הפשיטה על מקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפשיטה על מקין
הנחתים על סיפון ה"נאוטילוס" בשובם להוואי לאחר הפשיטה
הנחתים על סיפון ה"נאוטילוס" בשובם להוואי לאחר הפשיטה
מערכה: המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט
מלחמה: מלחמת העולם השנייה
תאריכים 17 באוגוסט 194218 באוגוסט 1942 (יומיים)
מקום האי מקין (כיום בוטאריטארי)
תוצאה ניצחון טקטי לאמריקאים
הצדדים הלוחמים

ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית

מפקדים

הצי הקיסרי היפניהצי הקיסרי היפני קוסו אבה

יפןיפן קנמיטסו

ארצות הבריתארצות הברית צ'סטר נימיץ

ארצות הבריתארצות הברית אוואנס קרלסון

כוחות

160-83 חיילים

13 מטוסים

3 סירות

211 חיילים

אבדות

160-83 הרוגים

2 מטוסים ימיים

2 סירות

21 הרוגים

9 שבויים (הוצאו להורג מאוחר יותר)

2 נעדרים

17 פצועים

הפשיטה על מקין הייתה התקפה של חיל הנחתים האמריקני על האטול מקין (כיום בוטאריטארי) ב-17-18 באוגוסט 1942. מטרת ההתקפה הייתה השמדת המתקנים היפניים שעל האי, לקיחת שבויים, איסוף מודיעין על אזור איי גילברט והסטת התגבורת היפנית מתקיפות בעלות הברית בגוודלקנל וטולאגי.

הכנות וארגון

הפשיטה על מקין הייתה אחת מהמתקפות הקרקעיות הראשונות של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. כוח הפשיטה המיועד הורכב משתי פלוגות רובאים של גדוד הפושטים השני של חיל הנחתים. בשל תנאי המקום על האוניות, נאלצה כל פלוגה לוותר על כיתה אחת. מפקדת הגדוד, פלוגה A ו-18 אנשים מפלוגה B (הסך הכל 121 חיילים) הפליגו על הצוללת "ארגונאוט," ויתר חיילי פלוגה B (בסך הכל 90 חיילים) הפליגו על סיפון ה"נאוטילוס." לכוח הפשיטה ניתן השם "כוח משימה 7.15."

חיל המצב היפני באטול מקין כלל 74 אנשי צוות אוויר מבסיס המטוסים הימיים שעל האי, חמושים בנשק קל.

הביצוע

הנחתים עלו מהצוללות לסירות גומי מעט לאחר חצות ב-17 באוגוסט. בשעה 05:13, נחתו שתי הפלוגות, בפיקודו של לוטננט קולונל אוואנס קרלסון, במקין. בשל קשיים בגישה לאי, שנבעו כתוצאה מים גבוה וגלי חוף, החליט קרלסון להנחית את שתי הפלוגות בחוף אחד ולא בשניים, כמו שתוכנן מראש. אולם, בשל הבלבול בנחיתה, נחת לוטננט אוסקר פיטרוס עם 12 חייליו בחוף שבו היה אמור לנחות על פי התוכנית. לאחר מעשה יתברר כי הייתה זו שגיאה טובה. פיטרוס לא נרתע מהיעדר הסיוע והצעיד את אנשיו אל פנים האי.

בשעה 07:00 התקדמה פלוגה A לאורך האי לכיוון החוף הצפוני, לפני שפתחו בהתקפה לכיוון דרום מערב. היפנים העמידו התנגדות נחושה, ואש מקלעים וצלפים עיכבו את התקדמות הפושטים והסבו להם אבידות. לאחר מכן, פתחו היפנים בשתי מתקפות בנזאי אשר נהדפו בידי הפושטים והביאו לחיסול מרבית החיילים היפניים באי. בשעה 09:00, מצאו עצמם פיטרוס וחייליו בעורפם של היפנים, שהיו עסוקים בתקיפת הפושטים ממזרח. יחידתו של פיטרוס הרגה 8 יפנים, ביניהם מפקד חיל המצב, אך במחיר של 3 הרוגים ושני פצועים. לאחר מכן, משלא הצליחו ליצור קשר עם קרלסון, שבו כמתוכנן לצוללות.

