מהאתרים הבולטים בסוגת תיירות זו, ובהן ניתן שרידים בולטים ביותר למלחמת האזרחים.
קו ההפרדה עבר בשכונות מרובות עצים וצמחייה ועל כך קיבל את השם "הקו הירוק".
קישורים חיצוניים
- קו ההפרדה הירוק על מפת ביירות
- חשיפה לצפון: לדעת כדי להבין - ישראל ושכנותיה מצפון, אתר סנונית
- מידע על הקו הירוק באתר "אלמשרק" (אנגלית)
