קונפדרציית המדינות של אמריקה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

קונפדרציית המדינות של אמריקה
Confederate States of America
דגלסמל
מוטו לאומי
”Deo Vindice”
"תחת אלוקים מגנינו" (לטינית)
המנון לאומי אין המנון רשמי
אל, הדרום נצור (לא רשמי)
הדגל הכחול היפה (פופולרי)
דיקסי (מסורתי)
ממשל
משטר קונפדרציה, אפרטהייד, רפובליקה נשיאותית
שפה נפוצה אנגלית (לא רשמית)
עיר בירה מונטגומרי, אלבמה
4 בפברואר 186129 במאי 1861
ריצ'מונד, וירג'יניה
29 במאי 1861–9 באפריל 1865
גאוגרפיה
יבשת צפון אמריקה
העיר הגדולה ביותר ניו אורלינס
4 בפברואר 1861–1 במאי 1862
היסטוריה
הקמה פרישת מדינות הדרום מן האיחוד והקמת הקונפדרציה.
תאריך 4 באפריל 1861
פירוק כניעת הקונפדרציה לכוחות האיחוד ושילובם מחדש בתוכו.
תאריך 9 באפריל 1865
ישות קודמת ארצות הברית
ישות יורשת ארצות הברית
שטח בעבר 1,995,392 קמ"ר (נכון ל־1861)
אוכלוסייה בעבר 9,103,332 (כולל 3,521,110 עבדים) (נכון ל־1861)
כלכלה
מטבע דולר של הקונפדרציה
שונות
מפת הקונפדרציה 1861–1865.
  מדינות הקונפדרציה בפועל
  שטחים שהקונפדרציה דרשה לצרף אליה

מפת מדינות האיחוד והקונפדרציה בשנת 1865
מפת מדינות האיחוד והקונפדרציה בשנת 1865:

  מדינות האיחוד
  טריטוריות של האיחוד שלא התירו עבדות
  מדינות הגבול של האיחוד שהתירו עבדות
  טריטוריות של האיחוד שהתירו עבדות
  מדינת קנזס, הצטרפה לאיחוד במהלך המלחמה
  מדינות הקונפדרציה

קונפדרציית המדינות של אמריקה (נקראת גם בקיצור הקונפדרציה; באנגלית: Confederate States of America) הייתה איחוד שהקימו מדינות דרום ארצות הברית שפרשו מאיחוד המדינות על רקע ניצחונו של אברהם לינקולן בבחירות לנשיאות ב-1860. לינקולן ומפלגתו התנגדו להתפשטות העבדות בטריטוריות המערביות, דבר אשר יכול היה להפר את האיזון בקונגרס האמריקני לטובת מתנגדי העבדות. המדינות הפורשות השתלטו על מבצרי ובנייני הממשל הפדרלי שבתחום שיפוטן, ובכך החישו את פריצת מלחמת האזרחים האמריקנית. הקונפדרציה התקיימה בשנים 18611865, שנות מלחמת האזרחים.

בניגוד למדינות הברית, אשר האמינו בליברליזם ובזכויות האדם, הקונפדרציה בעיקר האמינה בשמרנות, עבדות, דמוקרטיה נוצרית, פופוליזם ימני, וזכויות המדינות.

בחירת לינקולן ופרישת מדינות הדרום מהברית

ב-20 בדצמבר 1860, זמן קצר לאחר בחירתו של לינקולן (וקודם להשבעתו כנשיא ב-4 במרץ 1861), הודיעה דרום קרוליינה על פרישתה מן האיחוד. מנהיגי דרום קרוליינה חיכו זמן רב לאירוע שיוכל להביא לאיחודו של הדרום אל מול הכוחות המתנגדים לעבדות. ברגע שתוצאות הבחירות היו ודאיות, הכריזה האספה של דרום קרוליינה, כי "האיחוד, שהיה קיים עד עתה בין דרום קרוליינה ובין מדינות אחרות, תחת השם 'ארצות הברית של אמריקה' מבוטל בזאת". עד 1 בפברואר 1861 שש מדינות דרומיות נוספות הלכו בעקבות דרום קרוליינה.

ג'פרסון דייוויס, נשיאה היחיד של הקונפדרציה

ב-7 בפברואר אימצו שבע המדינות הפורשות חוקה זמנית, ואת השם "קונפדרציית המדינות של אמריקה" ובחרו כבירתן את העיר מונטגומרי בירת אלבמה. לקונפדרציה נקבע דגל, וג'פרסון דייוויס מונה כנשיאה. מדינות אחדות מהקונפדרציה שמו את ידן על מחנות צבא פדרליים בתחומן. לינקולן עדיין לא הושבע, והנשיא היוצא ג'יימס ביוקנן לא נקט בכל פעילות אל מול התחמשותן והתבצרותן של המדינות הפורשות. שר המלחמה של ארצות הברית, פלויד, מנע כל הכנה צפונית למלחמה, בעודו מתיר לנשק ולכוח אדם מיומן "לזלוג" דרומה.

לאחר פחות מחודש, ב-4 במרץ 1861, הושבע אברהם לינקולן לכהונת נשיא ארצות הברית. בנאום השבעתו, הוא הצהיר כי החוקה היוותה איחוד מושלם יותר מאשר הקונפדרציה הרופפת שקדמה לקבלת החוקה, וכי המדינות שקיבלו את החוקה קיבלו מסמך מחייב, ולפיכך פרישת שבע מדינות הדרום "בטלה מבחינה משפטית". הוא הכריז כי אין לו כל כוונה לפלוש למדינות הדרום, אך הוא ישתמש בכוח על מנת לשמור על רכוש פדרלי במדינות אלו. הוא סיים את נאומו בפניה נרגשת לחידוש הברית.