בשעה 13:30, הופיעו בשמי האי 12 מטוסים יפניים, ביניהם שני מטוסים ימיים, שעליהם תגבורת לחיל המצב. המטוסים ניסו לנחות בלגונה אולם הם נתקלו באש מקלעים, נשק קל ונ"ט (בויס) מצד הפושטים. אחד המטוסים התרסק והשני עלה בלהבות. שאר המטוסים הפציצו וירו בכוחות האמריקאים אך לא הצליחו להסב נזק.

פינוי

מקין מבעד לפריסקופ של הנאוטילוס

בשעה 19:30 החלו הפושטים בנסיגה מהאי באמצעות 18 סירות גומי. אולם, רבים ממנועי הסירות לא תפקדו, וים גבוה הביא לכך שרק 7 סירות, ועליהם 93 חיילים, הגיעו לצוללות באותו לילה. בבוקר המחרת הגיעו עוד מספר סירות אולם על האי נותרו עוד 72 חיילים. בשעה 09:00, שלחה הצוללת סירת הצלה. חבלים נקשרו בין הסירה לסירות הגומי שלעל החוף, וכך יכלה סירת ההצלה לגרור את הסירות אל הים. אולם, עם תחילת החילוץ הופיעו מטוסים יפניים אשר תקפו את הכוחות האמריקאים, הטביעו את סירת החילוץ ואף תקפו את הצוללות, שנאלצו לבצע צלילת חירום.

קרלסון הצליח להעביר מסר לצוללות לפגוש את אנשיו בכניסה ללגונת מקין. בחברם יחד שלוש סירות גומי, שני קאנו שמצאו על האי ואת שני המנועים הפועלים הנותרים, הרכיבו החיילים רפסודה, עליה הפליגו 72 החיילים הנותרים כ-7 ק"מ עד לפיתחה של הלגונה, שם נאספו על ידי הצוללות.

אבידות

אבידות הנחתים היו 19 הרוגים ו-12 נעדרים. מבין 12 הנעדרים, קברו של אחד מהם זוהה לאחר מכן בין 18 קברי הנחתים שנמצאו על האי. מבין 11 הנעדרים הנותרים 9 הושארו מאחור או שנאלצו לחזור בניסיון הנסיגה הלילי מהאי. הם נתפסו על ידי היפנים, נשלחו לאטול קווג'לין, והוצאו להורג.

ב-2000, חמישים ושמונה שנים לאחר הפשיטה, נמצאו וזוהו במקין שרידיהם של 25 נחתים. שני הנחתים הנעדרים לא נמצאו עד היום. שישה מהנחתים ששרידיהם נמצאו הובאו למנוחות בטקס פרטי שנערך על ידי משפחותיהם. שאר העצמות נטמנו בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.

תוצאות הפשיטה

קרלסון דיווח כי ספר באופן אישי 83 הרוגים יפניים, ובהסתמך על שיחותיו עם ילידי האי העריך כי נהרגו בסך הכל 160 יפנים בפשיטה. יפנים נוספים נהרגו ככל הנראה בטביעת שתי הסירות והתרסקות שני המטוסים.

על אף שהנחתים הצליחו לטהר את האי מיפנים, נכשלו מטרותיה המשניות של הפשיטה. לא נלקחו שבויים ולא נאסף מידע בעל ערך. בנוסף, לא הוסטו תגבורות מאזור איי שלמה. למעשה, הפשיטה סייעה ליפנים לראות כי חילות המצב שלהם באיי גילברט פגיעים, ועל כן החלו בביצור בסיסי האיים שלהם באוקיינוס השקט, עובדה שככל הנראה תרמה למספר האבידות הגבוה בצד האמריקאי במהלך המערכה באיי גילברט ומרשל. למרות זאת, הפשיטה תרמה בשיפור המורל בקרב הנחתים ובבחינת טקטיקת הפשיטה.

הפשיטה בתרבות

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Morison, Samuel Eliot. Coral Sea, Midway and Submarine Actions, May 1942 – August 1942, vol. 4 of History of United States Naval Operations in World War II, University of Illinois Press, 2001. מסת"ב 9780252069956.
  • Morison, Samuel Eliot. Aleutians, Gilberts and Marshalls, June 1942 – April 1944, vol. 7 of History of United States Naval Operations in World War II, Castle Books, 2001. מסת"ב 9780785813088.
  • Smith, George W. Carlson's Raid: The Daring Marine Assault on Makin, Berkley Trade, 2003. מסת"ב 9780425190197.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0