קונטראס
הקונטראס (בספרדית: Contras) הוא שם כולל לארגונים מחתרתיים שפעלו בניקרגואה בשנות ה-80 של המאה ה-20 נגד השלטון הסנדיניסטי. המילה contra היא קיצור ל-contrarrevolución ("נגד המהפכה"), והיא מתייחסת למהפכה הסנדיניסטית ב-1979, בה הודח הנשיא אנסטסיו סומוסה דביילה.
בין ארגוני הקונטראס השנים לא הייתה זהות אידאולוגית, והמכנה המשותף היחיד שלהם היה השאיפה להפיל את המשטר הסנדיניסטי. בין היתר, היא כללה את נאמני סומוסה, גורמים במעמד הביניים שתמכו במהפכה הסנדיניסטית אך התאכזבו מתוצאותיה, כפריים סנדיניסטים לשעבר ואינדיאנים-ילידים שהתנגדו למדיניות הלאמת האדמות שפגעה בהם. החזית הדמוקרטית הניקרגואית (Fuerza Democrática Nicaragüense) הייתה הגורם הדומיננטי בקונטראס. בראשה עמד הקולונל אנריקה ברמודס, שהיה לפני כן ממפקדי המשמר הלאומי, והיא פעלה בתחילה בעיקר מהונדורס. החל מ-1982 החל לפעול ארגון קונטרה נוסף, הברית המהפכנית הדמוקרטית (Alianza Revolucionaria Democrática), בהנהגתו של אדן פסטורה, סנדיניסט לשעבר בעצמו, שהתנגד להתקרבותה של הממשלה הסנדיניסטית לברית המועצות ולקובה. ארגון זה פעל מקוסטה ריקה.
ארצות הברית אימנה, מימנה וחימשה את הקונטראס, באמצעות ה-CIA, ואף הייתה מעורבת במאמצים ליצירת שיתוף פעולה וחזית אחידה בין הארגונים השונים. זאת, בהתאם למדיניותו של הנשיא רונלד רייגן, לסיוע לארגוני גרילה אנטי-קומוניסטיים ברחבי העולם. בתקופת שלטונה של החונטה הצבאית בארגנטינה (עד 1983) תמכה אף היא בקונטראס. לאחר שרבו העדויות על כך שהקונטראס לא פוגעים רק במטרות צבאיות, אלא גם באזרחים, סירב הקונגרס לאשר את מימון הקונטראס. כדי לעקוף את הקונגרס, התבצעה עסקה סיבובית שכללה מכירת נשק לאיראן באמצעות ישראל, בפרשה שנודעה בשם פרשת איראן-קונטראס. ב-1986 פסק בית הדין הבינלאומי לצדק, בפסק הדין ניקרגואה נגד ארצות הברית, כי תמיכתה של ארצות הברית בקונטראס, כמו גם פעולות אחרות שנקטה, כמיקוש נמליה של ניקרגואה, מהווה הפרה של המשפט הבינלאומי, והורה לה לפצות את ניקרגואה. ארצות הברית מעולם לא מילאה אחר פסק דין זה.
לשיא הצלחותיהם הצבאיות הגיעו הקונטראס בשלהי 1987 ובראשית 1988. עם המבצעים הבולטים נמנו מתקפה משולבת של הקונטראס ב-21 בדצמבר 1987 על מספר בסיסים צבאיים ברחבי ניקרגואה והפלת מסוק מיל מי-24. פעולות אלה, לצד הפגנות ברחבי המדינה ולחץ בינלאומי להפסקת הלוחמה, אילצו את הנשיא דניאל אורטגה לנהל משא ומתן, ולהכריז על קיום בחירות ב-1990.
ב-1989 החלו הקונטראס להתפרק מנשקם, לקראת מערכת הבחירות. אורטגה הובס בבחירות, ולנשיאת המדינה נבחרה ויולטה צ'מורו, סנדיניסטית לשעבר שהעבירה את תמיכתה לקונטראס עקב התנגדותה למדיניות הסוציאליסטית שהנהיגו הסנדיניסטים. לאחר בחירתה חדלו הקונטראס לפעול, והשתלבו במערכת הפוליטית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קונטראס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
34433174קונטראס