בשלב זה פרשו מן האיחוד רק "מדינות הכותנה": דרום קרוליינה, מיסיסיפי, פלורידה, אלבמה, ג'ורג'יה, לואיזיאנה וטקסס. מדינות הדרום הנוספות ובראשן וירג'יניה פסחו על שתי הסעיפים. פנייתו של לינקולן נועדה אפוא בעיקר אליהן.

מדינות הקונפדרציה

בזמן הקמתה מנתה הקונפדרציה שש מדינות: אלבמה, פלורידה, ג'ורג'יה, לואיזיאנה, מיסיסיפי ודרום קרוליינה. טקסס, שפרשה מהאיחוד בטרם הוקמה הקונפדרציה, הצטרפה אליה באופן רשמי כעבור כחודש, ובעקבות קריאתו של הנשיא לינקולן לדיכוי המרידה הצטרפו גם וירג'יניה, ארקנסו, טנסי וצפון קרוליינה. שתי מדינות נוספות: קנטקי ומיזורי אמנם לא הצטרפו באופן רשמי, אך פלגים באותן מדינות ביקשו להצטרף, ובדגל הקונפדרציה הופיעו כוכבי שתי מדינות אלה.

ממשלות חמשת השבטים בטריטוריה האינדיאנית (שבשנת 1907 הפכה למדינת אוקלהומה) תמכו באופן נחרץ בקונפדרציה. בנוסף, מספר תושבים במסילה ובטוסון שבטריטוריית ניו מקסיקו (לימים מדינות ניו מקסיקו ואריזונה) האיצו בממשל הקונפדרציה לספח את אדמתם, והדבר הוביל להיווצרותה של טריטוריית אריזונה כטריטוריה מוכרת של הקונפדרציה.

שתי מדינות היו יוצאות דופן: האחת - מערב וירג'יניה, שהתפצלה ממדינת וירג'יניה והצטרפה אל כוחות האיחוד של מדינות ארצות הברית ב-1863 כמדינה חופשית מעבדות; השנייה - דלאוור, שלמרות היותה מדינת עבדות לא פרשה מהאיחוד. ב-1861 הוכרז ממשל צבאי במרילנד (המדינה המקיפה את עיר הבירה וושינגטון), במהלך שרבים טוענים כי נועד להבטיח את הישארותה של המדינה בברית האמריקנית.

מנהיגי הקונפדרציה דגלו בקונספציית "King Cotton" שהניחה ששליטה של מדינות קונפדרציה בייצוא הכותנה תאפשר שגשוג כלכלי.

מלחמת האזרחים

ערך מורחב – מלחמת האזרחים האמריקנית

מלחמת אזרחים התרחשה בארצות הברית בשנים 18611865 לאחר ש-11 מדינות בדרום ארצות הברית, שתמכו בעבדות, הכריזו על פרישה מארצות הברית והקימו את קונפדרציית המדינות של אמריקה. הקונפדרציה, בהנהגתו של ג'פרסון דייוויס, לחמה על עצמאותה מארצות הברית, והציגה את מלחמת האזרחים כמלחמת העצמאות של הקונפדרציה. הממשל הפדרלי בארצות הברית נתמך בידי עשרים מדינות, רובן מצפונה של ארצות הברית, שבהן בוטלה העבדות, ובידי חמש מדינות שבהן העבדות עדיין הותרה, אשר נודעו כמדינות הגבול.

בין המניעים למלחמה היו הפערים הכלכליים בין 25 המדינות המוכרות בשמן המקוצר "האיחוד", שהיו בעלות אוכלוסייה רבה יותר ותעשייה מפותחת, לבין מדינות הדרום, אשר כלכלתן נשענה על חקלאות, וגידול הכותנה, מוצר הייצוא העיקרי, חייב שימוש בכוח אדם רב אשר התבסס על עבדים.

למרות הכח העודף של האיחוד היא התקשתה להתמודד מול צבא הקונפדרציה בהנהגתו של הגנרל רוברט אי לי, וספגה מספר מפלות. בשלב מסוים צבא הקונפדרציה פלש לצפון למרילנד במטרה לאיים על הבירה האמריקנית. למולו העמיד לינקולן את יוליסס ס. גרנט שהצליח לעצור אותו בסופו של דבר.

לאחר ארבע שנים של לחימה קשה, אכזרית ועקובה מדם, שרובה התרחשה בשטחי דרום ארצות הברית, וכללה למעלה מ-10,000 היתקלויות צבאיות, כ-3 מיליון חיילים משני הצדדים, יותר מ-600 אלף קורבנות, וכ-400 אלף פצועים, נכנעה הקונפדרציה והעבדות בוטלה בכל רחבי ארצות הברית. הבעיות שהובילו למלחמה נפתרו רק בתקופת השיקום, לאחר תום המלחמה, שארכה 12 שנים (בין 1865 ל-1877).

מטבע הקונפדרציה

שטר של מאה דולר של הקונפדרציה מיום 22 דצמבר 1862 - הונפק במהלך מלחמת האזרחים

שטרות הכסף שהדפיסה הקונפדרציה דומים לשטרות שהוציא "איחוד המדינות" פרט לדמות שהייתה מודפסת עליהן. בתום המלחמה היו השטרות חסרי ערך. כיום נותרו שטרות בידי אספנים.

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37993612קונפדרציית המדינות של אמריקה